חוק גיוס נערים יהודים לצבא הרוסי, החל בשנת תרל"ד, בחוברת שהדפיס אז הממשל הרוסי בשם "דער אוסטאוו (געזעטץ) וועגען מיליטער פפליכט", ובו חויב כל נער יהודי להתגייס לצבא הרוסי, לשרת במשך 4 שנים.

[בתקופה שלפניה, החל משנת תקפ"ז ואילך, היה קיים חוק הקנטוניסטים האכזרי, בו הוכרחו הקהילות לספק מכסה קבועה של ילדים יהודים (לפעמים עד 30 ילדים לכל אלף יהודים), שהיו נשלחים לצבא ל25 שנים, בניתוק מוחלט מההורים ומחיים יהודיים. אם לא הצליחו לעמוד במילוי מכסה זו, היו נשלחים "חוטפים" – לחטוף ילדים יהודים מהרחוב ולשלחם ל25 שנים לצבא – לקול צווחת ויללת הילדים והוריהם.]

 רבים היו נסיונות היהודים לקבל פטור מגיוס זה, שמנתק את הנער מחיים יהודים, בעל כרחו, במשך 4 שנים. לפעמים היה עולה הממשל על ניסיונות אלו, ואז היה עוצר את המעורבים בדבר.

[אודות הרב משולם זלמן ניימרק, עם רבים מיהודי סטרדוב, שנאסרו בשל כך בשנת תרמ"א, והיו אסורים במשך שנתיים תמימות, ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהר"ש נ"ע אגרת טז, ובשולי הגליון שם. אודות החסיד ר' אברהם חיים ראזנבוים, שנאסר בשל כך בפלעשצעניץ בשנת תרמ"ח, והי' אסור במשך שלוש שנים, ראה תולדות אברהם חיים ע' לה ואילך]

 לפנינו תעודת ה"פטור" מהצבא הרוסי, שקיבל כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בקייץ תרל"ט, בהיותו בן 18 שנים. ממה שתואר כאן כ"בן הסוחר הויטבסקאי, שלום בערקע שמואילוב [=בן שמואל] שניאורסאהן" נראה, ש(כדי להקל את קבלת ה"פטור") הוא הי' רשום בתור תושב העיר ויטבסק, אשר כמה בתים בעיר זו היו שייכים אל כ"ק אביו אדמו"ר מוהר"ש נ"ע (ראה אגרות קודש שלו ע' יד. לקמן ריש ע' כו) . [תרגום חופשי מרוסית] תעודה על התייצבות למילוי החובה הצבאית )חותמת:) הנהלת מחוז אורשא: למסור לשניאורסאהן.. מס' 358 )תמידית) מחזיק תעודה זו, בן הסוחר הויטבסקאי, שלום בערקע שמואילוב שניאורסאהן, התייצב למילוי חובתו הצבאית לפי צו הגיוס של שנת 1877 ,ולפי מספר הגורל ... שהוציא [הוא מתאים להתקבל לשירות צבאי, אבל] לפי הבדיקות, נמצא בלתי כשיר כלל לשירות צבאי, ולכן פטור לעולם מהשירות. הונפק על ידי המחוז הויטבסקאי לעניני גיוס שעל ידי הגוברניה הויטבסקאית, ב25 ביולי שנת 1879, מספר אלף שש מאות ארבעים וחמש. מנהל המחוז (חתימה) (חותמת:) המחוז הויטבסקאי לענייני התייצבות לצבא.

(מתוך הספר "מבית הגנזים" שיו"ל ע"י ספריית חב"ד ליובאוויטש)