השבוע בבין הזמנים הגיעו אליי לאילת הנכדים ממרכז הארץ וביניהם הנכדים לבית חתני הרב לוי יצחק גערליצקי שליח הרבי לשכונת צהלה בתל אביב.

הנכדים עמם שוחחתי במהלך ביקורם באילת, סיפרו לי כמשיחים לפי תומם שיש להם "חבר טוב" בבית הכנסת בו הם מתפללים ושמו "בוז'י". אם לא קלטתם, מדובר בנשיא המדינה מר יצחק הרצוג ששם הכינוי שלו הוא "בוז'י". הם מספרים לי כי הם יושבים באחד מספסלי בית הכנסת לא הרחק ממנו והוא נוהג להשתעשע עמהם כמנהג מתפללים ותיקים המחבבים את הילדים הבאים להתפלל עם הוריהם.

בית הכנסת בשכונת "צהלה" בתל אביב הוא בית הכנסת המשתייך למשפחת הרצוג, שם התפללה המשפחה במשך שנים רבות. שמו של בית הכנסת הוא "עתירת יצחק" ע"ש הנגיד סיר יצחק אייזיק וולפסון ומי שהביא את התרומה הנכבדה לבניית בית הכנסת המפואר הוא אבי הנשיא מר חיים הרצוג שכיהן גם הוא כנשיא בארץ ישראל לפני שנים רבות. חיים הרצוג היה הנציג של סייר אייזיק וולפסון בישראל וכך יכל לנדב אותו לטובת בית הכנסת. אינני יודע אם יש קירבה משפחתית בין הסבא הרב הראשי לישראל הרב יצחק אייזיק הרצוג לבין יצחק אייזיק וולפסון אבל השם של שניהם חד הוא.

משפחת הנשיא חיים הרצוג על ארבעת ילדיה ביניהם הילד "בוז'י", הקרוי על שם הסבא, התפללה בבית כנסת זה והיו בשר מבשרו של בית הכנסת. שם בילו עשרות שנים והווי בית כנסת זה חרוט בליבם.

גם כיום הנשיא יצחק הרצוג, אינו מוותר על התפילות והאירועים בבית הכנסת המשפחתי ועל אף שהוא שוהה בירושלים בימות השבוע במשכן הנשיא הוא חוזר לביתו בימי שבתות ומועדים ומחבב את בית הכנסת השכונתי - המשפחתי שלו.

הנשיא שולט היטב בכל רזי ונבכי התפילות, קריאת התורה וההפטרות. מפעם לפעם הוא עולה למפטיר והוא קורא את ההפטרה בנעימה, ברהיטות ומסלסל בה כזקן ורגיל. חיי משפחת הרצוג היו ספוגים תמיד בהווי התורני אותו יינקו מהסבא הגדול שהיה הרב הראשי לישראל והעביר את מורשתו לצאצאיו אחריו. 

א' מנכדיי, שניאורק'ע מספר לי כי כאשר מר הרצוג נבחר לנשיא המדינה הוא ניגש אליו בשבת בבית הכנסת ואמר לו כי נשי"א זה ראשי תיבות "נכדו של יצחק אייזיק" וסחט ממנו חיוך רחב.

נכדי האחר, צביקי שי', מספר לי כי לפני כמה שבתות אחיו הגדול לא היה בבית הכנסת ולכן כיבדו אותו לשיר את שיר הכבוד - אנעים זמירות בסוף התפילה. כיון שהנשיא יושב בשורה הראשונה ליד ארון הקודש הוא בוחן היטב את הילדים העולים לשיר את שיר הכבוד ועוקב אחריהם אך באותה השבת הנשיא נעדר.

בשבת לאחר מכן מספר לי צביקי, הלכתי ל"בוז'י" וסיפרתי לו כי בשבוע שעבר אחי לא היה ואני שרתי במקומו את אנעים זמירות. בוז'י: 'איך היה? הצלחת לשיר?' צביקי: 'לא כמו אח שלי שהוא מומחה אבל היה בסדר'... 

בסיום התפילה חתני הרב גערליצקי מחליף מלים עם האזרח מס' 1 ומעדכן אותו בכל הקשור לחב"ד ולהוראות הרבי, לא לפני שהוא דואג להגיש לו את 'שיחת השבוע' ממנה הוא לומד יותר על משנת הרבי ועל העשיה בחב"ד. בין השניים נרקמה ידידות והרב גערליצקי אף הביא עמו את מר הרצוג לכינוס השלוחים העולמי כששימש בתפקיד יו"ר הסוכנות העולמי.

עובדת היותו של הנשיא מעורה בחיי בית הכנסת, הכרתו את התפילות והמנהגים וחיבורו הכל כך עמוק לתומ"צ, איננה ידועה משום מה לצבר הישראלי המצוי. אילו היו מציפים זאת לעם בישראל הוא בודאי היה עושה צעד נוסף אל היהדות והמצוות בראותו דוגמא חיה לכך. הנשיא מר יצחק הרצוג הוא ההוכחה הניצחת שחיי התורה והמצוות אינם מקשים ומונעים אדם מלהגיע לתפקיד הנחשק ביותר בישראל ואדרבה.

יש למצוא דרך כיצד לשתף את הנוער, מבלי לפגוע כמובן בפרטיותו של הנשיא שאין כל סתירה בין צמיחה בשכונות הצפון תל אביביות ודומיהן לבין שמירה באדיקות על ערכי היהדות ומסורת ישראל כבימים ימימה.

•

ואם כבר בנכדים עסקינן:

השבוע השתעשתי עם שני נכדיי. לאחד קוראים אליהו משה על שם החסיד הנודע רבי אליהו משה גערליצקי ע"ה מעמודי התווך וממקימיה של הקהילה החב"דית במונטריאול ולשני קוראים ירוחם פישל זקלס ונקרא על שמו של סבא רבא שלו, החסיד רב ירוחם פישל אוורוטשיק. ירוחם פישל התגורר בחרסון שבאוקראינה ובשנת תרפ"א הגיע למונטריאול שבקנדה והחל לשמש כשוחט ובודק. שם גם מסר באופן קבוע שיעורים בגמרא בקהילת ישורון והשפעתו על יהודי העיר היתה רבה.

כאשר חסידי חב"ד החלו לצאת מרוסיה ואדמו"ר הריי"צ שלח חלק מהם להתיישב במונטריאול, היה זה ר' ירוחם פישל שקיבל את פניהם והתמסר לסייע להם להתאקלם במקום וכן חיבר אותם לקהילה המקומית כדי שישפיעו עליהם בהפצת המעיינות.

קבוצה נוספת שהגיעה באותם הימים למונטריאול היתה בוגרי ישיבת תומכי תמימים באטוואצק שבפולין וביניהם נמנה גם החסיד רבי משה אליהו גערליצקי שידידות עמוקה נרקמה בינו לבין ר' ירוחם פישל שקיבל אותם בימיהם הראשונים.

שמונים שנה חלפו מאז התרועעו שני החסידים הראשונים ר' ירוחם פישל ור' משה אליהו בקנדה וכיום צאצאיהם הקרויים על שמם - שהם בני דודים - חברו יחדיו ומתרועעים באילת שיגדלו בע"ה לתהילה ולתפארת.