תחת הכותרת "אז איך חזרנו לחתונות הענק האלה - כמעט מבלי לשים לב?", פרסמנו אתמול באתר COL סקר לחסידי חב"ד, בו נשאלו: האם הם היו רוצים להמשיך במתכונת שנכפתה עלינו בתקופת הקורונה - שמחות ואירועים בצמצום וחיסכון כספי או שיש רצון עז לציבור לחזור לאירועים גדולים, על אף שהמחיר הכספי משמעותי יותר - כי השמחה היא פעם בחיים. 

כזכור, עם פרוץ מגיפת הקורונה, למדנו וראינו כי ניתן לערוך שמחות: חתונות-ווארט/לחיים-בר מצווה-בריתות ועוד, בצמצום וללא הזמנה של קהל רב, אלא בחיק המשפחה הקרובה, ובכך לחסוך בהוצאות הגדולות הנופלות על כתפי ההורים, שגם כך מתקשים תחת יוקר המחייה. 

יש לציין כמובן, כי בתקופת מגיפת הקורונה, האירועים הקטנים היו מקובלים יותר חברתית, כמו תפילות בתי כנסת בתוך אוהלים וכדומה.

והנה מה שענו גולשי COL בסקר - ואולי מפתיע בתוצאות:

רק 14% מהעונים בסקר ציינו כי מבחינתם, "רק אירוע גדול, כי הכסף שווה את השמחה, שהיא פעם בחיים". 

לעומת זאת, 40% מהגולשים דיווח וענה בסקר כי היה רוצה "אירוע קטן ומצומצם - לחסוך בהוצאות היקרות, שמעיקות לצד יוקר המחיה".

מה שהכי מפתיע הוא, הלחץ החברתי שנחשף בסקר, גם בקרב חסידי חב"ד, להפיק אירוע נוצץ ויקר. 46% ענו בסקר על התשובה, כי מבחינתם "היינו מעוניינים לערוך אירוע שמחה קטן ומצומצם - אך הנורמה החברתית גורמת אחרת".