מתתיהו נולד בתור מַתְיוּ מילר במערב צֶ'סְטֶר, פֶּנְסִילְבֶנִיָה בארצות הברית ב30- ביוּנִי 1979, המקביל לתאריך העברי ה' בתמוז תש"מ. זמן קצר לאחר הולדתו, משפחת מילר עברה לקליפורניה ולבסוף הם התיישבו בניו יורק. כשגדל, הוריו של מתתיהו שלחו אותו לבית ספר יהודי כמה פעמים בשבוע, אבל כמו הרבה ילדים, הוא לא אהב,בלשון המעטה את שעות הלימודים הנוספות ולעיתים קרובות אוּיָם בסילוק עקב הפרעות בשיעורים.

עד גיל 14, מתיו מילר החליק בנוחיות אל אורח-חיים הִיפִּי של גיל העשרה. מאחר שנפל לציבור של המשועממים, הוא גידל תלתלים ארוכים, שיחק בינגו בחדר האוכל ולמד איך לעשות שטויות בכיתה. עד כיתה י"א, למרות חייו חסרי-הדאגות, מתתיהו לא יכל להתעלם מהחלל שבחייו. לאחר שכמעט שרף כליל את כיתת הכימיה שלו, הוא ידע שהמשימה שלו צריכה להתחיל מיד. הוא החליט לצאת לטיול מחנאות בקוֹלוֹרָדוֹ. רחוק מחייו בפרוורים של ווייט פליינז בניו יורק, היתה למתתיהו הזדמנות להתבונן בנפשו ובפנימיותו ולבחון את הסביבה שלו. זה היה שם בנוף המעורר יראת-כבוד של הרי הרוֹקִי, שמתתיהו הבין: יש אלוקים.

אחרי קולורדו, הסקרנות הרוחנית שלו התעוררה ומתתיהו נסע לראשונה לארץ ישראל. שם, לראשונה בחייו, הוא הרגיש קשר לאלוקים שהוא 'גילה' בקולורדו. ישראל היתה נקודת מִפנה גדולה. מתתיהו התענג על הזמן שהוא בילה שם, בתפילה, בחקירה, ובריקודים בירושלים. בכל פינה שהוא נתקל, הזהות היהודית הרדומה שלו התעוררה להכרה.

עזיבת ארץ ישראל התבררה כמעבר קשה. כשחזר לווייט פליינז, מתתיהו לא ידע איך לשמור על הקשר החדש שלו ליהדות. הוא הרגיש מדוכא, הוא עזב באופן סופי את התיכון והתחיל לטייל בכל הארץ. בדרך, מתתיהו חשב ברצינות על החיים שלו, המוזיקה שלו, והצימאון שלו ליהדות.

לאחר כמה חודשים, כבוי ומרושש, הוא חזר הביתה. עכשיו ההורים שלו עמדו כל כך שמתתיהו ילך ו"יסדר" את עצמו אוניברסיטה פתוחה באוֹרֶגוֹן שעודד עיסוקים אומנותיים ומתתיהו ניצל את הזמן הזה להתעמק יותר בתוך המוזיקה שלו. הוא למד על מוזיקת רֶגָאיי והִיפּ-הוֹפּ. הוא ביקר במיקרופון הפתוח השבועי שם הוא הקיש, שר, ניגן ועשה כמעט כל מה שיכל כדי להישאר יצירתי. זה היה אז שהוא התחיל לפתח את הצליל הייחודי של הרגאיי-היפ הופ שיום אחד יהיה מפורסם בגללו.

לאחר שנתיים ב'קרשים' מתתיהו בן ה19- חזר לניו יורק כשהוא אדם שונה. הוא עבר אל העיר כדי לבקר בבית הספר החדש שם הוא המשיך לשפר את האומנות המוזיקלית שלו, וגם עסק בתיאטרון בתור תחביב. במהלך הזמן הזה, הוא הגיע במקרה לבית הכנסת קרליבך, בית כנסת בצד המערבי העליון, הידוע באווירה החברתית-הִיפִּית ובשירה שופעת-החיים שלו. המפגש הזה תִּדלקה יותר את אש-הנשמה שלו, מדליקה אותו לכוח המיסטי של שירה ביהדות החסידית. עכשיו, במקום לעשות ביט-בוקס בסוף הכיתה, הוא עזב את הכיתה כדי להתפלל על גג בית הספר. (דתי או לא, הבחור הזה לא בנוי לכיתות.)

כשהוא למד בבית הספר החדש, מתתיהו כתב מחזה בשם "אחד". המחזה היה על נער שפוגש רב חסידי בפארק כיכר וושינגטון ודרכו נהיה דתי. תיכף לאחר ההופעה של המחזה, החיים של מתתיהו חיקו באופן מוזר את היצירות שלו. למעשה, שנים אחרי שהניצוצות הראשונות נדלקו, מתתיהו פגש רב מחב"ד בפארק, שדירבן את השינוי שלו ממתיו למתתיהו.

כאדם שהיה פעם ספקן בעניין מרות וכללים, מתתיהו התחיל לחקור ולבסוף לקח על עצמו באופן מלא את אורח החיים של חסידי חב"ד'. הוא למד על המשמעת והמבנה של היהדות, עושה כל ניסיון לשמור על הדינים היהודיים. השקפת העולם החב"ד-ליובביטש התבררה כמדריך חזק עבור מתתיהו. היא הקיפה אותו בשיחה הרוחנית והאתגר שכלי שהוא חיפש בעשׂור האחרון. אי-השקט והתיסכול של החיפוש שלו נרגע, ועכשיו, אחרי שנתיים, מתתיהו גר בקְרָאוּן הַייטְס, מחלק את הזמן שלו בין הבמה והישיבה שלו.

משלב את הצלילים של בּוֹבּ מַארְלִי ור' שלמה קרליבך, אך נשאר מקורי לגמרי, ההופעה של מתתיהו היא חוויה מרוממת ורב-עוצמתית לכל אלה שבנוכחותו. אפילו האדם הכי פסימי שבקהל שלו מתלהב מהכישרון שלו להעביר בכזה יושר נושא כל כך עדין כמו ביטחון/רוחניות. זה ההקדשה שלו לאמונה שלו והפתיחות לאחרים שמכריחה את האדם לכבד את הכישרון האומנותי והמֶסֶר שלו. זה ברגע הקצר הזה כשהספקנות שלנו נמסה והנשמות שלנו נפתחות, שמתתיהו נכנס עם הצליל הרועם שלו של ביטחון.

עד היום מתתיהו הוציא 2 אלבומים: הראשון " Off The Dust Shake " בהגשת אלון כהן, אלבום עם 17 רצועות, בין השירים: צמאה לך נפשי, אש תמיד, ניגון קצר, כרות יכרתון ועוד. והאלבום השני - " Live At Stubbs ". בין הקטעים באלבום: מים לים, מלך ללא כתר, אש תמיד, עצום את עיני ועוד.