מכתבו של הרבי הריי"צ

בשנת תרפ"ה, בעיצומם של ימי רדיפות הקומוניסטים את היהדות ברוסיה הסובייטית, ותחת מעקבים והלשנות בלתי פוסקות, נלחם הרבי הריי"צ למען שימור גחלת היהדות שלא תכבה.

באותה תקופה קיבל הרבי הריי"צ מכתב מחסיד שבו הוא מגולל בפניו את רצונו העז לצאת מרוסיה ולעלות לארץ ישראל. שם, כתב החסיד, יוכל לשקוד על התורה והעבודה ללא מפריע ומעכב, וישאף את אווירה הקדוש של ארץ הקודש.

הרבי הריי"צ השיב לאותו חסיד במכתב מרתק ומיוחד, ובו חשף גם סיפור מיוחד שהתרחש בדור השלישי לחסידות חב"ד, בשנת תרי"ז, בואו ונקרא יחד את המכתב:

"מכתבו על-דבר כוסף התשוקה לנסוע לארץ ישראל תיבנה ותיכונן והסיבה וטעמה נכון הגיעני, ולי דעה אחרת בזה. ושרשו באילנא רברבא [= באילן הגדול] אשר מפיהם אנו חיים…

בשנת תרי"ז שאל אחד החסידים הגדולים את הוד כ"ק אאזמו"ר הרב-הקדוש הרב הצמח-צדק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע על-דבר הנסיעה לארץ ישראל תיבנה ותיכונן ויגלה לבבו כי נכסוף במאד לשקוד שם בתורה ועבודה, ויענהו לאמר: רבי - הלל'ן פעלט ניט ארץ ישראל און דו ווילסט ארץ ישראל, מיא דארף מאכין דא ארץ ישראל, מאך דא ארץ ישראל. [ - רבי הלל מפאריטש (מהחסידים הגדולים בתקופת הצמח-צדק) אינו חפץ לנסוע לארץ ישראל ואתה רוצה לנסוע לארץ ישראל? צריך לעשות פה ארץ ישראל - עשה כאן ארץ ישראל!]"

סיפור זה דורש ביאור: הרי מעלת ארץ ישראל היא גדולה ונפלאה, ומדוע, אכן, לר' הלל מפאריטש אין היא חסרה? ואם הסבר הדברים טמון במעלתו הגדולה של ר' הלל שגם בהיותו בחוץ לארץ אינו נזקק לה - אזי מדוע על חסיד פשוט שאינו אוחז במדריגה כה גבוהה מוטל להישאר במקומו ולא להשתוקק לעלות לארץ ישראל?

על כך עונה הרבי הריי"צ לאותו חסיד בהמשך המכתב:

"...עלינו להתבונן כי לא במקרה באנו לארץ הלזו ולא במקרה הקרנו מר הגלות בענייני החושך וערפילי מניעות ועכובים הלא דבר הוא, והדבר הוא רצון הבורא יתברך, והוא יתברך רחום וחנון מלא רחמים, אם כן הלא הוא יתברך דורש מאיתנו כי אנחנו חלושי הכוח ורפויי אונים הנמצאים בדור יתום כזה ועבדו את העבודה הגדולה והכבדה הלזו, להאיר מחשכי ארץ באור תורה ועבודה, אשר בלי ספק וספק ספיקא הוא יתברך נותן לנו כוח ועוז לעשות חיל, ורק כי נרפים אנחנו נרפים, מלעשות את המוטל עלינו לעשותו.

ובכן אשובה אל מקור מים חיים מעיין האלוקי דברי קודש הקודשים, מיא דארף מאכין דא ארץ ישראל - מאך דא ארץ ישראל [= יש לעשות כאן ארץ ישראל, עשה כאן ארץ ישראל!]. כבר הגיעה העת אשר כל אחד בין מבין את אשר לפניו, אין להביט על ימין ועל שמאל, ואין לנו לחפש מקומות אחרים כאן אנחנו וכאן עלינו להאיר באור התורה בדרכי העבודה, וכבר הגיעה העת לידע כי תעודה לנו בחיים בתעודתו היא להיות בעזר אחינו לעוררם לכל דבר הטוב והמועיל."

כלומר, אל-לנו לחפש את שליחותנו במקומות אחרים, ולשם כך להשתוקק לשוב לארץ ישראל. המקום בו אנו נמצאים עתה הוא בהשגחה פרטית, ותפקידנו ושליחותנו היא לברר את המקום - דוקא את המקום - בו אנו נמצאים עתה ולהעלותו לקדושה.

ובלשון הרבי הצמח-צדק: "מאך דא ארץ ישראל" - עשה כאן ארץ ישראל!

להפוך את המקום הנמוך והשפל בו אנו נמצאים כעת, למקום טהור ונעלה, למדריגת ארץ ישראל.

איך עושים את זה?

אחרי שהבנו את הדרישה הכללית מחסיד של הרבי ומכל יהודי, שיישאר במקומו ויבצע את שליחותו, עלינו להבין טוב יותר כיצד לבצע שליחות זו.

איך מקיימים את השליחות? איך הופכים את מקומנו ל"ארץ ישראל" ברוחניות?

על כך דיבר הרבי נשיא-דורנו בעת יחידות כללית שנערכה בכ"א כסלו ה'תש"נ, בואו ונקרא את הדברים:

"...מובן עד כמה חשוב להתמסר ולפעול עם כל אחד-ואחד מישראל, שהרי הגאולה העתידה מתייחדת בזה שהיא גאולת כל בני ישראל, כך שאפילו כל יהודי אחד ויחיד לא נשאר בגלות, שלא כמו בגאולות שלפני זה שנשארו יהודים גם מחוץ לארץ ישראל, ועל אחת-כמה-וכמה מחוץ לירושלים ועל אחת-כמה וכמה מחוץ לבית המקדש, אלא שבגאולה האמיתית והשלימה יבואו כל בני ישראל, "יראה כל זכורך"...

וההכנה לזה היא על-ידי-זה שכל אחד ואחד מקיים את הוראת רבותינו-נשיאינו - "מאך דא ארץ ישראל" (עשה כאן ארץ ישראל!), היינו שלכל יהודי בכל מקום, גם במקרה שיהודי אחד ויחיד נמצא לבדו במדבר שממה - ניתנו כל הכוחות הדרושים להפוך את המדבר ל"ארץ נושבת" ועד ל"ארץ ישראל", והיינו, על ידי זה שעושה שם "בית-הכנסת" ו"בית-המדרש" ובית של גמילות-חסדים (שבגאולה האמיתית והשלימה יבואו לארץ הקודש כפשוטה, ושם גופא - בירושלים עיר הקודש, ובהר הקודש, בבית המקדש, ועד לקודש הקדשים)...

וכאשר מוסיפים בפעולות בכל עניינים אלו, וההוספה היא בתכלית הזריזות ובתכלית החיות - מזרזים ומקדימים את הגאולה האמיתית והשלימה בפועל, ובאופן ד"מראה באצבעו ואומר זה"."

הרבי אומר לנו דברים ברורים: "מאך דא ארץ ישראל" מתקיים על ידי כל יהודי ויהודי בכל מקום בו הוא נמצא על ידי כל פעולה של מצווה או לימוד תורה. כך אנו מקיימים את שליחותנו עלי אדמות! 

סיכום

למדנו שכל יהודי ובכל מקום בו הוא נמצא מוטלת עליו שליחות מיוחדת שנועדה רק עבורו להפוך את המקום החשוך למקום מואר - ולעשות אותו ל"ארץ ישראל". מאך דא ארץ ישראל!

אל לנו לחפש שליחויות במקומות אחרים. פעמים רבות מחשבות אלה הם אמתלאות שווא ועצות היצר שמפריעות לנו למלא את תפקידנו האמיתי, שליחותנו היא דווקא במקום וברגע בו אנו נמצאים עתה.

השליחות נעשית על ידי קיום תורה ומצוות, ועל ידי כל פעולה חיובית שיהודי מבצע, וזוהי העבודה שהופכת את חוץ לארץ לארץ ישראל ומביאה גאולה לעולם.