תזמורת פילהרמונית היא תזמורת גדולה, המונה בדרך כלל בין 60 נגנים עד למעלה ממאה. היא מתחלקת בדרך כלל למספר סקציות – מחלקות: סקציית כלי ההקשה, סקציית כלי הנשיפה, וסקציית כלי המיתר. מכל כלי יהיו בדרך כלל מספר נגנים.

תזמורות פילהרמוניות קיימות בכל העולם, והפילהרמונית הישראלית היא אחת התזמורות המשובחות ביותר.

הכינור הוא אחד הכלים החשובים ביותר בתזמורת פילהרמונית. הכינור הוא אחד מכלי הנגינה העתיקים ביותר, על דוד המלך מסופר כי ניגן בכינור.
בתזמורת פילהרמונית בדרך כלל מנגנים כנרים רבים בקבוצה, כל אחד מנגן בתווים שונים ויחד יוצרים מנגינה אחת, בכל קבוצה יש את הכנר הראשון, ולעיתים הכנר הראשי והסולן.

קרן יער היא כלי נשיפה ממתכת, היא מסוגלת להפיק צלילים רועמים ודרמטיים לצד צלילים שקטים ונוגעים ללב. הקרן מבוססת על כלי הנשיפה העתיקים שיצרו מקרני חיות. כן כן, כמו השופר.
ישנם סוגים רבים של קרן יער.

הפסנתר הוא אחד הכלים החשובים ביותר, רבים מהמלחינים הדגולים היו פסנתרנים. הפסנתר הוא כלי מקלדת אשר מחוברים למיתרים שיחד יוצרים את הצליל העדין והמיוחד של הפסנתר.
לפסנתר שמונים ושמונה קלידים, כל אחד מפיק צליל שונה.

בתזמורות פילהרמוניות רבות נעשה שימוש בנבל. לא תאמינו, אבל הכלי הזה שבו היו הלויים מנגנים בבית המקדש עדיין קיים והוא אף שימושי ביותר.
הנבל הוא כלי מיתר גדול מימדים, הוא מפיק מנעד רחב ביותר של צלילים.
כאשר שרתה רוח רעה על שאול הביאו את דוד כדי שינגן לפניו בנבל, ושאול ניסה להורגו מספר פעמים אך לא הצליח.

קרדיט: עורץ היוטיוב על הפילהרמונית הישראלית

ישנם גם סולנים, והם נגנים מובחרים שמדי פעם מנגנים לבדם כשרק כלים מעטים מלווים אותם. סולן מקובל הוא הכנר הראשי.

הנגינה מתחלקת למלודיה והרמוניה, המלודיה היא המנגינה הבסיסית, ההרמוניה היא הצליל שיוצרים מספר כלים המנגנים מנגינות שונות וכך נוצרת הרמוניה ומתקבלת מנגינה אחת שלימה ומרהיבה ביופייה.

איך יודעים כל הנגנים לנגן ביחד וליצור הרמוניה? איך יודע כל נגן מתי עליו לנגן, ובעיקר כיצד הוא יודע מה לנגן?
זהו תפקידו של המנצח. המנצח הוא אדם מוכשר ביותר, העומד למול הנגנים, עיני כל נשואות אליו ובתנועות עדינות ביותר ביד או בשרביט מנצחים הוא מסמן לנגנים מה לנגן, באיזה קצב ומקצב, באיזה רגע להתחיל, ובאיזה סולם.

מול עיני המנצח נמצא ספר התכליל הכולל את התווים, את תפקידי הכלים והקולות המשתתפים ביצירה.
מנצח מפורסם במיוחד יכונה לעיתים "מאסטרו".

מנצחים יראי שמיים מפורסמים הם מונה רוזנבלום, מרדכי סובול, יובל סטופל, משה לאופר,  ואחד מהגדולים שבהם היה חסיד חב"ד, שמו יוסף יהודה מרטון ז"ל.

הגאון החירש

יוהאן היה פסנתרן, בן למוזיקאי מפורסם. פרנסתו הייתה דלה וחייו קשים, כדי להגדיל את פרנסתו נהג לצוות על בנו בן החמש, לודוויג, להסתגר בחדרו ימים שלמים ולהתאמן בנגינה על פסנתר. הוא לחץ על בנו להיקשר לתחום המוזיקה, ועד מהרה גילה האב כי הילד הוא גאון מוזיקלי.
כאשר לודוויג היה בן שבע, הציגו אביו בהופעות כילד פלא בן חמש. יוהאן גרף לכיסו סכומים נכבדים.

למרבה הפלא, העובדה שהוכרח לעסוק במוזיקה לא השניאה על לודוויג את התחום, הוא מצא בה מפלט מקשייו. הוא טיפס במהירות והפך לנגן מבטיח.

בגיל 17 חייו התהפכו, אמו מתה ממחלה ואביו התמכר לטיפה המרה, עול פרנסתם וגידולם של שני אחיו הקטנים נפל עליו. בתקופה זו לא יכול היה לנגן ולכן החל להלחין מנגינות ולרשום אותם בפנקס קטן.

כך הפך לודוויג בטהובן לאחד המלחינים הדגולים בהיסטוריה.

לקראת גיל שלושים החל לאבד בהדרגה את חוש שמיעתו. באותם ימים חירשות נחשבה לגנאי בלתי נסלח, ואצל מוזיקאי – היה זה עשוי להיות הרסני.
בטהובן הצליח להסתיר בגבורה את חולשתו מסובביו והמשיך להלחין יצירות פאר, במנגינות אלה ניכרת תנועה של מאבק וניצחון, בדומה למאבקו של בטהובן בחולשה האיומה שתקפה אותו, ושיכל לה.
אך חירשותו המלאה גרמה לו לסבל רב, וסובביו שלא היו מודעים לה ולא זכו ממנו לתגובה על דבריהם תיארו אותו כגס רוח ורע לב, כשלא הצליח להבין את דברי בני שיחו היה מתוסכל ונעשה עצבני ועובדה זו תרמה לדימוי הבעייתי שלו.
רק בצוואתו חשף את עובדת היותו חירש, וכשנפטר ממחלה בעיצומה של סופת ברקים מילותיו האחרונות היו: "בשמיים אשמע".

מלחינים מפורסמים נוספים הם באך, מוצרט, שופן, שוברט והיידן

קרדיט: ויקיפדיה