כשאני נגש להתפלל אל ה׳, עוברת בי לפעמים מחשבה שאומרת ׳באיזה זכות אתה מבקש׳? אינני מדבר על תפילה רגילה של יום יום, אלא על תפילה בעת קושי, התמודדות ואפילו בעת צרה ח״ו.

הרי מול הקב״ה אין פוזות. אנו לא מעמידים פנים של צידקות, אין אנו מתפארים במה שאנו לא ואפילו לא משפצים את הקורות חיים. אנחנו נגשים להתפלל מתוך הכרה ברורה שהוא בוחן כליות ולב, אז איך ובאיזו זכות באמת נגשים לבקש?

 • 

בתחילת פרשת השבוע מתאר רש״י מתוך תפילת משה רבנו מהי תפילה, ועל הדרך עונה על השאלה.

הפרשה פותחת בתחינתו של משה רבנו להיכנס לארץ. ״ואתחנן אל ה׳״ אומר משה ורש״י מבאר על המקום ואומר: ״ואתחנן. אין חנון בכל מקום, אלא לשון מתנת חינם. אף על פי שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים, אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חינם״. ואני הקטן נתלה בזה, מתעודד ומבין שתחינה ובקשה מאת ה׳ במהותה היא בקשה למתנת חינם. ולכן, בין אם יש לך זכות ובין אם לא, אתה יכול להתחנן ולבקש.

רש״י מוסיף ומדבר על כוחה של תפילה בכל מצב. כי הנה, משה רבנו מבקש ומתחנן למרות שכבר נקבע מאת ה׳ שהוא לא יכנס לארץ. לכן הוא פותח במילים ׳אתה החילות להראות את עבדך׳ ורש״י מסביר, שבכך אומר משה להקב״ה אתה החילות ללמדני את כוחה של תפילה בכל מצב.

ואז מגיע הסיום המתוק של דברי משה ׳אשר מי א-ל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתיך׳. וכפי שרש״י מפרט נפלא את תפילתו של משה ״אינך דומה למלך בשר ודם, שיש לו יועצין וסנקתדרין הממחין בידו כשרוצה לעשות חסד ולעבור על מדותיו, אתה אין מי ימחה בידך אם תמחול לי ותבטל גזרתך.״

אז הנה, גם משה רבנו הגדול, האיש שהביא את עשר המכות על המצרים, קרע את הים, הוריד את לוחות הברית ובכלל דיבר עם אלוקים פנים אל פנים, בסופו של דבר כשהוא זקוק לישועה הוא מתפלל כמו יידישע מאמא המתפללת על ילדיה.

שבת שלום,

הרב זלמן וישצקי