ההיסטוריה העגומה של תשעה באב: הרבי הריי"צ כותב לבתו
הקדמה
לקראת תשעה באב תרע"ט, כתב הרבי הקודם לבתו הרבנית חיה מושקא, מכתב המתאר את קורות עמנו בתשעה באב לאורך ההיסטוריה. המכתב כתוב בלשונו מלאת הטוהר והזוך, רוויית הרגש והאהבה לעם ישראל. המכתב מלא בצער של נשיא ישראל על עמו, על העבר – בו ערב רב וקנאים המיטו אסונות על העם, ועל ההווה בו מהרסי העם יוצאים מתוכו.
מכתב נדיר ומרגש זה, מובא כאן כפי שנכתב בתרגום מיידיש ללשון הקודש, מנוקד לתועלת הקוראים.
אנו ממליצים לאב לקרוא את המכתב לאוזני בנו, ולאם לאוזני בתה, כדי להמשיך את השלשלת, עד שיהפכו ימים אלה לששון ולשמחה.
***
ב"ה עטר"ת ייהפך לששון ולשמחה
בִּתִּי הַיְּקָרָה תִחְיֶה
"תִּשְׁעָה בְּאָב" שְׁתֵּי מִלִּים זְעִירוֹת, בַּעֲלוֹת תֹּכֶן שֶׁל מְרִירוּת עֲמֻקָּה וַעֲצוּמָה. "תִּשְׁעָה בְּאָב" הוּא מְאֵרָה שֶׁל צָרוֹת, דָּם, בְּכִי וּמִסְפֵּד, מָוֶת וּצְרָחוֹת שֶׁל פַּחַד, עַד שֶׁקָּשֶׁה לְהַבְחִין מַה גָּדוֹל יוֹתֵר, אִם הָאוֹקְיָנוֹס הַגָּדוֹל בְּמֵימָיו וּבְעָמְקוֹ, אוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב בִּיסוּרִים וּבְמָוֶת.
***
חטא המרגלים – הגרים מפירים את האושר היהודי
הַתְחָלַת הַיּוֹם הָאֻמְלָל, אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן, הַיּוֹם הֶחָשׁוּךְ, אֵרְעָה בִּשְׁנַת 2449 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם (לִפְנֵי 3230), כַּאֲשֶׁר הַמְּרַגְּלִים שֶׁהָלְכוּ לָתוּר אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, חָזְרוּ מִדַּרְכָּם (יָצְאוּ בכ"ט בְּסִיוָן, 40 יוֹם בַּדֶּרֶךְ, וְחָזְרוּ בְּתִשְׁעָה בְּאָב) וּמָסְרוּ דִּוּוּחַ כּוֹזֵב עַל מַה שֶּׁרָאוּ.
כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, הֲרֵי מֵחֲמַת הַמּוֹפְתִים הַגְּדוֹלִים וְהָאֱלוֹקוּת שֶׁחָזוּ הָאֲנָשִׁים, הָיְתָה קְבוּצָה דֵּי גְּדוֹלָה שֶׁל מִצְרִיִּים, שֶׁהָפְכוּ לִיהוּדִים וְהֵם נִקְרָאִים "גֵּרִים" (הַמַּשְׁמָעוּת הָאֲמִתִּית שֶׁל גֵּר הִיא "תּוֹשָׁב" וְהֵם הִתְיַשְּׁבוּ בֵּין הַיְּהוּדִים)… וּמֵהֶם סָבְלוּ הַיְּהוּדִים הַרְבֵּה. כָּל הַצָּרוֹת נָבְעוּ מֵהֶם, כִּי הֵם הֵסִיתוּ תָּמִיד אֶת כָּל הַקָּהָל.
טִבְעָם שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הוּא שֶׁהֵם מַאֲמִינִים, וְגֵאִים בֶּאֱמוּנָתָם, בְּתוֹרָתָם הַקְּדוֹשָׁה. וְזֶה הֵבִיא אוֹתָם לְכָךְ שֶׁהָיְתָה לָהֶם הַעֲרָכָה מְסֻיֶּמֶת כְּלַפֵּי אוֹתָם יְהוּדִים-מִצְרִיִּים (זֹאת אוֹמֶרֶת "גֵּרִים"), הֵם הֶעֱרִיכוּ אוֹתָם (כְּמוֹ בְּיָמֵינוּ, אִם אָדָם הוּא חָפְשִׁי, דְּהַיְנוּ לֹא דָּתִי, אַךְ הוּא נִדְבָּק לַיְּהוּדִים וְלֹא מִתְבַּיֵּשׁ בָּהֶם, הוּא מֵעוֹרֵר בָּהֶם הַעֲרָכָה יוֹתֵר מֵאָח אֲמִתִּי הַנּוֹשֵׂא בְּצָרוֹתֵיהֶם אִתָּם. וּמַה גַּם אִישׁ זָר, צָרְפָתִי, אַנְגְּלִי, וְכַדּוֹמֶה, שֶׁמַּעֲרִיכִים אוֹתָם עוֹד יוֹתֵר. וְיֵשׁ לְדִבְרֵיהֶם שֶׁל אֲנָשִׁים אֵלֶּה הַשְׁפָּעָה מְסֻיֶּמֶת עַל הַקָּהָל. וְכָךְ הָיָה בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם שֶׁהָיְתָה לָהֶם הַעֲרָכָה מְסֻיֶּמֶת כְּלַפֵּי "הַגֵּרִים"), וְדִבְרֵיהֶם וְדֵעוֹתֵיהֶם תָּפְסוּ מָקוֹם וְהִתְקַבְּלוּ אֵצֶל הַצִּבּוּר. מֵהֶם סָבְלוּ הַיְּהוּדִים, וְהֵם הִתְעָרְבוּ כָּל כָּךְ בְּתוֹךְ הָעָם, עַד שֶׁהִתְאַחֲדוּ עִם הָעָם, אֲבָל הַדָּם שֶׁלָּהֶם הָיָה מִצְרִי. וּלְכֵן בְּהֶתְאֵם לְטַבְּעָם, הֲרֵי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים הֵם הֵבִיאוּ אֶת יִשְׂרָאֵל לְשֵׁפֶל הַמַּצָּב. כָּאן הָיָה חָסֵר לָהֶם מַיִם, כָּאן הָיָה חָסֵר לָהֶם אֹכֶל וְרָצוּ בָּשָׂר, הַמָּן לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינֵיהֶם, רַק חִפְּשׂוּ כֵּיצַד לְמָרֵר וּלְהָפֵר אֶת הָאֹשֶׁר הַיְּהוּדִי.
כְּשֶׁבָּאוּ הַמְּרַגְּלִים וּמָסְרוּ אֶת גְּדֻלַּת הָאֲרָצוֹת וְחֹזֶק הַמִּבְצָרִים וְכֹחַ הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּאָרֶץ, הַצִּבּוּר הַיְּהוּדִי עוֹד טֶרֶם הִצְלִיחַ לְהָבִין מֶה עָלָיו לַעֲשׂוֹת, לְהִתְאַבֵּל אוֹ לִשְׂמֹחַ. וּכְבָר הָ"עָם" הִתְחִיל בְּדִבְרֵי "הֲסָתָה", וּבְלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב פָּרְצָה בִּכְיָה הֲמוֹנִית, שֶׁלֹּא רוֹצִים אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לָהֶם טוֹבָה יוֹתֵר אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְהֵחֵלּוּ בְּשִׁכְנוּעַ שֶׁיֵּשׁ לָשׁוּב לְמִצְרַיִם.
כָּךְ נוֹלַד תִּשְׁעָה בְּאָב עַל בִּרְכֵּי יִשְׂרָאֵל, "מַתָּנָה" נָאָה וְזָכָה מִ"יְדִידֵנוּ הַטּוֹבִים" הַמִּצְרִיִּים שֶׁהִתְחַבְּרוּ אֶל הַיְּהוּדִים.
הַיְּהוּדִים שֶׁבְּאוֹתוֹ דּוֹר שִׁלְּמוּ עֲבוּר מַתָּנָה זוֹ בְּחַיֵּיהֶם, בְּמֶשֶׁךְ 39 שָׁנִים רְצוּפוֹת, בְּתִשְׁעָה בְּאָב הֵם הָיוּ יוֹצְאִים לְשָׂדֶה, מֵחוּץ לַמַּחֲנֶה, מֶרְחָק וַוִארְסְט אוֹ 2 מִמְּקוֹם בְּכִיָּתָם, עִם הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁלָּהֶם, וְהָיוּ חוֹפְרִים קְבָרִים, כָּל אֶחָד עֲבוּר עַצְמוֹ, בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב הֵם הָיוּ נִשְׁכָּבִים שָׁם, וּבַבֹּקֶר הַחַיִּים יוֹצְאִים וְאֶת הַמֵּתִים כִּסּוּ בֶּעָפָר. כָּךְ בְּמֶשֶׁךְ 39 שָׁנָה מֵתוּ 585 אֶלֶף אִישׁ. כָּל אֵלֶּה שֶׁהָיוּ מְעֹרָבִים בַּבֶּכִי הַהֲמוֹנִי.
***
חורבן בתי המקדש – הקנאים מביאים למלחמת אחים
בִּשְׁנַת 3338 לִבְרִיאַת הָעוֹלָם (זֹאת אוֹמֶרֶת לִפְנֵי 2341) נֶחֱרַב בְּתִשְׁעָה בְּאָב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן, וּמֵאוֹת אַלְפֵי יְהוּדִים, נָשִׁים וִילָדִים, הֻכּוּ בְּכָל מִינֵי מִיתוֹת, וְגוּפוֹתֵיהֶם הִתְגַּלְגְּלוּ בָּרְחוֹבוֹת וּבַשָּׂדוֹת כְּמוֹ קַשׁ וְעֵצִים.
רַק כַּעֲבֹר 70 שָׁנָה הֶחֱזִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲזָרָה לִירוּשָׁלַיִם, וְשׁוּב הִתְחִילוּ לִבְנוֹת אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (בַּיִת שֵׁנִי), וְאָז הָיוּ לְיִשְׂרָאֵל מְלָכִים מִשֶּׁלָּהֶם, הֵם הָיוּ עוֹד תַּחַת שִׁלְטוֹן רוֹמָא, אֲבָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיְתָה מַלְכוּת בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה מֵאוֹת שָׁנִים נִמְצְאוּ בֵּין הַיְּהוּדִים כָּאֵלֶּה שֶׁחִפְּשׂוּ קְשָׁרִים בְּאַרְמוֹנוֹת מְלָכִים, וְהִתְחִילוּ לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁל רַחֲבוּת וַעֲשִׁירוּת. בִּתְחִלָּה עָשׂוּ זֹאת בְּמִסְגֶּרֶת הִתְנַהֲגוּת דָּתִית, וּלְאַט לְאַט הִתְרַחֲקוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִן הַדָּת.
בְּמֶשֶׁךְ מֵאוֹת שָׁנִים שֶׁעָמַד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי, לֹא הָיוּ הַיְּהוּדִים בִּמְנוּחָה. לֹא הָיָה זֶה כְּבִזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן, שֶׁאָז הָיָה זְמַן שֶׁל אֹשֶׁר אֲמִתִּי לְיִשְׂרָאֵל. אֲבָל בִּזְמַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי הָיוּ רַבִּים מִיִּשְׂרָאֵל מְפֻזָּרִים בַּאֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת, וּבְכָל מָקוֹם סָבְלוּ הַיְּהוּדִים, כָּאן מִדָּבָר אֶחָד וְשָׁם מִדָּבָר אַחֵר.
יוֹתֵר מִכָּל סָבְלוּ הַיְּהוּדִים מִקִּנְאָה, כָּל הָעַמִּים קִנְּאוּ בְּחַיֵּי הַמּוּסָר הַיְּהוּדִיִּים, טָהֳרַת חַיֵּי הַמִּשְׁפָּחָה הַיְּהוּדִית, הַנֶּאֱמָנוּת הַהֲדָדִית שֶׁל הַהוֹרִים וְהַיְּלָדִים, הַטָּהֳרָה וְהַנּוֹי שֶׁקָּרַן מֵהֶם, וְהַיֶּדַע שֶׁל הַתּוֹרָה בְּטָהֳרָתָהּ, וְהַחִנּוּךְ הַיְּהוּדִי הַמָּסָרְתִּי עַל פִּי הַתּוֹרָה. גַּם הַשְׂכָּלָה פִילוֹסוֹפִית וְיֶדַע מַדָּעִי אַחֵר הָיוּ נְפוֹצִים בֵּין הַיְּהוּדִים, עַד שֶׁגַּם יְלָדִים קְטַנִּים הָיוּ מְסֻגָּלִים לַחֲווֹת דַּעְתָּם בְּאֹפֶן בָּרוּר וְגֵאֶה בַּנּוֹשְׂאִים הַמַּדָּעִיִּים הַגְּבוֹהִים בְּיוֹתֵר.
הַמִּשְׁפָּחָה הַיְּהוּדִית, גַּם בִּמְקוֹמוֹת בָּהֶם הָיְתָה נְתוּנָה בְּלַחַץ חָמְרִי, לֹא תָּפַס הַדָּבָר מָקוֹם לְגַבֵּי הַמַּצָּב הַיְּהוּדִי הַמּוּסָרִי. אַף גְּבוּרָתָם וּכְשֶׁרוֹנוֹתֵיהֶם הָיוּ דַּי וְהוֹתֵר. הַהוֹרִים שָׂמְחוּ בְּיַלְדֵיהֶם, בִּרְאוֹתָם אוֹתָם עֲנָפִים רַכִּים, רַעֲנַנִּים וּבְרִיאִים וּפוֹרְחִים כִּפְרָחִים, וְהַיְּלָדִים הִתְגָּאוּ בְּהוֹרֵיהֶם הַחֲכָמִים וְהַבְּרִיאִים וְהַיָּפִים.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן אֶת בִּרְכָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְהַיְּהוּדִים פָּרוּ וְרָבוּ מִזְּמַן לִזְמַן. גַּם הַמֶּשֶׁק וְהַכַּלְכָּלָה הִתְפַּתְּחוּ יוֹתֵר וְיוֹתֵר, בְּרַם הַנֹּעַר הִתְחִיל לְהִתְאַוּוֹת לְנַהֵל חַיֵּי רַחֲבוּת מֻפְרֶזֶת שֶׁעוֹרְרוּ קִנְאַת שִׁכְנֵיהֶם הַטּוּרְקִים וְהַטָּטָרִים.
הַיֹּפִי הַמּוּסָרִי וְהַחָמְרִי שֶׁל הַיְּהוּדִים מָשַׁךְ אֵלָיו אֶת עֵינֵיהֶם שֶׁל בָּתֵּי הַמְּלוּכָה, מִמִּצְרַיִם וְרוֹמָא וְכַדּוֹמֶה, וְהַנֹּעַר הַיְּהוּדִי הִתְעָרֵב בַּפּוֹלִיטִיקָה נֶגֶד רְצוֹן הַמַּנְהִיגִים הַיְּהוּדִים הַמְּבֻגָּרִים.
כָּל מְאֹרָע עוֹלָמִי הִיסְטוֹרִי, יֵשׁ לוֹ הַתְחָלָה שְׁטוּתִית וּקְטַנָּה כְּקוּרֵי הָעַכָּבִישׁ (בְּעֹמֶק הַתַּרְבּוּת הַיְּהוּדִית יֵשׁ לְכָךְ הַסְבָּרָה רְחָבָה וּמוּכַחַת).
אֶחָד עָשָׂה סְעוּדָה וְשָׁלַח לִקְרֹא לַחֲבֵרוֹ הַטּוֹב, אַךְ הַמְּשָׁרֵת טָעָה וְקָרָא לְאִישׁ אַחֵר, שֶׁהָיָה הַשּׂוֹנֵא שֶׁלּוֹ, וְהוּא גֵּרֵשׁ אוֹתוֹ מִבֵּיתוֹ.
בְּאוֹתָהּ סְעוּדָה יָשְׁבוּ חֲכָמִים, וְהָאָדָם שֶׁגֹּרַשׁ אָמַר, שֶׁהַחֲכָמִים לֹא מָחוּ בְּבַעַל הַבַּיִת, וּמִן הַסְּתָם גַּם דַּעְתָּם כָּמוֹהוּ, הָלַךְ מִיָּד וּמִתּוֹךְ סַעֲרַת רִגְשׁוֹתָיו הָלַךְ וְהִלְשִׁין שֶׁהַיְּהוּדִים מְסָרְבִים לְשָׁרֵת אֶת הַמֶּלֶךְ (הַקֵּיסָר).
בְּאוֹתוֹ זְמַן כְּבָר הָיוּ מִן הַנֹּעַר שֶׁלָּמְדוּ הַרְבֵּה מִתַּרְבּוּת הַגּוֹיִים, וְהִתְחִילוּ לְהָפִיץ בֵּין הַהֲמוֹנִים בְּלִוּוּי הֶסְבֵּרִים נִרְחָבִים אֶת הַשְׁקָפָתָם, שֶׁהַזְּקֵנִים מִסְתַּמְּכִים רַק עַל הָאֱמוּנָה, אֲבָל הֶהָמוֹן יֵשׁ לוֹ לִפְעֹל בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ, וְלִסְמֹךְ עַל כּוֹחֵנוּ וְעֹצֶם יָדֵינוּ לָצֵאת לְמִלְחָמָה וּלְהַגִּיעַ לְעַצְמָאוּת.
תּוֹךְ זְמַן קָצָר, הִצְלִיחוּ הַצְּעִירִים לְרַכֵּז צִבּוּר שֶׁל הֲמוֹנִים, תַּחַת הַדֶּגֶל "פָּרִיצִים" וְהִשְׁתַּלְּטוּ עַל הַכֹּל. אֲפִלּוּ אֶת הַנְהָגַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהָיָה קָדוֹשׁ וְגָדוֹל גַּם בְּעֵינֵי הָעַמִּים (הָיוּ הַרְבֵּה מְדִינוֹת רְחוֹקוֹת, וּמְלָכִים, שֶׁהָיוּ שׁוֹלְחִים קָרְבָּנוֹת, כֶּסֶף וְזָהָב, בְּתוֹר מַתָּנָה לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ), בְּאוֹתָהּ עֵת שֶׁהָיָה מִתְנַהֵל עַל יְדֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. עַד שֶׁנָּטְלוּ "הַפָּרִיצִים" אֶת הַדְּבָרִים לְיָדָם, וְתַחַת הַנְהָגָתָם מֻנָּה כֹּהֵן גָּדוֹל מֵאַנְשֵׁיהֶם.
כְּדֵי לְהָבִיא לְכָךְ שֶׁהַצִּבּוּר כֻּלּוֹ יֵאָלֵץ לִבְחֹר בְּמִלְחָמָה, הֵם שָׂרְפוּ אֶת כָּל אוֹצְרוֹת הַתְּבוּאָה, שֶׁמֶן וּמֶלַח וְעֵצִים (שֶׁהָיָה מַסְפִּיק לְעֶשְׂרוֹת שָׁנִים), וְשָׂרְפוּ אֶת הַבָּתִּים, וְעַד שֶׁהָרָעָב וְהַכֹּרַח הֵבִיא לִידֵי כָּךְ שֶׁיָּצְאוּ לְמִלְחָמָה נֶגֶד רְצוֹן הַמְּבֻגָּרִים.
שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה קָשְׁרוּ הַפָּרִיצִים אֶת הַקֶּשֶׁר, וְשָׁנִים אַחֲדוֹת הֵם שָׁלְטוּ בִּירוּשָׁלַיִם, וְעַד שֶׁבֵּין שְׁלֹשֶׁת מַנְהִיגֵי הַמִּפְלָגוֹת, יוֹחָנָן הַגְּלִילִי, אֶלְעָזָר בֶּן עֲנָנִי, וְשִׁמְעוֹן הַפָּרִיץ, פָּרְצָה מִלְחֶמֶת אַחִים, גְּדוֹלֵי יְרוּשָׁלַיִם נִסְתַּלְּקוּ מִן הָעוֹלָם עַל יְדֵי מְסִירות וּבִלְבּוּלִים. הָרְגוּ וְיָרוּ בַּאֲנָשִׁים לְלֹא מִסְפָּר. בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כְּשֶׁהִקְרִיבוּ קָרְבָּנוֹת הָיָה נִשְׁפָּךְ דַּם אָדָם.
1400 אוֹצָרוֹת שֶׁל כָּל טוּב הֻצְּתוּ, וְשִׁמְעוֹן הַפָּרִיץ הָרַג אֶת כָּל שְׁלֹשֶׁת יַלְדֵי אֲמִתַּי הַכֹּהֵן, וְאַחַר כָּךְ אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ. מִתּוֹךְ שַׁעַר אֶחָד שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם הַנִּקְרָא נַחַל קִדְרוֹן הוֹצִיאוּ 115808 הֲרוּגִים מִיִּקְרֵי יְרוּשָׁלַיִם, וּבְאוֹתָהּ מִלְחָמָה, מִתְּחִלָּתָהּ עַד לִנְפִילַת יְרוּשָׁלַיִם נָפְלוּ 601575 יְהוּדִים חַיָּלִים, מִלְּבַד אֵלֶּה שֶׁנֶּהֶרְגוּ בְּמִלְחֶמֶת הָאַחִים שֶׁל הַפָּרִיצִים (כְּנִזְכָּר לְעֵיל).
בְּיז בְּתַמּוּז, רָאוּ אֶת הַסְּדָקִים הָרִאשׁוֹנִים בַּחוֹמָה, וּשְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת נִלְחֲמוּ הַפָּרִיצִים עִם הַיְּהוּדִים (שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בַּתְּנָאִים הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר) וְעִם הַשּׂוֹנְאִים. בְּתִשְׁעָה בְּאָב נִכְנַס הָאוֹיֵב לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּרַעַשׁ וּבִמְהוּמָה, גָּזְלוּ וְשָׁבְרוּ וְשָׁפְכוּ דָּם, זְקֵנִים וּנְעָרִים, נָשִׁים וִילָדִים.
מִסְפַּר שָׁעוֹת אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, הֵחֵל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִבְעֹר, הַכֹּהֲנִים, מְשָׁרְתֵי הַשֵּׁם בִּרְאוֹתָם אֶת הָאָסוֹן וְאֶת גְּזַר הַדִּין הַנּוֹרָא, זְקֵנִים וּנְעָרִים, קָפְצוּ לְתוֹךְ הָאֵשׁ בְּשִׂמְחָה, כִּמְשָׁרְתֵי הַמֶּלֶךְ הָרָצִים אֶל הַמִּצְעָד הַמְּפֹאָר, תּוֹךְ שֶׁהֵם מַכְרִיזִים: אִם גָּזַר הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ גְּזֵרָה מָרָה כָּזוֹ עַל בֵּיתוֹ הַקָּדוֹשׁ אֵין לָנוּ לִמְשָׁרְתָיו מַה לַּעֲשׂוֹת יוֹתֵר בְּעוֹלָמוֹ.
***
הווה – לעמוד גאים ביהדותנו
גַּם אָנוּ עוֹלִים הַשָּׁמַיְמָה בְּאוֹתָם לֶהָבוֹת שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַנִּשְׂרָף. 80 אֶלֶף כֹּהֲנִים צְעִירִים נִשְׂרְפוּ יַחַד עִם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְהֶעָשָׁן שֶׁל גּוּפוֹתֵיהֶם הֲנִשְׂרָפִים מִתְעָרֵב בְּעָשָׁן הַכְּתָלִים הַבּוֹעֲרִים. תּוֹךְ זְמַן קָצָר נֶחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
הַשּׂוֹנְאִים בִּרְאוֹתָם אֶת גַּאֲוַת הַיְּהוּדִים (שֶׁיְּלָדִים מְחַזְּקִים אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ, אָבוֹת וְאִמָּהוֹת שׁוֹחֲטִים קֹדֶם אֶת בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם וְאַחַר כָּךְ אֶת עַצְמָם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא לִפֹּל לִידֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי הַשּׂוֹנְאִים בְּוַדַּאי יַכְרִיחוּם לִכְפֹּר בְּהַשֵּׁם וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה) הֵם הֶעֱנִישׁוּ אֶת הַיְּהוּדִים עוֹד יוֹתֵר, 300 תִּינוֹקוֹת הֵם תָּלוּ עַל עַנְפֵי עֵצִים, קָשְׁרוּ זְקֵנִים לִזְנָבוֹת שֶׁל סוּסִים וְכָךְ הָרְגוּ עַשְׂרוֹת אַלְפֵי יְהוּדִים.
וּבְכָל זֹאת נִשְׁאֲרוּ הַיְּהוּדִים גֵּאִים בֶּאֱמוּנָתָם וּבְתוֹרָתָם הַקְּדוֹשָׁה, וּבַגָּלוּת הַמַּר וְהֶחָשׁוּךְ הֶחֱזִיקוּ בְּכָל כֹּחָם בַּדֶּגֶל הַיְּהוּדִי, הַדֶּגֶל הַקָּדוֹשׁ, שׁוּם דָּבָר לֹא הָיָה קָשֶׁה לָהֶם עֲבוּר תּוֹרָתָם וֶאֱמוּנָתָם.
גְּבוּרַת יִשְׂרָאֵל בָּאָה לִידֵי בִּטּוּי בְּכָל דּוֹר. לַמְרוֹת הָאִינְקְוִיזִיצְיָה, וְכָל הַצָּרוֹת, שָׁמְרוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל עֵת עַל דִּגְלָם, הִתְחַזְּקוּ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה לַצְּעִירִים, וְעָמֹק עָמֹק בְּתוֹךְ לִבּוֹתֵיהֶם הַמְּתוּקִים, וְהַצְּעִירִים הַשְׁרִישׁוּ אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהִתְנַהֲגוּת טוֹבָה יְסוֹדִית, וְזִכָּרוֹן תָּמִיד שֶׁל הַכֹּהֲנִים הַנִּשְׂרָפִים וְשֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
הַזְּמַן הַנּוֹכְחִי, הַמַּר וְהֶחָשׁוּךְ, נוֹתֵן לָנוּ הֲבָנָה נְכוֹנָה בְּתִשְׁעָה בְּאָב עָמוּס הַבֶּכִי. הַיְּהוּדִים הַמִּצְרִיִּים שֶׁל דּוֹרֵנוּ "כִּבְּדוּ" אוֹתָנוּ שׁוּב עִם "תִּשְׁעָה בְּאָב" חָדָשׁ, אָסוֹן נוֹסָף שֶׁל הַצָּרוֹת הַיְּשָׁנוֹת הַבִּלְתִּי נִשְׁכָּחוֹת שֶׁל שִׁמְעוֹן הַפָּרִיץ וְעוֹזְרָיו, וְקִינוֹת-דָּם חַמּוֹת וּטְרִיּוֹת נוֹסָפוֹת עַל דַּפֵּי תּוֹלַדְתֵּנוּ רְווּיוֹת דָּם.
הַצָּרוֹת שֶׁלָּנוּ אֵינָן קְטַנּוֹת מֵהַיְשָׁנוֹת, כְּמוֹ אָז גַּם עַכְשָׁו, מְהָרְסֵינוּ וּמַחֲרִיבֶנּוּ יוֹצְאִים לְדַאֲבוֹנֵנוּ מִתּוֹכֵנוּ. אָנוּ מְשַׁלְּמִים מְחִיר הָגוּן שֶׁל חַיִּים, שֶׁל כְּבוֹד הַמִּשְׁפָּחוֹת – רַחֲמָנָא לִצְּלַן – אֲבָל הֵיכָן הֵם הַגִּבּוֹרִים הַכֹּהֲנִים הַנִּשְׂרָפִים, מֵאוֹת הַיְּלָדִים שֶׁיְּדַבְּרוּ בְּגָלוּי וּבְאֹפֶן חָפְשִׁי, לְהַכְרִיז לְעֵינֵי כָּל לְלֹא כָּחָל וּשְׂרָק שֶׁיְּהוּדִים הָיִינוּ, יְהוּדִים הִנְנוּ וִיהוּדִים נִשְׁאָרִים, הַחַיִּים וְהַמָּוֶת בִּידֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ, אֲבָל הָאֱמוּנָה הִיא אֶצְלֵנוּ, הוּא שֶׁלָּנוּ וְאָנוּ שֶׁלּוֹ, אָנוּ לֹא מַחֲלִיפִים אוֹתוֹ וְהוּא לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ?!
הֵיכָן הִיא הַגְּבוּרָה הַיְּהוּדִית, הַדֶּגֶל הַיְּהוּדִי?! מַדּוּעַ אַתֶּם מִתְחַבְּאִים וּמִתְבַּיְּשִׁים בַּגַּאֲוָה הַיְּהוּדִית שֶׁלָּכֶם? זִכְרוּ שֶׁדַּם מִלְיוֹנֵי הַיְּהוּדִים שֶׁנִּשְׁפַּךְ בְּכָל הָאֲרָצוֹת זוֹרֵם בְּעוֹרְקֵיכֶם, אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ, וְאֶת הָעֹנֶשׁ נְקַבֵּל יַחַד רַק מִשּׁוּם שֶׁאָנוּ יְהוּדִים, אָנוּ מִתְהַלְּכִים מְסֻנְוָרִים מֵ"אַהֲבַת" הַמַּצִּיגִים עַצְמָם כַּחֲבֵרֵינוּ וּמִסִּפְרֵי הַתַּרְבּוּת הָעוֹלָמִית הַמַּרְאִים לָנוּ פָּנִים מְחַיְּכוֹת, וּבִגְלָלָם אָנוּ מַחֲלִישִׁים אֶת הַתַּרְבּוּת הַקְּדוֹשָׁה הָאֲמִתִּית שֶׁלָּנוּ. אַל לָנוּ לִשְׁכֹּחַ אֶת מַעֲנִיקֵי הַמַּתָּנָה הַחֲשׁוּכָה וְהַמָּרָה שֶׁל תִּשְׁעָה בְּאָב. גַּם הֵם הָיוּ בְּאוֹתָם הַיָּמִים, "חֲבֵרִים טוֹבִים" עִם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת, וְאִלּוּ עַתָּה לֹא סָרוֹת הַדְּמָעוֹת מִפָּנֵינוּ.
גְּבוּרַת יִשְׂרָאֵל שְׁלֵמָה הִיא וְלֹא נִפְגְּמָה, אֶלָּא שֶׁהִיא עוֹמְמָה וּמְכֻוֶּצֶת. גַּם הַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ חֲדוּרִים דָּם יְהוּדִי וּתְקֵפִים בֶּאֱמוּנָתָם, נְקֻדַּת הַיַּהֲדוּת שְׁלֵמָה הִיא. אָז יְכוֹלִים אָנוּ לְקַוּוֹת שֶׁלֹּא נִתָּן לְהִתְפַּתּוֹת עַל יְדֵי הַחֲבֵרִים הַמְּעֻשִּׂים שֶׁלָּנוּ, וְנָשִׂים מִבְטָחֵנוּ בְּאָבִינוּ הַקָּדוֹשׁ, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע שֶׁאִם נְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, הוּא יַהֲפֹךְ אֶת יוֹם הָאֵבֶל תִּשְׁעָה בְּאָב לְיוֹם טוֹב נִצְחִי, וּמָשִׁיחַ יָבוֹא.
מִמֶּנִּי אָבִיךְ, אֶחָד מִמִּילְיוֹנֵי הַיְּהוּדִים הַבּוֹכִים וּמְצַפִּים
יוֹסִף יִצְחָק שניאורסון