הדיין החב"די הרב יעקב חביב אב"ד איחוד הרבנים בצרפת, חושף את קשרי הידידות שנטוו במשך שנים ארוכות בין הגאב"ד העדה החרדית הגה''ח הרב טוביה וייס ע"ה לבין יבלחט"א גאב"ד איחוד הרבנים בצרפת הגה''ח הרב חיים יעקב שלאמע שליט"א וכיצד קשרי ידידות אלו מומשו בעת מבוכה, ומנעו תביעה בבד"צ העדה החרדית נגד בי"ד רבני חב"ד. 

 

"זכה בית דיננו אשר מאז יסודו זה קרוב לעשרים וחמש שנה, לעבוד בשיתוף פעולה עם חשובי בתי דינים בארץ הקודש ובעולם ולהיות בקשר עם גדולי הדיינים ואבות בתי הדין.

 

קשר הדוק נרקם בין בית דיננו ובין דייני העדה החרדית, אבל מעל הכל קשר ידידותי מיוחד היה עם הגאב''ד הגה''ח הרב יצחק טוביה וויס זצ''ל שנלב"ע בשבת האחרונה. קשר של קרוב לשבעים וחמש שנה אשר התחיל בפגישתן ובלימוד בחברותא בין הגאב''ד של העדה זצ''ל ויבלחט''א הגאב''ד של בית דיננו הגה''ח הרב חיים יעקב שלאמע שליט''א זקן רבני ודייני אירופה.

 

הכל התחיל אחרי המלחמה בשנת תש''ז, אשר אחרי החורבן התגבשה קבוצה של בחורים רציניים חלקם יתומים, חלקם ניצלו בחסד עליון אחרי שעברו זוועות המלחמה, כולם אודים מוצלים מאש שהגיעו מאירופה והתקבלו לישיבת בית יוסף נובהרדוק בעיר גייטסהד שבאנגליה.

 

לא פעם שמעתי מגאב"ד בית דיננו אשר באיזו מסירות נפש באו אותם תלמידים ללמוד בישיבה, כאשר המצב הגשמי היה בכי רע והיו שבורים ורצוצים מזוועות המלחמה ובכל זאת רצונם העז היה לגדול ולהתעלות במעלות התורה והיראה.

 

וכך סיפר הגה''ח הרב חיים יעקב שלאמע שליט"א: "במסגרת הישיבה הבחורים המבוגרים היו לומדים שנתיים לימודי הלכה והסמכה, ובסוף הלימוד היו מקבלים הסמכה מהראשי ישיבות לפני החתונה ואחרי החתונה היו ממשיכים בלימוד בכולל והיו לומדים הלכות נידה בעיון. הבחורים שלמדו אז בישיבה היו באופן טבעי ממשיכים ללמוד בכולל של גייטסהד אצל ראש הכולל הגאון הרב אליהו דסלר זצ''ל בעל המכתב מאליהו.

 

"בין האברכים הבולטים דאז היה הגאב''ד הגרי''ט וויס אשר ישב בשקדנות שאין כדוגמתו. באותה תקופה היה מחסור גדול בספרים, היינו יושבים לפעמים שלושה בחורים על ספר גמרא אחד, ובכך הספרים היו פנויים בבית המדרש בשעות שלאחרי הסדרים. לא פעם ראשי ישיבות התחננו לועד הישיבות וכן לוועד הרבנים באמריקא שיחוסו עלינו וישלחו לנו גמרות ושאר ספרים. באותה תקופה קבלתי אז על עצמי ללמוד מחוץ לסדרים שני דפי גמרא עם פרש''י ותוס' וקבעתי זאת בביהמ''ד, התחלתי אז לימוד בבא מציעא.

 

"הגרי''ט היה אז חתן צעיר שהגיע ללמוד בכולל בגייטסהד וישב שם בהתמדה ושקידה ועבר על סוגיות בגמרא ובהלכה. בהתחלה הייתי ניגש אליו להבנת תוס' או הליך בגמרא הטעון הסבר והוא היה מפסיק לימודו ולוקח מזמנו להסביר לי בטוב טעם ובנעימות, אף פעם הוא לא סירב או שאמר מילה כל שהיא ש'אין לו זמן' או שאני מפריע לו. בהמשך קבענו לימוד בחברותא כך שקרוב לשנתיים ישבנו ולמדנו ועברנו על סוגיות בגמרא. בהמשך נכנסתי בלימוד הסמכה והוסמכתי ע''י מרנן ראשי ישיבות גייטסהד ומרן אב''ד שטראסבורג הגר''א הורוויץ זצ''ל.

 

"לימים יספר לי הגרי''ט שמה שהביא אותו לקבוע לימוד חברותא איתי כי לא רק שראה אשר חשקה בלבי ללמוד תורה מעבר לזמני הישיבה, אלא כי ראה שהלימוד התורה נעשה בטהרה. (שניהם היו בין הבחורים הבודדים שהקפידו על שמירת הזקן וגם על טבילה במקווה כל בוקר).

 

ממשיך הרב שלאמע: ''אחרי חתונתי הציעו לי מקום רבנות בעיר דורנאק ליד עיר מולוז בצרפת והמשכתי לשמור על קשר עם הגרי''ט שהיה אז ראש כולל וגם רב של צעירי אגו''י בלונדון. גם אחרי שעברתי לעיר ייער ליד פאריז בשנת תשי''ח ע''פ הוראת הרבי להקים ולבנות את סמינר הבנות ''בית רבקה'', הקשר עם הגרי''ט המשיך כאשר מעיר לונדון עבר הוא לאנטוורפן לשבת כדיין בביה''ד ושם קבע מושבו שלושים ושבע שנים. במשך השנים יצא לנו להפגש באנטוורפן כאשר הייתי מגיע לצרכי הסמינר."

 

אם הזכרנו נושא של חשיבות של לימוד בטהרה, מזכיר הרב שלאמע שהנהגה זאת ללכת למקווה כל בוקר הקפיד בכל מקום ובכל זמן, ומוסיף ומקשר אשר ברור שמה שזכה שהרבי ביקש ממנו להקים סמינר לבנות בית רבקה על טהרת הקודש בשנת תשח''י וגם מה שהרבה שנים אחרי זה, כאשר בקשו לתרגם בצרפתית ספר הלכות טהרת המשפחה עבור חסידי חב"ד שיצא בהוראת הרבי על ידי הכולל שתחת מזכירות הרבי והודפס בעברית ובאנגלית על ידי קה"ת. הרבי הסכים שיתרגמו אותו רק אם העבודה תעשה על ידי הרב שלאמע, כי הנ"ל יודע היטב השפה וגם אופן התרגום ומעל הכל הוא מורה הוראה ופוסק גם זה קשור כי הקפיד שיהיה לימוד תורה בטהרה.

 

 

 

---

והמעשה שהיה כך היה. מספר הרב שלאמע: "בשנת תשי''ז הגעתי לביקור בעיר פאריז לצורך משפחתי והנה באותו בוקר בהיותי מסתובב באזור ''רפובליק'' בעיר פאריז ומחפש מקווה טהרה ואיני מוצא. הקב"ה שלח לי מלאך, יהודי חסידי עם זקן ובגדי רבניים אמרתי לו שלום והוא החזיר לי שלום. שאל אותי מה אני מחפש? אמרתי לו מקוה טהרה. הוא אמר לי שהוא גם הולך לשם ובכך התלוותי איתו עד המקווה. 'על הדרך' שאל אותי שאלות עלי ועל מעשי וכשהגענו לשערי המקווה החלפנו כרטיסי ביקור כשהוא הוסיף שמי ''בנימין גורודצקי – בא כח של הרבי מליובאוויטש. כל מה שאוכל לעזור לכם אעשה".

 

תקופה מסויימת אחרי הפגישה ליד המקווה קבלתי הצעה מהרב בנימין גורודצקי לפתוח סמינר לבנות. והוסיף כי מאז הפגישה זכר אותי וכשהרבי העלה נושא הקמת סמינר לבנות בצרפת הזכיר את שמי והתברר שהרבי ידע עלי בפרטי פרטים. וכך זכיתי שהרבי יבחר בי במשימה קדושה זו. וכן הרבה שנים אחרי זה שוב במשימה להרבות טהרה ולימוד הלכות נדה גם בזה זכיתי שהרבי בחר בי בתרגום והסבר הספר בצרפתית.

 

---

 

ממשיך הרב שלאמע: "בשנת תשמ''א סיימתי את תפקידי כמנהל הסמינר וקבלתי הצעה ברבנות כרב ואב''ד ק"ק עדת ישראל בעיר פאריז. על אף שגם בהיותי מנהל הסמינר בעיר ייער הייתי גם עוסק בנושא הרבנות של העיר כעריכת קידושין וכן שאר נושאי הרבנות, אבל כרב ואב''ד בקהלה חשובה זו עדת ישראל היו באופן טבעי מתעוררות שאלות קשות.

 

את השאלות הייתי מפנה אותם לרבי ובהרבה מהפעמים הרבי היה עונה שעלי להתייעץ עם מורה הוראה הבקי בתחום זה. ובכך באותם שנים הייתי בקשר עם שלושה גדולי הפוסקים שהיו נמצאים בקירוב מקום ובהם הגאון ר' יוסף צבי דינר זצ''ל ראב''ד לונדון. בין השיחות הוא ייעץ לי כי יש נגישות יותר מהירה שחלק מהשאלות אפנה אותם לחתנו הגרי''ט וויס שהוא דיין באנטוורפן. והוסיף לי על כך הרב דינר כשדיבר על חתנו ''הוא פוסק שנחית לעומקא דדינא''.

 

כל מפגש היה מלא תורה מלא ענווה וגדוש יראת שמים כאשר היה מתחיל בשלומי ושלום בני ביתי, וכשאנשי סביבו היו שואלים מי אני היה אומר ''למדנו יחד בישיבה בגייטסהד הרב שלאמע הוא ''דער פאריזער רב''.

 

---

 

ובכן גם כאשר ארי עלה מבבל והשתכן בירושלם קרתא דשופריא כגאב''ד העדה החרדית, המשיך הקשר.

 

 

 

 

 

לשם כך ישבתי עם הרב שלאמע והסברתי לו בפרטי פרטים על מה מדובר ומה יהיו התוצאות ובסוף הגענו לנקודה אשר מצווה לפעול שלא יצא ח''ו מכשול. לשם כך קבענו עם גאב''ד העדה החרדית להגיע אליו לביתו כי עלינו לדבר איתו על נושא מאד רגיש.

 

נכנסתי יחד עם הרב שלאמע בבית הגאב''ד ובכן אחרי שים שלום טובה וברכה הגשנו את הנתונים. כמובן שראינו את הערכתו וכבוד רב שיש לגאב''ד כלפי הרבי והחסידות, אבל היה צורך להסביר את מעמד ותוקף בי''ד רבני חב''ד באה''ק אשר היא הסמכות הגדולה של חסידי חב''ד, בנוסף על הצדדים ההלכתיים כמו ''בי דינא בתר בי דינא לא דייקי'' היינו בית דין אחד לא משנה פסקי הלכה של בית דין שני ועוד נתונים חשובים כמעמדם של אותם הרבנים ובמה שהם פסקו ומעמד בית הדין אשר בו הם יושבים.

 

יותר מזה הסברנו לגאב''ד אשר בי''ד רבני חב''ד באה''ק הוקם על פי בקשתו והוראתו של הרבי וזאת בשנת תשל''ו והרבי נתן את כל ההוראות להגה''ח הרב שלמה יוסף זוין זצ''ל מזקני רבני אנ''ש אשר נבחר כאב''ד. לשם כך הראתי לגאב''ד את מכתבו של הגרש''י זוין לרבי מתאריך כ''ח מנחם אב תשל''ו על הקמת בית הדין שיעמוד תחת הרבי בכל נושא וענין. הדגשתי לגאב''ד שהרבי ראה בבי''ד רבני חב''ד באה''ק כידו אריכתא לכל נושא וענין הקשור לחסידי חב''ד באה''ק.

 

בסוף הוצאתי מענה בכתי''ק של הרבי משנת תנש"א אחרי שהגה''ח ר' יצחק יהודא ירוסלבסקי מזכיר הבי''ד כתב לרבי על הנעשה בעקבות פסק דין שיצא מתחת ידיו של הבי''ד ועל ויכוחים שעושים עמו, וכתב שנראה לו כי אינו יכול וצריך להתווכח עם בעלי הדין. הראתי לגאב''ד שהרבי הקיף את המילים "איני יכול וצריך להתווכח" וכתב: "כי תוקף והנהגת וענין אנ"ש שי' בארץ הקודש בידי אגודת חסידי חב"ד באה"ק הוא בידי אגו"ח באה"ק ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שיחיו, שהם הדיינים ופוסקי דין בתוקף התורה ואין לזה שייכות כלל להנהלת מוסדות ב.ח וכיוצא בזה . במלחמת מדין בפעם הא' לא התעסק הבי"ד דאז (משה רבינו ע"ה) בחיפוש עצות כי אם יצא במלחמה נגדם וכמובן ניצח בכל".

 

 

לבסוף לא היה צריך להזמנה כי ב"ה הדבר סודר על ידי הגאב"ד בכבודו בועצמו ובכך ניצלנו מעלבון וביזיון שהיה פוגע ברבי ובבי''ד שהקים.