טוב להודות: חשיבותה של הכרת הטוב לחינוך ילדינו
לאחרונה מדובר הרבה על מעמדם ושכרם של אנשי הצוות החינוכי ועל היעדר תגמול הולם למשרה כה תובענית. ידוע שבמוסדות שלנו לא שותפים לשביתות, כחסידים של הרבי, שלוחים בשדה החינוך, המורים חשים בעבודתם שליחות אמיתית, יודעים את תפקידם ואת האחריות הרבה שניתנה להם על ידי ההורים, ונותנים מעל ומעבר לכל תלמיד ותלמיד.
נאומו המיוחד של היועץ החינוכי הרב דובי ברוד בכנס נשי חב"ד בחודש האחרון, עורר הדים רבים על דבר חינוך הילדים להכרת הטוב ולכיבוד הורים אמיתי ללא שיפוטיות או האשמות. כאשר ילד יודע להוקיר את השקעת הוריו בו ומכבד אותם, הסתכלותו על הסביבה חיוביות, אופטימית, שמחה ומאפשרת לו להיות במקום יציב ובריא, ומשם הדרך להתקדמות והצלחה קלה וסלולה.
הרבה מדובר על כך שהקשר עם המורה וההתעניינות אצלו על מצבו של הילד הם המפתח להתקדמותו ולהצלחתו. אך כדי שיהיה כלי ראוי לקבל את ההשפעה החינוכית באופן מיטבי עלינו לבסס אצלו את רגש ההערכה ודרך הארץ למורה, וזאת על ידי חינוך להכרת הטוב. וידוע שהחינוך הטוב ביותר הוא באמצעות דוגמא אישית.
המצב היום הוא שתלמידים רבים (ולעיתים אף הורים) לוקחים הכל כברור מאליו, ולא שמים את ליבם לומר תודה ולהביע מעט הערכה. (כשיש הערה/הארה יודעים להשמיע אותה היטב...) תלמיד שלא יודע להעריך את העשייה וההשקעה סביבו מתרגל לכך שהכל מגיע לו, וכאשר אינו מקבל זאת, הוא מרבה להתלונן, ולהביע חוסר הכרת הטוב כלפי אנשי הצוות, ובהמשך יכול להפנות זאת אף כלפי הוריו.
אולי חלק מהאחריות שלנו כהורים לחינוך ילדינו היא להראות להם עד כמה אנו מעריכים את אנשי הצוות החינוכי שמשקיעים בהם, ונמצאים בעבורם לעיתים אף ברוב שעות היום.
נביע זאת בפני הילדים ונעביר זאת לאנשי הצוות, נכתוב מכתב ונשלח עם ילדינו שיגישו זאת למורה באופן אישי ולא רק יעבירו 15 ₪ לתורן שמארגן את מתנת פורים או סוף השנה (או אפילו גם זה לא, לרמי"ם ומשפיעים בישיבות...)
איני מדבר על נתינת מתנות אישיות יקרות ועל הוצאות גבוהות, אלא על יחס אנושי של הערכה והכרת הטוב. מורה/ ר"מ זקוק למילה טובה כדי להיטען הלאה, אך יותר מכך זקוק לכך ילדכם היקר.
ומה דעתכם?
הכותב חסיד חב"ד ואיש חינוך, משמש כיועץ חינוכי ובתפקיד חינוכי
לשנות גישה שמורה הוא לא עוד בייביסיטר אלא שותף עיקרי בגידול ילדינו.
חשוב לזכור שהחינוך הוא על ההורה, המורה עוזר להורה.
ועל כן יש להתמיד בהוראת הרבי ביום יום לחשוב חצי שעה ביום על חינוך הילדים וזה כולל קשר עם המורים.
יחד עם זאת יש לעשות זאת בצורה הנכונה, לשבת עם הילד שיכתוב למורה בעצמו תודה על מה שהוא רואה, ניתן לצרף גם מכתב תודה מההורה וכן אפשר להוסיף שי קטן (קטן!, פרח, שוקולד, כלי- קטן!). אין צורך לפתוח תחרות מי משקיע יותר במורה ועוד יותר לא כסף (דולרים כמו שמקובל במוסד מסויים, יש לבדוק הלכתית אם אין בזה בעיה של שוחד).
וזאת במקביל להערכה המשותפת במתנה הכיתתית בכדי לחנך את ילדנו להודות.
ילד שחונך להודות אפשר לראות עליו, תמיד הוא יסכור לומר תודה.