עיוות | טור לפרשת שבוע וצמיחה אישית
זכיתי בַּמִּשְׂרָה. כזו בשורה. יש הכרה, גם עטרה. מתחדשת. הזדמנות מממשת, גם מתגמשת. להניע בתשוקה, באפס שחיקה. לא מקבלת נסיבות כעובדה. יוצרת אותן. נקודה. מבטיחה הבטחות, מקיימת. לא מתבכיינת. חיונית, מצליחנית, כזו שחקנית…
וקורה שמשותקת, משינוי חוששת. לצאת מאזור הנוחות, לערער חזות, בלי חגורת בטיחות. ליפול. לכישלון. אות קלון. שמא ביהירות, בלי זהירות אתקל בו חזיתית ובמהירות. יש לו צבע, ריח, טעם לפעמים. תחושות גוף, הבעות פנים. מחברת בין תוצאה לָעַצְמִי, לָעֵרֶךְ הפנימי. מרגישה חלשה, טיפשה, כבר לא טובה. כעס, השפלה, ואוי לבושה…
את פרשת דברים משה פותח בתוכחה, שנאמרת לעם ישראל ברמיזה: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן: בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין-פָּארָן וּבֵין-תֹּפֶל, וְלָבָן…". יש הצלחה ויש מעידה, וכישלון גם הוא דרך למידה.
ליישם דפוס חשיבה מתפתח, לא מקובע. אין פילטר של הצלחה. להיכשל, לאפשר כִּיּוּל המכונה. לפתח חוסן, נפילה בונה, חד פעמית בכל פינה. להשלים, לחבק. לא ליפות או להיאבק. לאוורר, לתת מקום לתחושה. לא להילחם עם מבוכה. להפריד איפה שלי האשמה, ואיפה הרצפה קצת עקומה. לקחת אחריות למה שקרה. ליפול, לקום, לחזור חזרה.
כי כישלון הוא לא עיוות, הוא הצלחה בהתהוות...
זמני הדלקת נרות:
לוגנסק - 19:40
קייב - 20:18
באר שבע - 19:13
חיפה - 19:05
ירושלים - 18:53
תל אביב - 19:13
שבת שלום!
חנה גופין
מאפשרים לכם לקבל
