בהתרגשות וברוב פאר והדר, חגגו תלמידי שיעור ג' (מחזור טו"ב) בישיבת 'תומכי תמימים' באלעד, יחד עם הוריהם ושאר תלמידי התמימים, את סיומן של שלוש שנות חוויה רוחנית בישיבה.

פתח והנחה את האירוע בכישרון רב המשגיח הכללי בישיבה הרב זאב דב הלפרין שסקר את הצלחת התמימים בישיבה במשך שלוש שנים, על אף היותן  שנים לא פשוטות עקב מגפת הקורונה ועוד.

פותחין בדבר מלכות. התמים חיים ישראל וייספיש ריתק את הקהל בביאור נפלא בשיחה של הרבי חי"ח אודות ההבדל שבין סילוק צדיקים בו כתוב  "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", לבין לימוד תורה עליו נאמר: מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב קרבן וכו', ובהמשך פנה לתמימים וקרא להם לגרום ל"הוא בחיים" ע"י שרזעו - אלו התמימים - בחיים.

סיום על מסכת ברכות מסכת ערך בטוב טעם התמים שד"ב גובארי' שריתק את הקהל בביאור רחב ועמוק משולב עם שיחות קדושות.

את המשא המרכזי נשא ראש הישיבה הרה"ג אברהם אשר בלינוב אשר ריתק את הקהל בדבריו הנפלאים אודות מעלת לימוד התורה מתוך יראת שמים דווקא, וכהדיוק בל' רבותינו נשיאנו ירא שמים ואח"כ למדן. בהמשך הסביר מדוע חסיד הוא הראשון דבלי חסידות אין יראת שמים ובמילא אין תורה.

המנהל רוחני הרב יעקב קטן בירך את התמימים המסיימים בהמשך דרכם, ועודד אותם לזכור היטב בעיקר את הנושאים שהישיבה פעלה עליהם באופן של זהיר טפי, ואותם לקדם יותר ויותר בשנים הבאות אי"ה.

כנציג הורים הוזמן לדוכן הרב ישראל גולדברג - שליח הרבי לרחבי', שהודה נרגשות לצוות המסור, והעלה על נס את השקעת הישיבה בתמימים בדגש על שמחה של תמים ועל אחוות אחים שבין התמימים, וסיפר על החוויה החיובית של בנו שמחבב את השהות בישיבה ורוצה לשהות בה כמה שיותר,

מקום מיוחד תפסו בערב זה התלמידים השלוחים בישיבה לשנה"ל הנוכחית התמימים שד"ב אייזנבך, שנ"ז בלינוב, יוסי גופין, דובער חבקין, לוי פרידמן שמוליק קוביטשעק שהשקיעו את כל מרצם וכוחם בתלמידי התמימים במשך כל השנה.

לקראת סיום הערב המושקע, הזמין המנחה הרב הלפרין את התלמידים לקבל את תעודות הצטיינות בתיקיות מהודרות שהוכנו במיוחד לערב זה. בתעודה צוינו המסכתות הרבות שנלמדו על ידי התלמידים לעיון ולגירסא, מאמרי חסידות ושיחות קודש ופרקי התניא שלמדו ושיננו כל אחד מהם.

או אז התיישבו תלמידי התמימים יחד עם צוות הישיבה להתוועדות חסידית שנמשכה אל תוך הלילה. המסיבה הסתיימה אך התלמידים רצו להמשיך ולהישאר עוד. הפרידה הייתה לא קלה. ברגשות מעורבים ובדמעות שזלגו מעיניהם, איחלו זה לזה הצלחה בשנה"ל הבעל"ט, וחסידים אינם נפרדים.