מגזין פנאי חרדי באישור הרבנים

כתב העת החודשי "שירו-לו" עובר שידרוג וממגזין מוזיקה הופך למגזין פנאי חרדי באישור הרבנים

הלקסיקון החרדי אינו מכיל את המושג "פנאי". "אדם לעמל יולד", וכל רגע פנוי צריך להיות מנוצל לעיסוק תמידי בלימוד תורה, שלימודה, על-פי השקפת החרדים, מקיים את העולם.

אלא שהמציאות מכתיבה גם מעשים אחרים. רבים בציבור החרדי אכן משתדלים להקדיש עיתות מרובות ככל האפשר ללימוד התורה, אך יש רבים שאולי לא מסוגלים ללימוד מסיבי, ובכל זאת יש להם פנאי.

אם כבר מעבירים את הזמן, רצוי שזה ייעשה בלי טלוויזיה, עיתונות זולה וכו'. מהפכת הסודוקו כבר עשתה את דרכה לעולם החרדי ושבועונים כמו "משפחה" ו"בקהילה", מצרפים מדי שבוע תשבץ סודוקו. אולם למצוא מגזין שכולו לפנאי זו לא משימה קלה בחברה ששמה לה למטרה לעסוק בעיקר בדברים שברומו של עולם.

בין יתר המגזינים המופצים בקרב החרדים ניתן גם למצוא את "שִׁירוּ לוֹ", מגזין מוסיקה חסידית, שפרץ את הדרך והתרחב לתחומי פנאי נוספים. המגזין, שהופיע כירחון במשך למעלה משלוש שנים, נהנה מפופולאריות רבה בקרב הציבור החרדי והדתי בארץ ובחו"ל. בשנים האחרונות התפתחה תעשיית המוסיקה החרדית בצעדי ענק ומאות אלבומים יצאו לאור בשוק המגלגל עשרות מיליוני שקלים מדי שנה.

עד לאחרונה עסק המגזין במוסיקה בלבד: ראיונות עם זמרים, ביקורות אלבומים, כתבות מצולמות של אירועים מוסיקליים וחדשות מכל המתרחש בעולם המוסיקה היהודית-חסידית. אופי התוכן ועיצוב המגזין, בניגוד לחלק מן העיתונים החרדים הכתובים עדיין בשחור-לבן, הוא בידורי-צבעוני, בפורמט A-4, על נייר כרומו.

החל מהגיליון הקרוב הרחיב המגזין את תחומי התוכן, והם מקיפים מעתה את כל ענייני התרבות היהודיים ה"כשרים" כמו ספרות חרדית, מדריך מסעדות כשרות, גאדג'טס, שעשועונים, סודוקו ועוד.

לראשונה בתולדות מגזיני הפנאי, התכנים בגיליון מותאמים בקפידה, וכמקובל במגזר החרדי - באישור "ועדה רוחנית" של רבנים, שיקפידו שלא תימצא בו רכילות צהובה או צילומי פפראצי של זמרים וידוענים.