לפני כשבע שנים ערך הסופר שניאור ובר ראיון נדיר עם גאב"ד העדה החרדית, הגאון רבי יצחק טוביה וייס זצ"ל, שבו חשף את הקשר המיוחד שלו עם הרבי ועם זקני חסידי חב"ד. הראיון שעורר הדים פורסם בשבועון "כפר חב"ד". כעת מרכז התקשורת החב"די COL מגיש את הכתבה במלואה. לקריאה:

*

בין חוגי 'העדה החרדית' בירושלים לחסידות חב"ד התקיימו יחסים תקינים של קשר הדדי שידעו עליות, אך לעתים גם  מורדות. אין זה סוד כי בנושאים רבים ישנם חילוקי דעות והשקפות מהותיות, אולם הם לא העיבו על שיתופי פעולה ואף חילופי מכתבים רבים בין כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע לראשי ומנהיגי 'העדה החרדית'.

בין היתר, בשנים שבהן שררה מתיחות בין חב"ד לסאטמר, השליכו הדברים אף על יחסי העדה החרדית וחב"ד, וזאת עקב היותה של סאטמר התומכת המרכזית מעבר לים, אשר לה השפעה מכרעת על הנעשה בתוככי 'העדה החרדית'.

לפני כשבע שנים התרחשה נקודת מפנה מפתיעה שהפכה לשיחת היום בחוגי העדה החרדית, בדמותה של שיחה מיוחדת ונדירה שערך הסופר שניאור זלמן ובר עם גאב"ד העדה החרדית, הגאון רבי יצחק טוביה וייס, אשר התפרסמה בעיתון 'כפר חב"ד'. תמונת הגאב"ד התנוססה על שער השבועון, תחת הכותרת 'התוועדות עם הגאב"ד'.

הגאב"ד, המתנזר מכל קשר עם התקשורת, קיבל באורח נדיר את סופר העיתון שניאור-זלמן ובר במעונו, ביום יו"ד שבט, והעלה זכרונות הוד מביקוריו בחצר האדמו"ר בניו-יורק והרעיף שבחים על מפעל שלוחי חב"ד הפזורים בעולם. הגאב"ד שיתף בזכרונות מהמשפיע הדגול גה"ח רבי משה ובר ע"ה, עמו היה בידידות עמוקה.

"כשישבנו מולו חשנו תחושה מרוממת של מעין התוועדות חסידית, כאשר האצילות הטהורה מלווה כל מילה היוצאת מפיו", תיאר הסופר בפתח הכתבה, "הגאב"ד, כך מסתבר, קיבל במשך השנים כמה אגרות קודש מהרבי ('בעניינים פרטיים"), ביקר בהיכל קודשו כמה פעמים והוא מספר בערגה ובהתרגשות גדולה במיוחד על הפעם האחרונה. אז זכה לקבל מהרבי ברכה: 'יאריך ימים על ממלכתו', כשעיניו הקדושות של הרבי צופות למרחקים, ליום שבו יעלה לכהן פאר כגאב"ד ירושלים", ציין שניאור ובר בראיון המפתיע.

בשיחה הנדירה, שיתף הגאב"ד את סופר 'כפר חב"ד' בשורת 'מופתים' שמימיים, אותם חזה במו עיניו אצל הרבי מליובאוויטש, במהלך השנים הרבות בהם הסתופף בצילו.

"היה זה ביום ראשון כ"ו אדר ראשון תשנ"ב, בעת 'חלוקת הדולרים – שליחות־מצוה לצדקה' האחרונה לעת־עתה. באותה תקופה הרב וייס שליט"א שהה בארה"ב כחצי שנה עקב מצב הבריאות של זוגתו הרבנית, וכאשר בא אל הרבי, נתקבל בכבוד מיוחד. בעוד שלכל אחד ואחד הרבי נתן, בדרך כלל, דולר אחד, לגרי"ט וייס הרבי העניק שלושה דולרים: אחד – עבורו, השני – עבור המשפחה, והשלישי – עבור רבנותו, ובירכו: "יאריך ימים על ממלכתו".

במהלך השיחה, סיפר גם על מאורע מדהים שבו ראה רוח־הקודש בגלוי אצל הרבי. הסיפור התרחש בתקופת מגוריו באנטוורפן:
באחת השבתות התארח בעיירה בסקווירא שבארה''ב, לקראת פרידתו מהמקום סיפר הרב ווייס על התרשמותו מהקהילה החסידית התוססת במקום כאשר הוא מתבטא ואומר: ''הרגשתי ממש כמו בארץ ישראל''.

למחרת, כשהגיע אל הרבי ב'חלוקת הדולרים לצדקה', הרבי פונה אליו בשאלה: ''האם הגעתם מארץ ישראל? ...''. ויהי לפלא.
השיחה המפתיעה עם הגאב"ד, שופכת אור לראשונה על קשריו עם הרבי מליובאוויטש ועם חסידות חב"ד, שנמשכו שנים רבות, והתאפיינו בזוויות שונות של חיבור עמוק והערכה הדדית גדולה.

בקרב חוגי הקנאים בעדה החרדית קיבלו בתדהמה את העובדה שמנהיגם, הלא הוא הגאב"ד, מעריץ את חסידות חב"ד והאדמו"ר מליובאוויטש ומילאו את רחובות ירושלים בפאשקווילים מכוערים המבזים את הגאב"ד. פרסומים אלה לא הרתיעו את הגאב"ד, שכידוע לא נרתע מפני איש.