מה לקינוח? | טור לפרשת שבוע וצמיחה אישית
פותחת מיילים, מגיבה. לייקים, לְבָבוֹת לסביבה. מסמסת, מקלידה. מתזזת כנדנדה. בורחת אל הקל, הַפָּעוּט, מה שפשוט. דוחה מה שדחוף, חשוב. כזו עדיפות. ושוב...
וקורה שכמהה למשהו נסתר. לא מושג, מיותר. מתאמצת, על קצות האצבעות נלחצת. אנרגיה רבה. פול גז בניוטרל, אכזבה. לא אפקטיבית, לא מצליחה. עייפה, לישון טיפה. להיות לבד, לא לראות אף אחד. רחוקה מעצמי, מהשני. מבולבלת, לא מסודרת. זו אני, ואולי אחרת…
בפרשת מטות בני גד וראובן מבקשים להישאר מזרחה בעבר הירדן. "גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה, וְעָרִים, לְטַפֵּנוּ" - השקעות נדלן, ריבוי בנינים. ואז, נדאג לקטנים. משה הופך: "בְּנוּ-לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם, וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם". מותר לבקש, להציע, גם להשקיע. רק בלי היסחפות, וקצת סדר עדיפות…
להבדיל בין אמצעי למטרה, בין טוב לרע, בין כוח אינרציה לזכות בחירה. בין עיקר לטפל, טעים ותפל, בית מואר לזה שאפל. לבחור בַּחֲשׁוּב - מאין לצאת, לאן לשוב. במה שֶׁמְּקַדֵּם, לא מה שנוח. והנאה - כן. לקינוח.
לדברים החשובים פחות לא לתת את המושכות, לא להפוך את היוצרות…
זמני הדלקת נרות:
לוגנסק - 19:51
קייב - 20:29
באר שבע - 19:19
חיפה - 19:11
ירושלים - 18:58
תל אביב - 19:18
שבת שלום וחודש טוב!
חנה גופין
מאפשרים לכם לקבל
