לרגל יום ההילולא ג' תמוז, משתף הרה"ח ר' מאיר שיחי' הארליג, ששימש בקודש אצל הרבי במשך שנים רבות, בתקפידו כגבאי 770, בשני סיפורים מרגשים מכלי ראשון הממחישים את דאגתו של הרבי לכלל החסידים.

להלן תרגום לעברית מדבריו של ר' מאיר שיחי':

המראיין: שלום לכולם. ג' תמוז התשפ"ב.  אני כאן יחד עם ר' מאיר שיחי' הארליג, שזכה לשמש בקודש במשך שנים רבות. אחד התפקידים שמילא ר' מאיר היה לקבל מהרבי בימי חג הסוכות את ארבעת המינים ולזכות בברכה עליהם את קהל החסידים.

ר' מאיר, בבקשה תחלוק עמנו משהו מזכרונך מחג הסוכות עם הרבי.

•

ר' מאיר הארליג:

אחלוק עמכם שני סיפורים הממחישים איך שהרבי דאג תמיד לחסידים ולמוסדות.

סיפור אחד: בחג הסוכות בבוקר הרבי היה מגיע ל-770, נכנס לסוכה ולאחר שהיה מברך על ארבעת המינים הרבי היה מוסר לי אותם והייתי נכנס עמם לסוכה הגדולה והקהל היה מברך עליהם.

באחת הפעמים, כשנכנסתי לאחר זמן מה לסוכת הרבי והצעתי להגיש לרבי משהו לשתות ולאכול, אמר לי הרבי: כשהגעתי הבוקר מהבית ראיתי תור ארוך של אנשים וביניהם אנשים מבוגרים, והרי לפני שמברכים על ארבעת המינים נמנעים מלאכול ולשתות, אשר על כן תתן להם קודם כל הזדמנות לברך, אני -הרבי- יכול להמתין ולאכול ולשתות אחר כך.

סיפור שני: לאחר האירוע בכ"ז באדר התשנ"ב, לא ידעתי מתי בדיוק הרבי יבקש לברך על ארבעת המינים, ולכן הייתי מגיע מוקדם בכל בוקר של חג הסוכות החל מהשעה שבה מותר כבר בבוקר לברך, וממתין לרבי שיצא.

בוקר אחד בעודי ממתין, יצא מחדרו של הרבי אחד האחים המטפלים, ואמר לי (מבלי שאשאל אותו דבר) אני רוצה לספר לך משהו. הייתי עכשיו בחדרו של הרבי והרבי היה מאד נסער. שאלתי את הרבי האם הרבי אינו חש בטוב? האם הרבי רוצה לשתות? והרבי סימן בראשו לאות שלילה, והמשכתי לשאול באם הרבי רוצה לרדת מהמטה ושוב סימן בראשו לשלילה, ושוב שאלתי באם הרבי רוצה לשבת והרבי סימן לשלילה, וכל מה ששאלתי הרבי סימן בראשו לשלילה.

ואז שאלתי את הרבי באם הרבי מודאג ממה שיהיה לאחר זמן (ג' תמוז)? והרבי הנהן בראשו, והמשכתי לשאול באם הרבי מודאג ממה שיהיה עם המוסדות? והרבי שוב הנהן בראשו, ושאלתי באם הרבי מודאג ממה שיהיה עם החסידים והמקושרים? והרבי סימן בראשו ל"הן".

רואים אנו איך שללא הפסקה הרבי דאג וחשב תמיד עלינו החסידים.