קִבַּלְנוּ מֵהָרַבִּי/ המשוררת חני יצחקי בשיר מיוחד
קִבַּלְנוּ מֵהָרַבִּי
נְשֵׁי וּבְנוֹת הַחֲסִידִים
לְקָרֵב הַלְּבָבוֹת
לְהָאִיר אֶת הַבָּתִּים
כָּל אִשָּׁה הִיא מַשְׁפִּיעַ
כָּל יַלְדָּה הִיא כְּבָר שְׁלִיחָה
עִם עֲשֶׂרֶת מִבְצָעִים
וּשְׁנֵי עָשָׂר פְּסוּקִים
קִבַּלְנוּ מֵהָרַבִּי
עַל מָה וְאֵיךְ לַחֲשֹׁב
עַל חַיִּים שֶׁל אֱמוּנָה
שֶׁהַכֹּל קוֹרֶה לְטוֹב
אֵין דָּבָר שֶׁהוּא אָבוּד
הַכֹּל מַמָּשׁ בְּהַשְׁגָּחָה
אֵיךְ נָסִיר הַשִּׁעְבּוּד
וּנְקָרֵב הַגְּאֻלָּה
קִבַּלְנוּ מֵהָרַבִּי
חֲרִיצוּת וְהַתְמָדָה
שֶׁאֲנַחְנוּ וּבֵיתֵנוּ
בַּשּׁוּרָה הָרִאשׁוֹנָה
כְּשֶׁלְּמַעְלָה קְשׁוּרִים
לְמַטָּה לֹא נוֹפְלִים
גַּם אִם קָשֶׁה אוֹ לֹא נָעִים
פּוֹעֲלִים עוֹד וְעוֹשִׂים
כִּי קִבַּלְנוּ מֵהָרַבִּי
לִמְסֹר הַנֶּפֶשׁ - הָרָצוֹן
לֹא לַחֲשֹׁב יוֹתֵר מִדַּי
לָמָּה, מָתַי וְאֵיךְ נָכוֹן
הַמַּעֲשֶׂה הוּא הָעִקָּר
וַאֲנַחְנוּ בְּהִכּוֹן
לְכַתְּחִלָּה אָרִיבְער
בּנְתִינָה וּבְמָמוֹן
הַיּוֹם קִבַּלְנוּ מֵהָרַבִּי
עוֹד דָּבָר מַמָּשׁ יָקָר
לְהָבִיא הַגְּאֻלָּה
זֶה מִבְצָע שֶׁהוּא עִיקָּר
לְרַבִּי בָּאנוּ לְהַצְדִּיעַ
לִבְנוֹת כָּאן בַּיִת
לַשְּׁכִינָה
לְעַמֵּנוּ כְּבָר מַגִּיעַ
שֶׁתָּבוֹא הַגְּאֻלָּה