׳פרויד חפר בנפש האדם ומצא בה בוץ, חסידות חפרה ומצאה בא אבנים טובות ומרגליות׳ - כך אמר פעם הרבי למישהו בפגישה אישית בחדרו, מה שאנו קוראים ׳יחידות׳.

להבנתי אין בדברים התנגדות לד"ר זיגמונד פרויד דווקא, כן יש פה תביעה ודרישה כלפי העולם כולו. אם הבטת פנימה אל נפשו של אדם, אם שלך חבר או בן משפחה וגם אם שלך בעצמך ומצאת בוץ ורפש, הרי שלא הבטת נכון, לא הגעת אל השורש, לא קילפת מספיק, לא נגעת בנקודה.

זה בסדר שמוצאים בתחילה בוץ, זה הגיוני שלא מיד רואים את היהלום. גם במכרה הכי טוב של יהלומים בעולם צריך לחפור ולברור, לנקות ולזכך, אבל כל זאת בתנאי שנזכור כל העת שאנו יושבים פה על מרבץ יהלומים, כי אחרת נחשוב שזה אכן בוץ ונתייאש. 

וכן, לפעמים צריך איש מקצוע מומחה שיזהה ויקבע שיש פה אכן יהלומים ולא בוץ.

הרבי הוא איש מקצוע מומחה, הרבי הביט אל נפש האדם וראה את היופי והטוהר, את העושר והטוב, הוא הגיע אל האבנים הטובות.

• 

מחר זה ג׳ תמוז. 

ג׳ תמוז הוא יום היארצייט, ההילולא של הרבי - יש המון מה ללמוד מהרבי, בכל תחום בחיים יש את הגישה האורגינלית של הרבי, את המבט הנקי והזך, את המסר המפתיע שאיך לא חשבנו עליו קודם ולפעמים נדמה לי שהכל מבוסס על המסר הזה, כי כשאנחנו משכילים לראות את השורש הטוב והנקי שבכל אחד כולל בעצמנו, הרי שבכל דבר בחיים ובמיוחד בקשר עם בני אדם הגישה והתגובה, הדיבור והמעשה, הכל יצא ממקום נקי ועמוק אצלנו, ובמילא ודאי שגם יגע ויגיע במקום עמוק ונקי אצל זה שמולנו.

זה לא עוד מבט חיובי, זה לא רק מבט על חצי הכוס המלאה, זה מבט אל האמת האחת והיחידה. יהלומים ולא בוץ.

שבת שלום,
הרב זלמן וישצקי