הרב יוסף כצמן

אני חסר מילים,

אני אובד עצות.

כן, זה נשמע קלישאה, אבל זו האמת הכנה.

הו, איזו חתונה!

זכיתי להשתתף בחתונה ההיסטורית של מנדל ומרים מינץ בבולטימור, וקיבלתי השראה עמוקה.

משהו שמעולם לא דמיינתי.

החתן סיכם את זה בכמה מילים כשהוא מאחל 'לחיים' לאורחים: "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, אנחנו פשוט אנשים נורמליים שרוצים לחיות חיים נורמליים ואנחנו מאחלים לכולכם לחיות חיים נורמליים;   אם יש רצון יש גם דרך, אתה צריך רק לנסות."

ההצהרה הצנועה הזאת שמגיעה ממנדל, אומרת הכל.

לא חשוב להיכנס לפרטים על מנדל וחייו האישיים, די לומר שהוא מרותק לכיסא גלגלים כל חייו ופשוט מאושר שהוא בחיים.

אבל מה עשה לנו מנדל?

מי יכול לטעון שהוא לא מושפע מאחד הפרויקטים הרבים שמנדל יזם?

מי לא נהנה מיוזמתו של מנדל לגרום לעיריית ניו יורק לסגור חלק מהעורק התחבורתי המרכזי באיסטרן פארקווי מול 770 למשך כל חודש תשרי כדי שלקהל האורחים של הרבי יהיה מקום להתפלל באוהל ממוזג שמנדל ארגן ללא רעש ופרסום אישי?

מי יכול לטעון שלא קיבל השראה מכל ההתכנסויות מול 770, בין אם זה היה 70 שנה לנשיאות הרבי, או יום הולדתו ה-120 של הרבי, או סיום הרמב"ם האחרון שמשך אלפים רבים, יחד על מדורת ל"ג בעומר ראשונה אי פעם מול 770, ועוד אירועים רבים שלא רשמתי כאן.

מנדל עשה הכל בעילום שם, כשקוראים לו הוא מעדיף שישכחו ממנו.

מנדל הוא כוח לאחדות, וכל אחד מכיר ומעריץ אותו.

כשהוא הזמין אותי לרקוד איתו בכסא הגלגלים בחתונה שלו, הייתי נרגש עד דמעות.

כמובן אי אפשר לשכוח את חסדי הוריו הרב אפרים ומרת שיינא באשה מינץ, שבירכו כל אחד ממאות הרבות של האורחים שהגיעו מרחוק ומקרוב להשתתף בשמחתם.

שילוט חוצות בקראון הייטס, לרגל החתונה

ואני שומע שהכלה מרים היא לא כינור שני כאן, היא ידועה כמעצמה בפני עצמה. שה' יתברך יברכם בבית יהודי שמח באמת ומלא בעשייה לטובת העם היהודי.

ביום חתונתם למדנו ב'יום יום': "הדבר החשוב ביותר שאדם חולה יעורר בתוכו שתי הכרות: א. מודעות לכך שהוא חולה ורצון וכמיהה להירפא ממחלתו. ב. הידיעה שאפשר לרפא אותו והתקווה והאמון המוחלט שבע"ה יתרפא".

מחלה היא פשוט כל דבר שהוא לא מושלם, ואשר יכול להשתפר ואני מאמין שמנדל באמת ממשיך להעריך את עצמו ואת הסביבה והוא מוצא דרכים איך לשפר ולתקן מה שחסר והמרוויחים הם הוא עצמו וכל השאר.

כן, אני אומר את זה, העולם שלנו הוא מקום טוב יותר בגלל מנדל ומעשיו, אנחנו חייבים לו כמות עצומה של הכרת תודה. אז בואו נצטרף יחד להביע את ברכותינו הלבביות למנדל ומרים, שיבנו בית נצחי, עם חיים מאושרים ובריאים, שיביאו נח"ר לרבי ולכלל ישראל ולקהילת ליובאוויטש בפרט, עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.