חב"ד גדלה - החום החסידי התקרר: מה קרה ל"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם"?
תגידו "שלום עליכם". הזמר החב"די ר' מנדי ג'רופי מקהילת חב"ד רחובות התארח השבת בקהילת חב"ד אחרת - ונדהם. את הרשמים הוא העלה על הכתב - ופונה אליכם, חסידי חב"ד.
(הערת מערכת: פתחנו ל'דיון גולשים' - נשמח לשמוע דעתכם. רק תגובות ענייניות יאושרו)..
*
התארחתי השבת באחת מקהילות חב"ד היותר גדולות בארץ, ובאמת זה מעורר התפעלות. הקהילות גדלו לבלי הכר. כשהיינו צעירים, הכרנו את רוב השמות, את ספר השלוחים הכרנו בעל פה, משפחות השלוחים לסוגיהם היו רוב חב"ד, בליעה"ר הילדים שגדלו והקימו משפחות, ב"ה יהודים יקרים שהצטרפו למשפחת החסידים, כבר לא מזהים פרצופים.
כל-כך נהנתי מאווירה מסודרת של קהילה, שיעורים, ומקווה, התוועדויות לצעירים ולמבוגרים, אבות ובנים לילדים, הכל כמו בספר מתוקתק, קהילה הכי אידאלית למשפחה החסידית.
אסייג את דבריי שזה לא מעיד על הכלל, ושאין בכוונתי להעביר ביקורת, וגם לי יש להשתפר בעניין, אך אני רק מבקש להציף את הנושא, יכול להיות שאני תמים ומה שהיה איננו. אך חייבים להתעקש על כך "שחסידים איין משפחה" וזה לא עוד סיפור בליקוטי דיבורים.
ישנו דבר שמאוד נחלש בינינו - החב"דניקים. וזוהי ברכת "השלום עליכם". ולמי שחושד בי ברצון לתשומת לב, אני מוכן לקחת זאת על עצמי.
אצלינו ברחובות הרב גלוכובסקי שיחי' מעורר בהתוועדויות: "ראית משהו פנים חדשות - תיגש תגיד שלום עליכם", תשאל לשמו, תתעניין, אל תהיה קר מנוכר, חסיד זה אש - אש של חמימות.
הרבי הקודם מתאר את ההבדל בין אמירת "השלום עליכם" של פעם, להיום: "האדם עצמו היה חם יותר וה"שלום עליכם" הפשוט של ימות החול היו תמימים. ובהיפגש שני יהודים יחדיו היו ה"שלום עליכם" ו"עליכם השלום" נאמרים בחיות פנימית". אך כיום, "ב"שלום עליכם" הרגיל של היום, ניתן להרגיש תכופות או במרבית הפעמים תחושה של "לך לשלום".
לא נדבר על אלה עם הפרצוף, בבחינת "כי באפם הרגו איש" באשמתם או שלא...
חברה, "שלום עליכם"... פשוט!
עברתי לגור בכפר חב''ד לפני קרוב לשנתיים, מעולם אבל ממש מעולם לא קיבלתי שלום עליכם מאף אחד, אף אחד לא התעניין בי ולו לרגע,
שבת אחרי שבת יום אחרי יום שום התעניינות,
זה קצת כואב במיוחד אחרי הסיפורים ששמעתי בעבר איך היו מכניסים אורחים, איך מקבלים כ''א,
לפעמים מגיעים אורחים בשבת מבחוץ לאו דווקא חבדניקים, יש פארבריינגען, ואין אף אחד שיגיד להם בואו תשבו תאכלו משהו תעשו קידוש, נאדה ממש ככה,
כותב זאת רק כדי לעורר שימת לב
לפעמים יוצא שאנחנו מדברים יותר על האדם מיהו ומהו,במקום לגשת אליו ופשוט להגיד שלום עליכם ולהתעניין , והלוואי והדבר יחלחל אלינו.
ידוע ומפורסם שהקהילות הוותיקות בדוגמת ובמיוחד כפר חב"ד יש קרירות וריחוק, משהו שהיה כנראה תמיד
ולהלן:
...במילא ייצא חוק שאברכים צריכים לדבר בניהם,
באיזה מצב שיהיה, הם צריכים לדבר בניהם.
מה לדבר מתי לדבר זה יגיד הנפש הבהמית שלו, הוא יכול לומר דיעות מה לדבר. העצות שלך לא יתקבלו אצלו
הוא יכול לומר דיעות מה לדבר.. העצות שלך לא יתקבלו אצלו.
אבל הענין הוא שצריך לדבר ואסור להיות 'בוקר טוב של תשעה באב'
צריך לתת 'בוקר טוב של שמחת תורה'
ומוכרחים לדבר בינינו.
וזה יביא אהבה ואחוה
אך, יש רק להיזהר שלא יווצר מצב שבו אנו מסתפקים בתשואות ותשבחות, ובינתיים מעצמינו לעשות כלום.
מטרת היווצרות הדיון הזה איננו הענקת 'קרדיטים' לחסידים באנ"ש הזוכרים מהי תכלית הכוונה, אלא לעודד ולהזכיר לכולם לנהוג כן ג"כ.
להעיר מהידוע על כ"ק אדמו"ר, אשר פעמים היה מאחל בוקר טוב וכו' אף לדוור הגוי!!
מן הראוי לכל אחד ללכת בדרך שהתווה לנו רבינו. שאם לא כן, במה אנו חסידיו?
אני הייתי מספר פעמים אורח במוסקבה במארינה ראשצה שהרב לאזאר מדבר הרבה על אהבת ישראל הייתי שם שבת אף אחד לא אמר לי שלום עליכם חוץ מחבר אחד שלי שם . אף אחד לא שאל אם יש לי איפה לאכול בשבת . וב"ה אני היה לי מקום לאכול . אבל יש לנו הרבה מה להשתפר.
להפסיק לדבר להתחיל ליישם
אבל עדיין אתה צודק צריך תיקון כי חוץ ממנו אף אחד לא ניגש אלי
למען האמת כשראיתי אתכם בשבת אצלנו שמחתי אכן זו קהילה פשוט מדהימה בלי עין הרע בד"כ אני דואג להגיד שבת שלום לאורחים ולפנים החדשות ולא רק לחברים אבל את האמת שלך לא ניגשתי משני סיבות
1: יצאתי מנקודת הנחה שבטח יהודי חסידי כל כך מוכר בפרט באנ"ש כולם ישגעו אותו עם "שלום עליכם" ויכבדו אותו לעלות חזן לא רוצה להעמיס עליו ולשגע אותו תן לו לחיות בא לשבת רגוע.
2: המשך לנקודה הראשונה לא יודעים בציבור החרדי איך בדיוק להתייחס ל"סלבים" מצד אחד מה תגיד לו שלום יגידו אתה מתייחס אליו כי הוא מוכר ומצד שני לא להתייחס בכלל כאילו מישהו רגיל.
אז לפי הפוסט שלך קיבלתי שיעור קצר שאיך הרגשת תאמין לי הרבה רצו אולי לגשת ולא עשו זאת אולי מהסיבות הנ"ל.
חרטה על העבר סליחה ! וקבלה על העתיד פעם הבא שתבוא לתפארת אדאג להגיד גוא שאבעס ראשון.
שלום עליכם
וכפי שהיה אומר הרגש"ז גרליק ז"ל "ישראל אע"פ שלא חטא ישראל הוא" אם אנו מאירים פנים לאנשים מבחוץ - גם לאנשים מתוכינו עלינו להאיר פנים. ואם לא כן - במה חסידים אנחנו?
הייתי בקהילת חב"ד פתח תקווה, אופקים ומקומות נוספים שם הקהילות קטנות יותר והלבביות הייתה גדולה מאוד.
אכן זה ראוי לשיפור - וכנראה שהסיבה לזה מורכבת מכמה סיבות.
ביחוד שישנם ישיבות בהם הבחורים מחונכים ליותר אהבת ישראל והסתכלות על הזולת בעוד שיש כאלו ששמים דגש על דברים אחרים ושוכחים דברים מעין אלו.
בשורות טובות ומשיח נאו!
גם כך יש קשיים שונים במעבר למקום חדש, אז למה אנחנו לא יכולים לנסות להקל מעט על יהודי חדש, ע"י שנאיר את פנינו אליו? האם לחייך ליהודי או לומר לו "שלום עליכם" עולה כסף?
יש בחו"ל גשר גבוה שרח"ל הרבה אנשים עם קשיים קפצו משם. היה בחור צעיר שקיפח שם את חייו [בכוונה], וכשהממונים הלכו לביתו מצאו מכתב שהוא השאיר, ובו כתב: "אני יוצא עכשיו לכוון הגשר כדי לקפוץ, אם בדרכי לשם אדם אחד יחייך אלי - אזי אחזור בי"...
הרבה הרבה חומר למחשבה.
חלילה וחס לקטרג על קהילות מאנ"ש ולדבר בהיפך כבודם. זה גם הנהגה שאינה ממידת חסידות.
מה שכן רצוי זה לשבח את המקומות המצויינים בתחום זה או להעלות רעיונות איך להשתפר בתחום.
זוהי הנהגה חסידית, המדגישה את הטוב ורואה את החיובי. זוהי דעתי, מה דעתכם?
כשליח אני מקפיד מאד לגשת לכל אדם שנכנס לבית חב"ד ולומר לו שלום, אני גם מתוועד על העניין הזה עם המתפללים וגם הם נוהגים כך. המשובים שמתקבלים מהאורחים על העניין הזה מדהימים.
ואם לא היית שליח..
זוהי בדיוק הבעיה שנהפכנו לרובטים..
מילים נכונות ולגמרי משקף את האמת
אציין שהנני מבקר מידי פעם בכפר חב"ד, ובכל פעם שאני נכנס לתפילה בבית מנחם, הנני זוכה לקבלת פנים חמה, ולא רק מהגבאים, אלא מהמתפללים השונים.
בנחל׳ה לדוגמא כל אורח מתקבל בכבוד, שלום עליכם לבבי, התעניינות לפרטים, חיוך במאור פנים מזקן ועד נער, עליה לתורה ועוד.
ומכלל הן אתה שומע לאו - מהמתרחש בקהילות אחרות. נקודה חשובה שצריך לחזק.
תודה שעוררת אותנו.
לפני כמה שבועות זכיתי לראות מהצד איך הגבאים והמתפללים ניגשים ונותנים תשומת לב בתפילות ובהתוועדות לכל אחד שמגיע.
התפעלתי מהגישה החסידית והלבבית.
יאמר לשבחם של הגבאים שהם גם דואגים לאורחים החשובים למקום לשבת בתפילות כי מי כמוכם יודע כמה לא נעים זה להגיע לבית כנסת זר עם הרגשה שכל רגע יכולים להקים אותך מהמקום,
בקיצור תבואו ותצאו עם חוויה מתקנת
לציין לשבח ודוגמא את קהילת חב״ד בראשון לציון שזכיתי להשתייך אליה במהלך שבע שנים.
קבלת כל אורח ופנים חדשות במאור פנים.
וקבלת כל משפחה חדשה בקהילה באין סוף הזמנות לסעודות שבת .
חוויה מרגשת ובלתי נשכחת .
דוגמא ומופת.
יחיאל פליישמן .
מה שבטוח - צודק 1000%
לדעתי באם נוסיף בלימוד ובמבצעיים {באמת}="התקשרות"
אזי יתווסף גם בזאת ובמיוחד שזה אהבת ישראל, המבצע הכי עיקרי כלשון רבינו
כל אחד שקוע רק בדאגות של עצמו
פרנסה ילדים וכו
צריך ללמד זכות אולי
אבל באמת צריך להגיד שלום
לדעתי זה לא רק בחבד
למרות שגרתי בכפר חבד 2 שנים וללא יחס מתעניין
כלום באמת הרגשתי כמו אויר.. בבית כנסת.
הלוואי שיפעל בי ובשומעים
ומה אגיד? לא רק שלא הסתכלו עלי ולא אמרו שלום עליכם וכדו'. אלא גם רעדתי מפחד שלא אתיישב על מקומו של מישהו. כי קיבלתי כאלה עינים מפחידות עד שמישהו ריחם עלי ואמר לי שלקחתי מקומו של מישהו.
פה זה התחיל ופה הסתיים ההתייחסות עלי.
בקהילה שלנו לא של חבד אלא חסידות אחרת אין כזה דבר. אם אורח מתיישב על מקומך נותנים לו לשבת עושים לו ההרגשה הכי טובה.
אבל אם נכנס מישו עם קוקו ואגילים ישר כולם מקבלים את פניו ומושיבים אותו בהתוועדות וכו' וכו'.
לקח לי 3 שנים לזה שאני יכול היום להיכנס לבית כנסת בלי חשש ואנשים אומרים לי שלום וכו וכו'
כחלק מאוירת השבת המיוחדת ב'שכונה' כל עובר ושב באשר הוא מאחל לכל העוברים לצידו 'גוט שבת' לבבי.
מיוחד!
חייב לציין לשבח את הרב סעדיה מעטוף שליט"א-שליח הרבי ורב של מושב ברקת. מקבל כל אדם בשמחה ובסבר פנים יפות. הקהילה של חב"ד 'מורכבת' מ-2 הדעות שיש והכבוד שיש שם מעורר התפעלות והשראה. חבר'ה חבדניקים מקהילות אחרות שהגיעו למושב התחברו כ"כ למקום עד שהחליטו לגור במושב עד ביאת המשיח..
זכרו-"באהבת ישראל נביא את הגואל"!
משיח נאו!!!
בני הגיע לכפר חבד לבקר את סבו ראה כמה וכמה אנשים שמכיר ומכירים אותו וגכ אמר לי את אותו הדבר אף אחד לא אמור שלום וכו.. זה חייב שיפר הלוואי ויתעניינו תושבי הכפר על שלומם של המבוגרים יותר ועוד ועוד ..
זה מוסיף הרבה.
הגיע אלי הגבאי במאור פנים והושיב אותי ואת שני ילדיי במקום מכובד והגיש לנו סידורים .
כל הכבוד מנדי שהעלת את הנושא באמת יש חבדניקים קררים וסנובים
לא מכובד בישבילם לומר שלום לאדם!!! "כאילו מי הוא שמגיע לו את המילה שלי?!..."
צריכים להתחיל קצת לדאוג למה שקורה בתוכינו
ויש הרבה מה לדאוג...
סך הכל הייתי אברך צעיר שהתחתן עם בת הכפר. המקום היה זר לי... הפרצופים זרים. בשתי דקות של התעניינות ואכפתיות הוא קנה אותי.. נשאר לזיכרון מתוק מאותה תקופה ראשונה של זרות בכפר.
בכל קהילות חב"ד בהם שהיתי עד היום, רובם ככולם - אנשים מאירי פנים ומקבלים בזרועות פתוחות כל אדם באשר הוא.
המכתב מכליל את כלל קהילות אנ"ש, במיעוט שתמיד היה ותמיד יהיה.