לשחרר קיטור | טור לפרשת שבוע וצמיחה אישית
חנה גופין, קייב
אומרת תודה, נחמדה. רואה צבעוני, אהודה. וקורה שמקטרת, מבקרת. אש בוערת. על טיסה שבוטלה, מצב רוח שהורע. על עוני, על עושר, או סתם שבורה. בוס קפדני, ילד עצבני. מתלוננת על עצמי, על השני, מה/י שמערער את האני הפנימי.
משחררת קיטור, תסכול מבעבע. עשן סמיך את חיי צובע. יוצאת למלחמה, מחפשת נחמה. עוטה אפרוריות, מסירה אחריות. מרוקנת רגשות, מתרוקנת. ללא משענת. שומרת טינה, טעונה. כאובה, לא אהובה, ואי נוחות בסביבה...
פרשת בהעלותך (בארץ ישראל קוראים פרשת שלח) פותחת בנסיקה ואז חריקה: "וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי ה' וַיִּשְׁמַע ה' וַיִּחַר אַפּוֹ". להתלונן בלי טעם, בלי סיבה. בלי רשות, כמו חובה. על הרעה, גם הטובה. תגובה, תשובה. דפוס חשיבה...
לא לפרוק. לשתף. פשוט עזרה לבקש. להיות ממוקדת, מדודה. פחות בכיינות ללא הפוגה. בלי לקונן, להתלונן. להתבונן...
כי כשלא יכולה לשנות את התמונה, יכולה לראות אחרת את המצב שהשתנה…
זמני הדלקת נרות:
לוגנסק - 20:13
קייב - 20:54
באר שבע - 19:27
חיפה - 19:20
ירושלים - 19:07
תל אביב - 19:27
שבת שלום!
חנה גופין