להלן מה שכתב הרבי לחסיד שדיווח על מצבו הכספי הדחוק, בעקבות כניסתו לדירה חדשה:

ובמה שכותב שעם כניסתם לדירה החדשה נכנס בחובות [כספיים] וכו',

ידוע שגם הסדר בתורה - תורה הוא, ושני מאמרים בענין כגון זה באו סמוכים בתורתנו והם [בתלמוד בבלי מסכת יבמות סג עמוד א]: "כָּל הָעוֹסֵק בְּבִנְיַן מִתְמַסְכֵּן" וביחד עם זה בעמוד זה עצמו קודם לכן [נאמר] "כָּל אָדָם שֶׁאֵין לוֹ קַרְקַע אֵינוֹ אָדָם", ומבואר ב[פירוש ה]"תוספות" שם [שהכוונה בקרקע כאן היא] היינו לבנות עליו בית (וכמובא בספרי חסידות בענין "כל אדם שאין לו בית"). 

זאת אומרת, שאין להתרשם מה שלפי שעה "מִתְמַסְכֵּן", והרי [הלווה כספים מאנשים הוא כנוע כעבד למלווים, כנאמר] "עבד לווה וגו'" - כי שלימות והוספה על ידי זה [-הדירה החדשה] בו למרות הענין המעיק לפי שעה, שסוף סוף יעבור.

ויהי רצון שיקויימו גם עניני שלימות הבית ברוחניות (וכמבואר בד"ה מזמור שיר חנוכת בסידור [עם דא"ח] ובלקו"ת ובתוספת ביאור בהמשך תרל"ו ועוד).

מקור: ע"פ אגרות קודש חט"ו מכתב ה'תשג • מוגש ע"י מכון 'אור החסידות' • העתקת המכתב באישור מהוצאת ספרים קה"ת