תוספות, מה הפירוש?

חלק בלתי נפרד מעמוד הגמרא הוא צידו החיצוני, עליו מודפסות בשורות קצרות וארוכות, כתובות במה שמכונה "כתב רש"י", מילות ה"תוספות".

לעומת התוספות, הפירוש האחר על הגמרא - המופיע בחלקו הפנימי של העמוד - אינו מסתיר את שם מחברו. כולם יודעים מיהו רש"י, שפירושיו מלווים כל יהודי עוד מיום הולכו ל"חיידר" ללמוד חומש.

מאות מחברים

נתחיל מהסוף: אין מחבר אחד לתוספות. מי שכתב את פירוש התוספות היו קבוצה של אנשים שחיו במשך כמה דורות. אותם אנשים נקראו בעלי התוספות, וחיו בדרך כלל אחרי רש"י. ראשוני כותבי התוספות היו תלמידיו של רש"י עצמו, שכתבו חידושים ותוספות על פירושו של רש"י. בדורות הבאים המשיכו תלמידיהם גם הם לכתוב חידושים על הגמרא, וכולם זכו לכינוי "תוספות" שמשמעותו  - הוספות על פירוש רש"י ועל הגמרא.

קבצים רבים של "תוספות" כאלו נפוצו באותה תקופה בסביבות אשכנז (האזור הנמצא היום בין צרפת לגרמניה), וגם באנגליה ואיטליה שבהם התגוררו חלק קטן מ"בעלי התוספות".

כך הלכו והצטברו "תוספות" רבים על כל מסכתות הש"ס. לרבים מאותם בעלי התוספות, היו קבצים שלמים שנכתבו ובהם פירוש על הגמרא. היו גם מי שליקטו קבצים של תוספות, וערכו מהם חיבור אחד מסודר. אחד מהם היה רבי אליעזר מטוך, שאיחד את "תוספות שאנץ" ואת "תוספות איוורא" יחד עם תוספות משלו לחיבור אחד, שזכה לכינוי "תוספות טוך".

מה נכנס ומה לא?

לאחר המצאת הדפוס, רצו המדפיסים להכניס מפירושי בעלי התוספות לעמוד הגמרא. אלא שלא כל התוספות היו מצויים כל כך, והמדפיסים הכניסו לתוך הגמרא רק את הפירושים שהגיעו לידם. לראשונה הודפסו התוספות למסכת ברכות בשנת גמר"א (ה'רמ"ד) על ידי יהושע שלמה שונצינו, שהיה בן למשפחת המדפיסים הידועה שונצינו, זו הייתה גם בעצם הפעם הראשונה שבה מסכת מהש"ס נדפסה אי-פעם. בהמשך הדפיס בן אחיו גרשום שונצינו עוד 23 מסכתות עם תוספות. דניאל בומברג, שהיה הראשון שהדפיס את כל מסכתות הש"ס, כלל בהדפסה שלו גם הוא את פירוש התוספות ממה שהשיגה ידו, ומאז מהדורת הדפוס שלו ועד היום, אלו הם פירושי התוספות המופיעים בגמרא.

מתוך מאות תלמידי חכמים עצומים שכתבו תוספות, כ-44 מהם מוזכרים בין דפי הגמרא שלנו.