"אנחנו הרי בעלי בתים"

"חג המו"צים" הוא כינויו הידוע של חג השבועות (בהשאלה מהשם "חג המצות" השייך לחג הפסח), על שמם של המו"צים – מורי הצדק, רבני הקהילות, שנהגו לנצל את החג לנסיעה לחצרות קודשנו. מדוע דווקא בחג השבועות? מפני שבשאר החגים זקוקים בכל קהילה יהודית לרב שיפסוק בשאלות המתעוררות באופן טבעי בימי החג. שונה משאר החגים הוא חג השבועות, שהלכותיו אינם מסובכות והרב יכול להרשות לעצמו לעזוב אפילו בחג את קהילתו.

גם בדור השביעי, היה בית חיינו מתמלא ברבנים שהגיעו ממקומות שונים לקראת החג. נוכחותם הייתה מורגשת על אף מספרם המועט, ולו רק בגלל שהרבי התייחס בגדרך כלל לבואם.

בשנת תשד"מ - בסיום התוועדות י"ב סיוון, מספר ימים לאחר חג השבועות – אמר הרבי 'לחיים' לכמה מהנוכחים ולאחר מכן פנה אל הקהל:

"מאחר ש"צדיקים דומים לבוראם", ועל אחת כמה וכמה רבנים – הרי הם נוהגים ב"קול דממה דקה", ועבורם נחשב הדבר ל"רעש גדול" ו"רוח גדולה.. מפרקת הרים" וכו' וכו'.
אבל היות שאנחנו הרי בעלי-בתים ולא רבנים, אנו נעשה רעש אמיתי –"
ומיד פרץ הרבי בקול גדול בניגון ההקפות של אביו, כשהקהל מצטרף אליו בהתלהבות גדולה.

צפו בקטע הנדיר: