מה למדנו מהפרשה? רעיון חסידי מרתק מתוך פרשת נשא
הפרשה החסידית
פָּרָשַׁת נָשׂא
"וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל...
וַיָּבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם לִפְנֵי ה' שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב..."
(במדבר ז, ב-ג)
תַּכְשִׁיטִים, זָהָב וְכֶסֶף... הַנְּדָבוֹת שֶׁל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁכָּן, הִצְטַיְּנוּ בִּנְדִיבוּת-לֵב יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. וְהִנֵּה, פִּתְאוֹם בַּנְּדָבוֹת שֶׁל נְשִׂיאֵי הַשְּׁבָטִים, אֲנַחְנוּ רוֹאִים מַשֶּׁהוּ שֶׁנִּרְאֶה לָנוּ הָפוּךְ, כִּנְתִינָה בְּצִמְצוּם. הַנְּשִׂיאִים נִדְּבוּ עֶגְלוֹת-צָב גְּדוֹלוֹת לְמַשָּׂא הַמִּשְׁכָּן, כְּדֵי שֶׁהַלְּוִיִּים יוּכְלוּ לְהַעֲבִיר אֶת חֶלְקֵי הַמִּשְׁכָּן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. אַךְ הַפָּסוּק מְסַפֵּר לָנוּ שֶׁהַנְּשִׂיאִים נָתְנוּ שֵׁשׁ עֲגָלוֹת שֶׁכָּאֵלּוּ – "עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂיאִים".
מַדּוּעַ כָּל שְׁנֵי נְשִׂיאִים נָתְנוּ עֲגָלָה אַחַת בִּלְבַד? הֲרֵי הַדָּבָר גָּרַם לְכָךְ שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לְהַעֲמִיס אֶת חֶלְקֵי הַמִּשְׁכָּן בִּצְפִיפוּת וּבְנִצּוּל מָלֵא שֶׁל כָּל פִּסַּת מָקוֹם. מַדּוּעַ לֹא נִדְּבוּ שְׁנֵים-עָשָׂר הַנְּשִׂיאִים, שְׁנֵים-עָשָׂר עֲגָלוֹת – כְּדֵי שֶׁחֶלְקֵי הַמִּשְׁכָּן יוּכְלוּ לְהִטָּעֵן עֲלֵיהֶן בְּהַרְחָבָה?
אֶלָּא, שֶׁמַּתְּנוֹת הַנְּשִׂיאִים כֻּוְּנוּ בְּדִיּוּק לְפִי מָה שֶׁבֶּאֱמֶת הָיָה צָרִיךְ. כָּל חֶלְקֵי הַמִּשְׁכָּן נַעֲשׂוּ בְּצוּרָה מְדֻיֶּקֶת בַּמִּשְׁקָל וּבַגֹּדֶל, וְכָךְ גַּם שֵׁשׁ הָעֲגָלוֹת. זֶהוּ הַמִּסְפָּר הַמְּדֻיָּק שֶׁל הָעֲגָלוֹת שֶׁהָיָה צָרִיךְ מִבְּלִי שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ שׁוּם פִּסּוֹת מָקוֹם 'מְבֻזְבָּזוֹת'.
וְזֶהוּ הַדָּבָר הֶחָשׁוּב שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים מִן הָעִנְיָן: "לֹא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעוֹלָמוֹ דָּבָר אֶחָד לְבַטָּלָה". לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֶשְׁנָם יְכוֹלוֹת, כִּשְׁרוֹנוֹת וְכוֹחוֹת לַעֲבֹד אֶת ה'. מְאוּמָה מִכָּל אֵלּוּ לֹא נִתַּן לָנוּ לְחִנָּם, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת 'לְבַזְבְּזוֹ'. כָּל מָה שֶׁנִּתַּן לָנוּ הוּא בַּמִּדָּה הַמְּדֻיֶּקֶת עַל-מְנַת שֶׁנּוּכַל לְהוֹבִיל אֶת 'מַשָּׂא' עֲבוֹדַת ה' שֶׁלָּנוּ. עָלֵינוּ לְנַצֵּל בַּמִּדָּה הָרַבָּה בְּיוֹתֵר אֶת כָּל כּוֹחוֹתֵינוּ כְּדֵי לָשֵׂאת אֶת הַמִּשְׁכָּן הָאִישִׁי שֶׁלָּנוּ, לִקְרַאת בִּיאַת מְשִׁיחַ-צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה.
•
נַפְשׁוֹ שֶׁל הַצַּיָּר הַצָּעִיר דָּוִד, נִמְשְׁכָה מֵאָז וּמִתָּמִיד לִקְדֻשָּׁה וּלְרוּחָנִיּוּת. הַחֵלֶק הָאָמָּנוּתִי שֶׁבּוֹ, הִרְגִּישׁ שֶׁיֶּשְׁנָם דְּבָרִים נִשְׂגָּבִים שֶׁנִּשְׁמָתוֹ מִשְׁתּוֹקֶקֶת לָהֶם, וְהֵם נִמְצָאִים אֵי-שָׁם מֵעֵבֶר לַצִּיּוּר.
עַד שֶׁמָּצָא לְבַסּוֹף אֶת דַּרְכּוֹ לַיַּהֲדוּת. שִׁעוּרֵי תּוֹרָה וַחֲסִידוּת פָּתְחוּ בְּפָנָיו שְׁעָרִים גְּדוֹלִים לְעוֹלָם חָדָשׁ שֶׁמִּלֵּא אוֹתוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת. צִיּוּרָיו מֵאוֹתָם יָמִים הָיוּ מְלֵאִים בָּרַעְיוֹנוֹת הַחֲדָשִׁים וּבַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה עַל מְצִיאָתָם.
יוֹם אֶחָד, דָּוִד מָצָא עַצְמוֹ עוֹמֵד בְּשַׁעֲרֵי הַיְּשִׁיבָה. עַל כְּתֵפוֹ מֻנָּח בְּרִשּׁוּל תִּיק קָטָן וּבוֹ הַחֲפָצִים הַנְּחוּצִים בְּיוֹתֵר. 'כְּלֵי עֲבוֹדָתוֹ' – הַיְּרִיעוֹת הַגְּדוֹלוֹת וְהַצְּבָעִים, לֹא נִמְצְאוּ בַּתִּיק הַקָּטָן. הֵם נִשְׁאֲרוּ בַּבַּיִת, מְחַכִּים בְּסַבְלָנוּת לְסִיּוּם הַבִּקּוּר בַּיְּשִׁיבָה. אֶלָּא שֶׁהַבִּקּוּר הִתְאָרֵךְ וְהָפַךְ לִשְׁהוּת שֶׁל קֶבַע.
עִם הַיָּמִים שֶׁחָלְפוּ, עָלָה קוֹל מְחָאָה וְהִתְמַרְמְרוּת מִן הָאֲרוֹן הַסָּגוּר שֶׁבַּבַּיִת. הַצְּבָעִים, הַמִּכְחוֹלִים, הַגִּלְיוֹנוֹת הַגְּדוֹלִים וְכַן הַצִּיּוּר, הִרְגִּישׁוּ כֻּלָּם מְקֻפָּחִים וּנְטוּשִׁים. גַּם בַּיְּשִׁיבָה הִרְגִּישׁ פִּתְאוֹם דָּוִד שֶׁאֶצְבְּעוֹתָיו רוֹטְטוֹת, הֵן מְבַקְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ מַשֶּׁהוּ. וְהוּא יָדַע יָפֶה מָה הֵן רוֹצוֹת.
נִגַּשׁ דָּוִד אֶל הַ'מַּשְׁפִּיעַ' וְשָׁאַל בַּעֲצָתוֹ. הַאִם נְכוֹנָה הַחְלָטָתוֹ לִנְטֹשׁ אֶת עוֹלַם הַצִּיּוּר? הֲרֵי כָּךְ יִשָּׁאֵר לוֹ זְמַן רַב יוֹתֵר לְלִמּוּד תּוֹרָה וּלְקִיּוּם מִצְווֹת. הַ'מַּשְׁפִּיעַ' הֶאֱזִין לַשְּׁאֵלָה וּבִקֵּשׁ לִרְאוֹת דֻּגְמָא מִן הַצִּיּוּרִים הַמְּדֻבָּרִים.
בְּהִזְדַּמְּנוּת רִאשׁוֹנָה, בְּאַחַת מִן הַגִּיחוֹת הַבַּיְתָה, הֵבִיא אִתּוֹ דָּוִד חֵלֶק מִצִּיּוּרָיו הָאַחֲרוֹנִים. הַ'מַּשְׁפִּיעַ' הִתְבּוֹנֵן בָּהֶם וְרָאָה מִיָּד שֶׁכָּאן מְדֻבָּר בְּכִשָּׁרוֹן אֲמִתִּי, מַתַּת-שָׁמַיִם מְיֻחֶדֶת וְנִפְלָאָה שֶׁאִי-אֶפְשָׁר לְהִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה.
"תָּאֵר לְעַצְמְךָ, שֶׁאֲנִי מַעֲנִיק לְךָ לִכְבוֹד יוֹם הֻלַּדְתְּךָ, סֵפֶר קֹדֶשׁ בְּמַתָּנָה" – הוּא פָּנָה לְדָוִד. "הַאִם הָיָה יָפֶה מִצִּדְּךָ לְהָשִׁיב לִי אֶת הַסֵּפֶר וְלוֹמַר לִי: 'סְלִיחָה, לְדַעְתִּי בָּחַרְתָּ עֲבוּרִי מַתָּנָה מְיֻתֶּרֶת, אֵין לִי צֹרֶךְ בָּהּ'...?".
דָּוִד נִעְנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ לִשְׁלִילָה, כֻּלּוֹ מֻפְתָּע. לְאָן חוֹתֵר הַ'מַּשְׁפִּיעַ'? וְהַהֶמְשֵׁךְ לֹא אִחֵר לָבוֹא: "הַאִם מִישֶׁהוּ יָכוֹל לְהַעֲלוֹת בְּדַעֲתוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לוֹ מַתָּנָה 'מְיֻתֶּרֶת', קְצָת 'בְּטָעוּת'? חַס וְשָׁלוֹם! כָּל מָה שֶׁבָּרָא ה' בְּעוֹלָמוֹ, לֹא בָּרָא אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ. כָּל כֹּחַ וְכִשָּׁרוֹן שֶׁקִּבַּלְנוּ מִיְּדֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, עָלֵינוּ לְנַצְּלָם לַעֲבוֹדַת ה'. זְכֹר: 'לֹא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעוֹלָמוֹ דָּבָר אֶחָד לְבַטָּלָה'! עֲלֵה וְהַצְלַח".
הַתְּשׁוּבָה הָיְתָה מוּבֶנֶת. מֵאוֹתוֹ יוֹם שִׁלֵּב דָּוִד, בִּזְהִירוּת וּבִתְשׂוּמַת-לֵב, בֵּין שְׁעוֹת הַלִּמּוּד הָאֲרֻכּוֹת לְבֵין הַצֹּרֶךְ שֶׁלּוֹ לְהִתְאַוְרְרוּת צִבְעוֹנִית וְ'צִיּוּרִית'. וּמֵאוֹתוֹ יוֹם גַּם הַצְּבָעִים נָשְׁמוּ לִרְוָחָה. בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְחֶדְוָה הֵם הֶעֱלוּ עַל הַבַּד, אֶת הַשֶּׁבַח וְהַהוֹדָיָה שֶׁלָּהֶם לַה' יִתְבָּרֵךְ.
מתוך "תורתך שעשועי"
מאפשרים לכם לקבל
