ועדת מיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים, בראשות ח”כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו, דנה בוועדה בכנסת על ענף הבשר בישראל.

הוועדה בחנה את עלויות כשרות הבשר והשפעתן על יוקר המחיה בישראל.

לפי הנתונים שהוצגו במהלך הדיון בוועדה, מדינת ישראל צורכת 180 אלף טון בשר בקר בשנה. 60% מצריכת הבשר בישראל מגיעה מיבוא של בשר טרי או קפוא, 25% במשלוחים חיים ו-15% בלבד מצריכת הבשר מגיעה מגידול מקומי.

עלות הבקר והעוף בישראל יקרה ב-40% ביחס לממוצע במדינות ה- OECD.

ח”כ יוליה מלינובסקי אמרה בדיון: “אני חייבת להגיד שהרבה אנשים מתוך התחום הזהירו אותי, שאני הולכת לפתוח תיבת פנדורה, שזה קרטל. אותי זה לא מעניין. מה שמעניין אותי זה לחסוך למדינת ישראל את עלויות הכשרות ולתת כשרות איכותית.

"שוק הבשר בישראל כשר, אבל מסריח. אני פותחת תיבת פנדורה של 30 שנה, אבל הגיע הזמן לעשות את זה. ניהלתי שיחות רבות עם יבואני בשר, שהשמיעו באוזניי הרבה מאוד תלונות על התנהלות הגופים שקשורים בתחום.  בשר זה מוצר צריכה בסיסי ואני רוצה להוזיל את סל מחירי הבשר בישראל.

“כן, היה רצון של חלק מהיבואנים להגיע לדיון, אך על הדרך הם קבלו איומים שאם יגיעו ויפתחו דברים, ייסגרו להם את העסק. תעודת הכשרות שלהם תבוטל. זה מקומם, מתריס, מעורר דאגה ואנשים ממש קיבלו איומים.

“קיימים 31 יבואני בשר בישראל ו-600 שוחטים בלבד. מדובר בשוק ריכוזי, יש קבוצה קטנה ועשירה ששולטת בשוק הבשר ודואגת לכך שעלויות הכשרות יישארו גבוהות.

“כל מה שאני הולכת לחשוף, אני מגובה בעדויות. מתוך הגנת הפרטיות על אותם אנשים, אני לא אחשוף אותם, אבל שתדעו לכם שעל כל דבר שאני אגיד היום, אני בטוחה במאה אחוז”.

הרב אברהם בוחבוט, מנהל מחלקת השחיטה ויבוא בשר ברבנות הראשית חשף את מספר השוחטים שמוכרים על ידי הרבנות הראשית: “לפי הרשימות שלנו יש כ- 600 שוחטים שאנחנו מכירים בהם, למיטב ידיעתי הם משתכרים בין 800 דולר ל- 1,100 דולר ליום עבודה, דבר שמביא את השכר החודשי שלהם לעלות של כ- 22 אלף דולר בחודש”.

ברבנות הראשית טוענים, כי הם אינם מתעסקים בשיבוצים של השוחטים ובשכר שהם מקבלים.

ראש אגף הכשרות בפועל ומנהל תחום אכיפה ברבנות הראשית בישראל, הרב רפאל יוחאי: “הרבנות הראשית לא מתערבת בסכומים שמשולמים לשוחטים שנמצאים בחו”ל, העסקה של שוחטים היא בשוק הפרטי והיא לא מפוקחת על ידי הרבנות. רוב הציבור הישראלי סומך על הכשרות של הרבנות הראשית בישראל”.

דרך הסמכת השוחטים נעשית על ידי התמחות באופן פרטי ולאחר מכן בחינה עיונית ובחינה מעשית של הרבנות הראשית.

הרב בוחבוט: “40 שוחטים הוכשרו השנה במדינת ישראל. כמחצית מראשי צוותי השחיטה הם בגיל 60 ומעלה. מטרת בית הספר לשחיטה שרוצים להקים היא להעמיד את הדור הבא של השוחטים בישראל”.

במשרד הכלכלה טוענים, כי למרות העלויות הגבוהות של הכשרות, מחיר הבשר בישראל דווקא נמצא במגמת בירידה.

דני טל, סמנכ”ל יבוא, משרד הכלכלה והתעשייה: “בעבר ק”ג של בשר טחון היה עולה 60 שקלים והיום המחיר הממוצע עומד על 30 שקלים לק”ג. ישנם חסמים בירוקרטיים בשוק הזה, אבל הרגולטורים עושים המון כדי להקל על כניסת הבשר לישראל”.

עו”ד חגית איגרמן, מהמחלקה המשפטית במשרד החקלאות הגיבה לטענות, כי הם מכבידים בבירוקרטיה על יבוא הבשר: “אנחנו מאשרים את התהליכים לפני השחיטה ואחרי השחיטה. כאשר בשר מגיע למדינת היעד שלו נעשות בדיקות נוספות. אנחנו נצמדים להנחיות באירופה על פיקוח הבשר בכל הקשור לצער בעלי חיים ולשמירה על בריאות”.

היו”ר  מלינובסקי: “חייבים להסדיר את תחום הכשרות של הבשר המיובא. בראש סדרי העדיפויות צריך לפתור את הבעיה של משגיח-מושגח ולהגדיל את כמות השוחטים שהרבנות הראשית מכירה בהם. אני מבקשת לקבל את הנהלים שגובשו להסמכת שוחטים בישראל ואת שמות השוחטים שהרבנות הראשית בישראל מכירה בהם”.

בראיון הבוקר לרדיו 103 FM, השתלחה מלינובסקי ברבנות הראשית במילים קשות: "פשוט שוחטים אותנו. בתמורה להסכמי אוסלו לפני כשלושים שנה, קיבלה ש"ס מונופול על יבוא בשר מחו"ל", הטיחה יו"ר הוועדה לשירותי דת. "ראש צוות שוחטים מרוויח 30,000 דולר בחודש, ושוחט זוטר 15,000 דולר. זה עולה לנו 500-600 מליון שקל בשנה. זאת מאפיה, אני לא חוזרת בי". היא חושדת בקול כי חלק מהכסף מתגלגל ב'שחור' לכיסם של השוחטים. "אבקש ממס הכנסה להיכנס לתמונה", אמרה בראיון.