ששת הימים - הזווית החב"דית

סקירה מצולמת

 1 

תקופת ההמתנה. תלמידי הישיבה המרכזית חופרים שוחות באדמת כפר חב"ד

אימה וחרדה

התקופה שלפני מלחמת ששת הימים נודעה בכינוי "תקופת ההמתנה". לקראת חודש אייר תשכ"ז עלתה המתיחות בין ישראל לבין סוריה. בד בבד, בשל הברית שבין סוריה למצרים, החלה ניכרת המתיחות גם בגבול הדרומי.

ההבנה כי אנו עומדים על סיפה של מלחמה חדרה אט אט להבנתם של תושבי הארץ וזרעה פחד בלבבות. באותם ימים החלו לחפור שוחות להגנה, ולהתכונן להפגזות עתידיות. התחושות היו קשות.

 2 

אין מה לדאוג! הרבי במהלך פאראד ל"ג בעומר תשכ"ז

הרבי נוסך תקווה

יום חגו של רשב"י באותה שנה נחוג בניו יורק כמו בכל שנה בה הוא חל ביום ראשון – הרבי יצא לפאראד מיוחד שנערך מול 770, והמוני הילדים זכו לעידודיו וגם לשיחה מיוחדת. בדבריו הבטיח הרבי כי ארץ הקודש היא "ארץ אשר תמיד עיני ה' אלוקיך בה, מרשית שנה ועד אחריתה", ובשל כך – אין מה לדאוג מפני הבאות. ה' שומר על בניו הנמצאים בארצנו הקדושה. דברי הרבי עוררו הדים, ונסכו בטחון בקרב רבים מתושבי הארץ.

 3 

"ויראו ממך". מבצע תפילין בחזית המלחמה

מבצע חדש

עוד מספר ימים חלפו, ובמהלך התוועדות שבת פרשת במדבר הכריז הרבי על מבצע חדש, ייחודי ובעל סגולה מיוחדת למצב המתוח. "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך, ויראו ממך" ציטט הרבי את הפסוק, וגם הסביר על פי דברי הגמרא כי מצוות הנחת תפילין תפחיד את האויב ותביא לנצחון המלחמה. דברי הרבי עוררו רעש גדול והמוני החסידים יצאו לרחובות כשתפילין בידיהם כדי לזכות את הרבים. תורים רבים נראו באותם ימים לקיום המצווה. מאז ועד היום ממשיכים החסידים לפעול ולהניח תפילין עם יהודים במסגרת המבצע, שנמשך ללא הפסקה הרבה אחרי המלחמה.

 4 

יתומי המלחמה. בתמונה, בר מצווה לילדי הגיבורים בכפר חב"ד

בשורות איוב

לצד השמחה והבשורות על התקדמות המלחמה בכל החזיתות, הגיעו מהחזית גם בשורות איוב. יחד עם הניצחונות הגדולים, הקריבו את נפשם עבור עם ישראל מספר רב של חיילים קדושים, השם יקום דמם. בין הנופלים היה גם ר' דוד מרוזוב הי"ד, חסיד חב"ד מכפר חב"ד. לימים, תתפרסם אלמנתו בדאגתה לאלמנות ויתומי צה"ל כאשר תעמוד לעזרתם בשעתם הקשה.

 5 

עם ישראל מתעורר

"הר הבית בידינו" נשמעה הקריאה באותו כ"ח באייר, ובישרה על התגשמותו של חלום רחוק עבור יהודים רבים. השלטון בעיר העתיקה בירושלים שב לידיים יהודיות וההמונים נהרו מכל רחבי תבל לחזות בנס.

ההתעוררות נוצלה גם לחיזוק מבצע תפילין שהחל אז, ודוכן תפילין הוקם בכותל. "..עוד נקודה שהביאתני לכתוב לו מכתב זה היא ההתעוררות הרבה אשר כ' גרם בלב כמה וכמה מאחינו בנ"י על ידי הנחת-התפילין ליד כותל המערבי, שגם זה זכה לפירסום ומצא הד רחב והכי חיובי בשכבות שונות של העם ובמקומות קרובים וגם רחוקים", כתב הרבי לאריאל שרון, מי שהיה באותם ימים אלוף בצה"ל ולימים ראש ממשלת ישראל.

 6 

"הר הבית בידינו". חיילי צה"ל במהלך הקרב על הר הבית

חייבים בקרבן?

השליטה היהודית במקום הקדוש ביותר לעם ישראל – הר הבית, גרמה להתעוררות שאלות הלכתיות שונות. ביניהם, הספק בחיוב הקרבת קרבן פסח, עליו עורר הרבי. קרבן זה, יש להקריב גם כאשר לא ידוע בדיוק מקום המזבח ובמקרים מסוימים ניתן להקריבו גם בטומאה. לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר השליטה במקום המקדש עברה לידיים יהודיות הפך הספק בחיוב ההקרבה לרלוונטי.

במשך השנים הבאות היו חסידי חב"ד ויהודים יראי שמיים אחרים יוצאים מירושלים בשעות הצהריים של ערב פסח, כדי שלא להיכנס לספק זה. נוהג זה נפסק לאחר מספר שנים, כאשר בשנת תשל"ה כתב הרבי כי "נשתנה המצב ואין עתה היכולת והאפשרויות לשנות (ולבנות) כפי הדרוש להקרבת קרבן פסח וכו'".