התגרש למרות הצעתי, ואחרי זמן קצר החל להבין שלא ידע הכל
היה זה לפני כשנה. היה אצלי יהודי שהחליט שהוא רוצה להתגרש, ויהי מה. הוא אומנם נשוי שלוש עשרה שנים ואב לחמישה ילדים. אבל הוא בא עם החלטה סופית שהוא רוצה להתגרש. היו מספר דברים שהפריעו לו אצל אשתו. הוא טען שוב ושוב שאשתו היא "בסדר סה"כ" אבל... יש לו שני דברים שממש מפריעים לו אצל אשתו עד כדי כך שהוא לא יכול לחיות איתם.
הסברתי לו שאני מבין אותו ואת הקושי שלו שזה לא הכי קל עם מה שהוא מתמודד, אבל לא בשביל זה מתגרשים, ובוודאי לא כאשר אתה נשוי שלוש עשרה שנים וכאשר יש לך חמישה ילדים מתוקים.
בפרט שאתה טוען שהיא לא אישה רעה ויש לה גם הרבה דברים טובים, אז בוא תתמודד עם הקושי הזה שהשם נתן לך.
אבל הוא היה ממש כאוב וכך סיפר לי: "נולדתי למשפחה חסידית חזקה מאוד, הייתי צעיר בן שמונה עשרה, לא כל כך הבנתי מה זה להתחתן מה זה לחיות חיי נישואין ומה אני רוצה.
נפגשתי איתה פגישה אחת ולאחר הפגישה אבי שאל אותי: 'איך היא מוצאת חן בעיניי?' ואמרתי לו: 'שנראה לי בסדר רק קצת המראה שלה מפריע לי'.
אבי ישר אמר לי: 'עזוב אותך זה שטויות, העיקר הקרן, הבסיס. אנחנו יודעים שהיא בחורה טובה עם מידות טובות ויראת שמיים. אם הדברים האלו בסדר אז אפשר לגשת לשידוך הלאה'.
טוב, לא היה לי הרבה מה להגיד לאבי, רק להסביר לו שוב שזה כן מפריע לי, אבל ידעתי שזה לא ישנה את דעתו. מאוד אהבתי את אבי וסמכתי עליו, ואם הוא כך אמר אז אמר, קיבלתי את זה. ובפגישה הבאה השידוך נסגר ושברנו צלחת.
התחתנו, הכול היה בסדר, אבל המראה של אשתי משום מה המשיך הפריע לי. והלבוש שלה שהיה ממש לא לטעמי, ועוד איזה דבר מאוד רציני שאין כאן המקום לפורטו הפריעו לי מאוד.
אז הנה אני אצלך, אני לא מאמין שדברים ישתנו, אמר לי אותו יהודי. אני רוצה להתגרש סופית".
ניסיתי שוב להסביר שלפחות ייתן צ'אנס וינסה לטפל בדברים שמפריעים לו ואולי אם ידברו עם אשתו דברים יעזרו.
אמרתי לו שמתוך הניסיון שלי עם לא מעט אנשים מכל הסוגים, לכל אחד בעולם הזה יש קשיים והתמודדויות. כפי שכתב ספר הישר (שער שישי) שהעולם הזה נקרא: "נווה התלאות".
לכל אחד יש בעולם הזה תלאות שונות, קשיים אחרים, והאדם נועד להתמודד איתם באמונה לדעת שזה רצון הבורא להאמין שזה משמיים והכול לטובה. כמובן שזה לא אומר שלא צריך לטפל בדברים. אבל לא לברוח מדברים. אם השם יתברך שם אותי במקום הזה סימן שזה התפקיד שלי, הייעוד שלי, הניסיון שלי בעולם ואני לא יכול לברוח מזה ואם אני אברח אז לא חסר להשם יתברך לתת לאדם ניסיונות אחרים.
אי אפשר לברוח מהבורא יתברך, מהייעוד שלך, מהכאבים שהוא נתן לך להתמודד איתם.
אבל אותו יהודי לצערי לא שמע בקולי והחליט להתגרש. ממש כאב לי הלב על אשתו וילדיו, ובפרט עליו ריחמתי כי ידעתי שהוא עושה טעות גדולה.
הכול היה אפשר לדבר לפני הנישואין, אבל אם כבר התחתנת וכך השם סיבב שלא תדבר על כך אז תתמודד עם מה שהבורא נתן לך.
אותו יהודי התחתן עם אישה אחרת ועבר לגור בחוץ לארץ עם אשתו החדשה בחירת ליבו.
לפני כחודש אני מקבל טלפון מאותו יהודי הוא ממש בכה על הקו: "מרדכי צדקת", הוא אמר בבכי. "ברחתי מההתמודדויות שהשם יתברך נתן לי אבל השם הביא לי התמודדות אחרת הרבה יותר קשה. אשתי עברה תאונה קשה בראש כל הלסת שלה יצאה מהמקום ה"י, היא הייתה חודש מורדמת ומונשמת אבל מה שקרה שלאחר כל הניתוחים שהיא עשתה כל הפנים שלה מעוותות והיא צריכה לעבור סדרת ניתוחים פלסטיים וזה ייקח הרבה זמן עד שהכול יחזור למה שהיה. אם בכלל.
אז אני רואה שצדקת, מאלוקים אי אפשר לברוח".
אני מספר את זה כי דבר ראשון אני רואה שוב ושוב אצל כל כך הרבה אנשים מכל הסוגים כולם מתמודדים עם קשיים כאלו או אחרים. וגם אם נראה שהכול בחוץ יפה וזוהר אז תדעו שגם מאחורי הזוהר יש קשיים.
אחד מתמודד עם אשתו, אחרת עם בעלה, אחרים עם הילדים שלהם, אחרים בפרנסה, אחרים בבריאות הנפש או הגוף.
והדרך הראשונה להתמודד עם כל ההתמודדויות, זה באמונה זכה ופשוטה שהכול מהשם יתברך והכול לטובה והכול בהשגחה פרטית. הגעתי לפה לעולם הזה עם ההתמודדות הזו כי השם יתברך שם לי אותה. אלוקים הוא השדכן שלי הוא אחראי על הפרנסה שלי על הילדים שלי ועל כל מכלול חיי.
ואז מגיע השלב שכמובן שצריך לעשותו - השתדלות בדרכי הטבע לטפל בעניין, אבל שאתה הולך לטפל בעניין מתוך אמונה חזקה שזה רצון הבורא - שהוא יהיה בן הזוג שלי, שזה יהיה הילד שלי, או אז מגיעים לטיפול אחרת לגמרי. אתה מגיע עם תקווה יותר גדולה, אתה מגיע עם רצון הרבה יותר גדול לשנות. ובאמת דברים משתנים בסייעתא דשמיא.
דבר נוסף לדעת שאי אפשר לברוח מהתמודדויות. וזה צריך להכניס טוב טוב לראש: העולם הזה הוא התמודדות.
פעם סיפר לי יהודי שהיה לו שכן שהיה מציק לו באופן קבוע ללא שום סיבה. הייתי מתפלל להשם שיעשה שהשכן יעזוב את הבניין בו אני גר, ולאחר חצי שנה הם עברו דירה. ומה נראה לך אמר לי אותו יהודי הגיעו שכנים יותר גרועים... ואז הבנתי שאני צריך לבקש מהשם תן לי כוח להתמודד עם השכן הזה באמונה ולא שהוא יעזוב כי זה קשיים שהשם נתן. ואי אפשר לברוח מזה.
היום השיטה לצערי לא טוב לך תזרוק, תעיף, תיקח אחרת. אין התמודדות עם קושי. תרבות השקל – קונים בזול ומחליפים בלי הפסקה.
וזו הבעיה הגדולה.
כמובן שיש דברים שצריך לטפל בהם ואסור לעבור על כך לסדר היום כגון במקרים של התעללות וכד'.
אבל בסך הכול ברוב המקרים שיש, לדוגמה: בעיות של שלום בית או גירושים, זה בגלל שאנשים לא היו מוכנים להוריד את הראש כלפי הבורא יתברך שהוא הביא לי את האישה הזו, את הבעל הזה, את השכן הזה, כי השם עושה הכול לא אף יצור אחר בעולם... לחיות באמונה ואז להתחיל לטפל.
זוהי האמת שכך יהודי צריך לחיות, באמונה, ולא לברוח מהתמודדויות. זה קשה ולא פשוט. וזה ניסיון שלא נגמר אף פעם עד גיל מאה ועשרים. אבל זאת האמת, ולכך הגענו לעולם הזה לחיות עם השם יתברך בכל דבר.
בגמ' מובא כמה פעמים על אנשים ש"חייהם אינם חיים", וביארו שהכוונה שכל זכות "חייהם" בעולם זה רק בגלל ש"אינם חיים", אבל אם יפטרו עצמם מה"אינם חיים", ח"ו גם לא יזכו ל"חייהם".
מאחל לכם ולי שנזכה תמיד לעשות את רצון הבורא, להאמין ולחיות שכל מה שהשם עושה הכול לטובה. ושיהיה רק טוב לעם ישראל בטוב הנראה והנגלה.
לתגובות [email protected]
מאפשרים לכם לקבל
