"מסגד - נכבד ובתי כנסת - לא?!" נאומו ההיסטורי של הרב קוק
השבוע הלך לבית עולמו אחד מחשובי הרבנים בישראל, הרב שמחה הכהן קוק זצ"ל, ידיד גדול למתיישבי גוש קטיף, לוחם עיקש למען שלימות הארץ ובטחונה (הרבי הודה לו על כך בשנת תשמ"ב), כולל נגד הגירוש מגוש קטיף וגם נגד הריסת בתי הכנסת בגוש קטיף לאחר העקירה המזעזעת.
עו"ד גלעד קורילאנדי מי שבזכותו ניצלו בתי הכנסת בגוש קטיף מהריסה של ממשלת ישראל, הזכיר לנו השבוע את נאומו ההיסטורי של הרב קוק זצ"ל מול שבעת שופטי בג"צ והרגשות שהוא הציף שם מה שהביא גם לשינוי המיוחל. אני מביאים לכם תיאור אותנטי מאותו נאום מכונן של הרב שמחה הכהן קוק בהיכל בג"צ.
הנאום המלא:
"מורי ורבותי... ארבעת אלפים שנה אנו עם ישראל וכולנו ישובים כאן וכולנו עם אחד. מעולם לא שלח יהודי את ידו בקדושה. כאן מדובר בחיי נפש של כלל ישראל. מדינת ישראל - תרצה בכך או לא תרצה בכך – השפעתה על העם היהודי בכל העולם היא עצומה. מוסלמי לא יהרוס מסגד, נוצרי לא יהרוס כנסייה ומאמין בודהיסטי לא יהרוס את המקדשים שלהם.
עמדנו חודשים רבים מחוץ לכנסייה בבית לחם כאשר מחבלים רוצחים היו שם בפנים ולא הרסנו שום חלק ממנה. אותה החלטה שהתקבלה פה אחד על ידי מאה מדינות באו"ם ומדינת ישראל, כאשר תהרוס בתי כנסת - מה יקרה כאן? פנו אלינו כל כך הרבה רבנים מכל העולם - ביקשו מהנשיא בוש שיהודים לא ייהרסו את בתי הכנסת. אם הבג"ץ היום יחליט שמדינת ישראל תעשה ככל שביכולתה כדי לשמר את בתי הכנסת – זה ייעשה וזה ייעשה במשך שנים רבות. הרב מצגר אמר קבל עם ועדה שהוא חוזר בו ממה שאמר – הוא לא ידע פרטים רבים. הוא פסק הלכה וטעה. זה לא היה הכי נעים והוא עשה זאת. לא הופעל עליו שום לחץ.
את נאומו הספונטני של הרב קוק קטע השופט רובינשטיין תוך שהוא מטיח בו ישירות: "איפה היתה מועצת הרבנות לפני שנה?"
הרב קוק השיב בתוקף: כתוב בהחלטה [החלטת הממשלה המקורית בדבר הריסת בתי הכנסת מיום 6.6.2004] שבתי הכנסת לא יימצאו בגוש קטיף. לא כתוב שהם יוחרבו. המילה הזאת לא מופיעה שם. קיימת אפשרות לנסר בתי כנסת ולהעביר. כאשר בית המקדש בירושלים נשרף על ידי טיטוס – עם ישראל עדיין לא האמין בכך. גם תושבי גוש קטיף לא האמינו שיפנו אותם. אני הייתי שם והאמנו כולנו שזה לא יקרה. אבל, בתי כנסת? אין שום דבר כזה בשום היסטוריה של עם ישראל. אנחנו יכולים לחלום חלום בלהות שמדינת ישראל תביא בולדוזרים ותחריב בתי כנסת?...
מימין: הרב קוק זצ"ל ויבדלח"ט ר' יגאל קירשנזפט, במהלך ביקור בגוש קטיף, לפני החורבן
"אילו ממשלת ישראל היתה עושה את מה שהיא צריכה לעשות ולהציל את העולם היהודי. אנחנו פנינו לאנשיו של בוש וגם לאנשיו של דחלאן ששומר על בתי כנסת ביריחו, בעזה יש בתי כנסת שלא נחרבו, אצל מועמאר קדאפי לא נחרבו, בתוניס לא הוחרבו בתי כנסת. מילה אחת של מדינת ישראל ובתי הכנסת האלה לא ייחרבו! בואו ניתן לרשות הפלשתינית הזדמנות להוכיח את עצמה. איך נתמודד בפני שופט אמריקאי שמכבד מאוד בתי כנסת? אז כנסייה - כן נכבד; מסגד - כן נכבד; ובתי כנסת - לא?! אנו נהיה העם הכי שפל? האם ניתן יד להריסת בתי הכנסת במו ידינו?
ממראות הגירוש בגוש קטיף. צילום: ישראל ברדוגו
הרב קוק הרים ראשו, הניח מגבעתו על שולחן הפרקליטים והמשיך את הזעקה - תחינה תוך הפניית מבט ישיר לעבר שבעת השופטים:
אנו מבקשים את כבודכם – חישבו על הדבר הזה שוב. כאן כלל ישראל מוטל על כף המאזניים. תרחמו על עצמנו, תרחמו על העם הזה, כל אדם שיושב בקצווי תבל יראה שבולדוזרים עם סמל של מדינת ישראל הורסים בתי כנסת? איך ניראה בעיניי כל העולם?... מדובר כאן בתקדים שלא יכול לקרות. לא היה בארבעת אלפים שנות קיומנו. האם רק בגלל טענות פרוצדורליות אנו צריכים לעשות את הדברים האלה?...
על כף המאזניים מוטל כבודו של עם ישראל. כל נוכרי יאמר לחברו שהוא לא ראה מעולם עם נבזה כזה שהורס את בתי הכנסיות שלו. עומדים הבולדוזרים ומחכים ממש בשעה זאת להחלטת כבודכם אם להרוס או לא... זה יהיה דבר נורא ואיום אם במדינת ישראל יחליטו כבודכם להרוס את בתי הכנסת שלנו במו ידינו... אני פונה אליכם בשם יהודים שבאים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ובשם כל עם ישראל - חוסו עלינו!"
את המילים האחרונות אמר הרב קוק בהתרגשות גדולה ובגרון חנוק מדמעות. באותה שעה, דומה היה כי דברי הטעם שיצאו מלבו חדרו כחץ ללב השופטים. גם מי שאינם חדי עין יכלו להבחין במחזה הנדיר בו דמעות ציעפו את עיניהם של השופטים אדמונד לוי ואליקים רובינשטיין.
מאפשרים לכם לקבל
