מציאות חיינו הסוערת מעמידה את העניינים הציבוריים במרכז סדר-היום. המושג 'חשבון-נפש' נהפך גם הוא לסוג של אמירה המופנית כלפי ציבורים, גופים, מוסדות וארגונים. כדאי לזכור שחשבון-נפש הוא קודם-כול דבר שעושה כל נפש בינה לבין עצמה. זה אתגר המוטל לפתחו של כל יחיד בעם-ישראל.

השבוע נכנסנו לחודש אלול, חודש הסיכום וחשבון-הנפש של השנה, חודש התשובה והרחמים. בקהילות הספרדים כבר התחילו באמירת הסליחות. רוח של הזדככות והיטהרות מתחילה לפעם בלבבות, ובאוויר כבר מורגש ריחם של הימים הנוראים הממשמשים ובאים.

אפשר לעבור את חודש אלול סתם כך, כמו את טבת ואת תמוז, אבל אז מפסידים את העושר הטמון בחודש הזה ואת התרומה העצומה שהוא מעניק לנפש האדם. מוטב לעצור ולקלוט את המסרים המיוחדים שהחודש הזה מביא עמו, ואז מקבלים החיים משמעות חדשה.


המאזן השנתי

התורה מעניקה לאדם היהודי מסגרת חיים שמאפשרת לו להתחדש, להתרענן, להשתחרר מהשגרה ומהאפרוריות. חיינו מורכבים ממחזוריות קבועה ומשעממת למדיי. יום רודף יום, שבוע רודף שבוע, חודש אחר חודש, שנה אחר שנה. רבים מחפשים אמצעים חיצוניים לשבירת השגרה. יש היוצאים לטייל בעולם; יש המחליפים מקצוע ומקום עבודה; אחרים עוברים מעיר לכפר ומכפר לעיר. כל זה נועד למטרה אחת - למצוא את הטעם שבחיים. האמת היא, שמי שחי על-פי התורה, משוחרר ממעמסת השגרה והאפרוריות.

מסגרת החיים היהודית מעניקה תוכן ומשמעות לכל יום ולכל שבוע. לוח-השנה היהודי מגוון להפליא. לכל חודש אופי וצביון מיוחדים. החגים והמועדים ממקדים את תשומת-הלב לתוכניהם הייחודיים. יש ימי אבל ויש ימי שמחה. גם פרשת השבוע מעניקה תוכן ומשמעות מיוחדים לכל שבוע. במיוחד בולט הדבר בחודש אלול, שמשנה את כל מערכת החיים היום-יומית.

חודש אלול מקביל למאזן השנתי בעולם העסקים. איש-עסקים לעולם לא יוכל לדעת אם הוא מתקדם או נסוג, מרוויח או מפסיד, אלא אם כן יעצור אחת לשנה את הפעילות השוטפת ויערוך מאזן מפורט על מצב העסק. כך גם בחיי הרוח - אין האדם יכול לדעת היכן הוא עומד, וודאי שקשה לו להשתפר ולהתקדם, אם לא יעצור ויערוך את חשבון-נפשו.

לשם כך ניתן לנו חודש זה. חודש שבו אנו עוצרים את מירוץ החיים השגרתי. עוצרים, בודקים את עצמנו, בוחנים את הישגינו בשנה החולפת, מתייצבים ביושר מול כישלונותינו ומגרעותינו, ומחליטים לתקן, לשפר, להוסיף.

ואת המשימה החשובה הזאת איננו עושים לבדנו. בחודש אלול הקב"ה מתקרב אלינו יותר מבכל ימות השנה. הוא נמשל למלך שיוצא אל השדה, אל העם. אין צורך לעבור מחסומים, פקידים וראשי לשכות. כל הרוצה יכול לגשת אל המלך, להתקרב אליו, לשאוב כוחות ולבקש את משאלות-ליבו. הקב"ה קרוב עכשיו לכל יהודי. קל יותר לקבל החלטות טובות, קל יותר להשתפר ולהשתנות.


לבקש רחמים

חשבון-הנפש צריך להיות אישי. לא להכות על חזה הזולת. קודם-כול צריך יהודי לבקר את עצמו. ביקורת עצמית מביאה בניין, תיקון והתחדשות, ואילו השפלת הזולת גורמת את ההפך.

עברה עלינו שנה קשה. אלפי אחינו הגיבורים, שגורשו מבתיהם, עדיין מתגלגלים ממקום למקום. גם המציאות הביטחונית והמדינית אינה מבשרת טוב. זה הזמן לפנות אל הקב"ה ולבקש רחמים על עם-ישראל ועל ארץ-ישראל, כדי שדם יהודי לא יהיה עוד הפקר וכדי שתרום קרן ישראל.

נתחזק אפוא כולנו, ננצל כהלכה את חודש אלול, ושתהיה לנו כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.