בנק ישראל העלה את הריבית במשק ב-0.4% לאחר שבחודש שעבר גם ביצע העלאה של 0.25% בניסיון להתמודד עם האינפלציה שממשיכה לעלות והגיעה כבר לשיעור של 4%. זו הפעם הראשונה זה 11 שנים שנרשמו שתי העלאות רצופות.

מה הסיבה למהלך הדרמטי?

ר' איתן אחיטוב:

"נוצר מצב מוזר, שמי שלוקח הלוואה משלם ריבית שלילית, כלומר, מחזיר פחות כסף ממה שהוא לקח, לאחר חישוב שחיקת האינפלציה.

כשהפריים עומד על 2.25 אחוזים, מי שלוקח הלוואה משלם ריבית שלילית, הריבית שמחזיר נמוכה יותר מהאינפלציה. במצב כזה שווה לאנשים לקחת הלוואה כי הסכום שאותו יחזירו נמוך יותר מערך הכסף שהם לקחו ולכן נוצר הצורך בהעלאת הריבית.

"הבעיה שחלק גדול מהאינפלציה לא נובע מביקושים במשק שאותה יכולה העלאת הריבית למתן. יש גורמים נוספים המשפיעים על האינפלציה באופן גלובלי, לדוגמא כשהנפט והחיטה מתייקרים כך שקשה לצפות האם הצעדים הללו יספיקו למתן את האינפלציה.

החשש המרכזי של בנק ישראל הוא שהמשק יקלע לסיחרור אינפלציוני, שהאינפלציה בעצמה מייצרת אינפלציה. כוח הקנייה נשחק, אז מה העובדים עושים? דורשים העלאת שכר, והמעסיקים מעלים מחירים בגלל העלויות שגדלו.

חומרי הגלם והשכר גדל והם נאלצים להעלות את המחירים וחוזר חלילה.

החשש הגדול הוא מאיבוד שליטה. אינפלציה מתונה היא טובה, הממשלה חוסכת בהוצאות שכר, והעלאת מחירים מתונה לא מביאה ארגוני עובדים לדרישות שכר חדשות. כוח הקנייה נשחק באופן מתון חובות המדינה קטנים וההתחייבויות גם הופכות לקטנות יותר.

מדוע ההעלאה כה חדה?

כעת זה לא חשש בעלמא אלא כבר כעת רואים קושי של מעבידים לגייס עובדים ותאגידים נאלצים לשלם שכר גבוה יותר ממה שהיה עד היום. ארגוני עובדים דורשים העלאות שכר בגלל האינפלציה הגבוהה, ולכן בנק ישראל מעלה בצורה מהירה את הריבית כדי להשפיע ולמתן את המגמה. העלאת ריבית מאטה את הכלכלה וזה סיכון שבנק ישראל לוקח.

ריבית נמוכה יותר מאיצה את הכלכלה אבל כשמצטברים סיבות וכשאין ברירה אז חייבים למתן את הסיחרור.

איפה שוק הדיור בסיפור הזה, והאם הוא לא הסיבה המרכזית להעלאת הריבית? בחודשים שעברו שוק הדיור היה רותח ועלה בקצב שנתי של 11 אחוז?

"לא, השיקול המרכזי הוא האינפלציה. רכיב הדיור הוא רכיב אחד בתוך רכיבים רבים שמשפיעים על האינפלציה. מחירי שכירות הם שקובעים את עליית מחירי הדיור ולא מחירי הדירות. כשהריבית עולה, אמורה לגרום להורדת מחירי הדיור.

לדוגמא: אם אני רוצה לקנות דירה להשקעה. נניח שדירה מניבה 2000 שקלים שכירות לחודש. אם אני רוצה לקבל תשואה שנתית של 3 אחוזים, אני מוכן לשלם עליה 800 אלף שקלים, אם אני רוצה תשואה של 4 אחוזים, אהיה מוכן לשלם על אותה דירה רק 600,000 ולא יותר.

העלאת הריבית היא גורם ממתן בענף הדיור. בגלל התשואה הנמוכה בהשקעות סולידיות, ציבור המשקיעים עבר להשקיע ברכישת דירות, כשהריבית היתה נמוכה מאוד.

נכון שהעלאת הריבית ברת השפעה על הורדת מחירי הדיור, אבל לא רק היא: יש עוד מגוון גורמים שקובעים את מחירי הדיור: כמות התחלות הבנייה (היצע), תווי תקן שונים, מחירי הקרקע ועוד.

קבלנים מוכנים לשלם כמעט כל מחיר על קרקעות, בידיעה ברורה שהמחיר במגמת עלייה קבועה. אם המצב יתהפך ותתחיל מגמת ירידה, אז הקבלנים לא יגשו להצעות יקרות, והמדינה גם תצטרך להוריד מחירים בהתאם.

מה המדד של בנק ישראל להמשיך עם העלאת הריבית או לא?

"הריבית עד עכשיו היתה במצב לא נורמלי. בנק ישראל לא יכל להרשות לעצמו להעלות את הריבית כל עוד הריבית בארה"ב היתה נמוכה, וזאת כדי שלא להביא להתחזקות יתר של השקל מול הדולר כדי לא לפגוע בייצוא.

מה שקרה, שבארה"ב האינפלציה משתוללת עד ל-8 אחוז שנתי, מה שהביא להעלאת הריבית שם. 

הריבית הנמוכה הביאה העלאת מחירים של כל סוגי הנכסים, למעט מוצרי הצריכה. בשנה האחרונה זה התחיל להתבטא גם במחירי הצריכה, התחיל הרבה לפני המלחמה באוקראינה, יותר משנה אחורה. תהליכים גלובליים שונים שהשפיעו על מצב האינפלציה בכל העולם.

רוכש הדירה הפוטנציאלי, שווה לו לחכות קצת?

"על שוק הנדלן פועלים הרבה גורמים, כל מיני כוחות. השפעה של הריבית מצד עצמה היא ממתנת. אבל אם פתאום נניח יבוא משהו לא צפוי שיכול להשפיע על הביקושים לדירות, כגון גל עלייה מרוסיה, זה יכול להשפיע יותר מאשר העלאת הריבית.

קרו זמנים שירדו מחירים בנדל"ן ויכול להיות שזו תנועת מטוטלת עם תנודות יותר ארוכות. אבל אם נראה רצף העלאות ומיתון כתוצאה מכך, בהחלט שנראה ירידות במחירי הדיור. אנחנו עוד לא שם, אבל זה אפשרי."