למרות כניסתם בסערה של הג'יפונים והמיני-ג'יפונים לחיינו בשנים האחרונות, נראה שסגמנט המשפחתיות עדיין ממשיך להוות חלק נכבד משוק המכוניות בישראל, וכשמעלים את המילה "מכונית משפחתית" על דל שפתינו ההקשר האוטומטי שעולה הוא טויוטה קורולה.

נכון, רבות אמנם טוענות לכתר, אבל מקומה של הקורולה יצוק בראש הפירמידה.

הקורולה אם תהיתם היא מכונית הנוסעים הוותיקה ביותר שמיוצרת ברצף מאז ומעולם. המכונית שעליה עשינו את נסיעת המבחן ושמלווה אותנו מאז 2018 למניינם היא הדור ה-12 שלה, ולפני שנה היא עברה מתיחת קלים קלה שקשורה למנוע ולעוד כמה פרטים קטנים, כאשר הקורולה הראשונה יוצרה ב-1956.

זאת ועוד, הקורולה היא מכונית הנוסעים הנמכרת ביותר בעולם עם קרוב ל-50 מיליון רכבים שלה שנמכרו ועם השקתה בארץ היא הייתה לרכב הנמכר ביותר בישראל.

יצרניות הרכב המתחרות רואות זאת כמובן בעיניים כלות ומנסים לנגוס בה, כשהקו המנחה אותן הוא כמובן, טוב כבר הבנתם לבד: הקורולה. הם מנסים לעקוף אותה בסיבוב ומוכרים אלפי חתיכות בשנה מתוצרתן אבל זה ניסיון שלא מצליח כי היא תמיד לפניהם.

אם נהיה קונקרטיים יותר המתחרות הן סקודה אוקטביה המעולה שבחנו כאן לפני כחצי שנה וכן יונדאי אלנטרה ההיברידית החדשה שנחתה בארץ בחצי השנה האחרונה ושגם היא מכונית כלילת מעלות בפני עצמה.

יחד עם זאת, כפי שכתבתי, הקורולה היא עדיין המכונית הנמכרת ביותר בתחום, וזה לא סתם. זה לא רק כי ציי רכב מציעים אותה לכל מאן דבעי, אלא כי היא פשוט מכונית מעולה. למרות שמתחרותיה חדשות יותר, ולמרות שהן מציעות נראות טובה ממנה, הקורולה היא משהו שלא ניתן לבטל במחי יד.

אודה על האמת, כשניגשתי למבחן עליה הרגשתי שאני מתגמש ולוקח רכב פחות מושלם מהמתחרות אבל גיליתי מכונית מצוינת שבהחלט נותנת להן פייט. זה לא רק המוניטין חף הפשרות שלה ושל יצרניתה היפנית טויוטה, אלא גם בכך שבשורה התחתונה היא מציעה להם את האפשרות לרכוש מכונית סטנדרטית ולקבל מוצר פשוט טוב מבלי שתצטרכו בדרך לוותר על משהו.

הכניסה אליה, כיאה למכונית בעידן הנוכחי מתאפשרת באמצעות מפתח חכם וההנעה והכיבוי נעשים על ידי מתג, אבל מה שבלט לי יותר היתה איכות החומרים המפתיעה, הדשבורד הרך ותא הנוסעים האיכותי למדי. צבע תא הנוסעים אמנם שחור אבל זה לא הפריע לי (ניתן לבחור גם מושבים בהירים). מה שעוד תמצאו כאן זו מערכת מולטימדיה ידידותית ודוברת עברית, לוח שעונים דיגיטלי, התראת סטייה מנתיב, בלם יד אלקטרוני, תיקון סטייה אקטיבי ומערכת קרוז קונטרול אדפטיבית. הדבר היחיד שבכל זאת חסר לי היה חסרונו של איתות 'שטח מת' במראות הצד שאותו ניתן לקבל רק ברמת הגימור הגבוהה יותר.

בנתונים יבשים על הנייר, הקורולה מגיעה עם נתונים חלשים למדי כשהיא מצוידת במנוע בזין אטמוספרי בנפח 1.8 ליטר, עם 121 כוחות סוס משולבים והיא איטית יותר ממתחרותיה כאשר זמן ההאצה מ-0 ל-100 עומד על 11 שניות, אבל וזה אבל חשוב: התחושה שמשודרת לנהג בלחיצה על דוושת הגז שונה לגמרי. בקטע הזה נכנס לתמונה עובדת היותה היברידית, וכוח ההאצה של המנוע ההיברידי בתחילת הנסיעה מורגש היטב, ולחיוב.

היא חלקה, נינוחה ומאיצה בחינניות כשתדרשו זאת וההגה שלה רך ומדויק בו זמנית כפי שלא מצאתי בשום רכב שנהגתי עליו בשנתיים-שלש האחרונות. מבחינת נוחות הנסיעה יש לקורולה מה ללמד מכוניות עם תג מחיר גבוה יותר.

נפח תא המטען של הקורולה עומד על 471 קילומטרים ואילו צריכת הדלק וזה אולי הנתון החשוב ביותר פה עומד על 16.8 קילומטר לכל ליטר דלק בנסיעה מאומצת.

אז בפעם הבאה, לפני שאתם שופטים רכב לפי מראהו תזכרו שוב בטויוטה קורולה. כי מה שיש בה, אין בהרבה רכבים עם מראה מוחצן ושופוני בהרבה.