עפרא לפומיה: היום בכנסת במסגרת 'יום הרצל', ראש הממשלה נפתלי בנט טען כי הרצל 'ניצח' את האדמו"ר הרש"ב, האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חב"ד, והביא להקמת המדינה - חרף התנגדותו החריפה, כך מדווח ארי קלמן באתר 'בחדרי חרדים'.

בנאום במליאת הכנסת הציג ראש הממשלה כיצד מול התנגדות היהדות הנאמנה באותם ימים, כביכול 'ניצח' חוזה המדינה והביא להקמת המדינה. בדבריו הציג בנט את ההתנגדות דאז ליוזמתו של הרצל. "ההתנגדות כלפי מעשיו בזמן אמת הייתה התנגדות קשה מאוד מכל הכיוונים".

הרבי הרש"ב נ"ע הוביל התנגדות נחרצת לכוונותיו של הרצל, כפי שניתן לראות במכתב העתק ממכתב הרבי הרש"ב באותם ימים.

ראש הממשלה הציג את דברי האדמו"ר הרש"ב מבלי להזכיר את שמו המפורש: "אני רוצה רק לקרוא לכם שני ציטוטים מאותה תקופה. רב חרדי, משמעותי כתב בשנת 1,900: "אין לנו לשמוע להם לדבר הזה לעשות גאולתנו בכוח עצמנו. לצאת מהגלות בזרוע. אין אנו רשאים. כל ציפיתינו ותקוותינו הוא שיביא הקדוש ברוך ה' לנו את משיח צדקינו במהרה בימינו אמן, ותהיה גאולתנו על ידי הקדוש ברוך ה' בעצמו".

מכתבו של האדמו"ר הרש"ב נ"ע, קטע ממנו ציטט בנט בנאום

בנט 'פרשן' את דברי הרבי, וטען כי היוצא מדבריו ש"אנחנו צריכים לא לפעול אלא רק להתפלל ולהאמין וזה כבר יקרה מעצמו". בהמשך ציטט גם דברים של רב של העיר לודז', הגאון הרב אליהו חיים מאייזל. בנט סיפר כי הרב מאייזל "הטיל חרם על כל הציונים.

ראש הממשלה בנט המשיך בדברי הבלע: "בקונטקסט כזה צריך לראות את גודל ההתערבות ההיסטורית שהרצל הוביל והביא אותנו מפסיביות ליוזמה. בכלל אני מאמין בדרך הזאת, אני מאמין בדרך של פחות קיטורים ויותר פשוט לקום ולעשות ולקחת אחריות גם ברגעים מאוד קשים".

"אני אדם מאמין", אמר על עצמו בנט, "הביטחון שלי בקדוש ברוך ה' הוא אומר שמצד אחד אני מאמין בקדוש ברוך ה', אבל זה לא פותר אותנו כאן, בארץ הזאת, בעולם הזה, לפעול ככל יכולתנו בשביל לעצב את המציאות. זה כן אומר שבסופו של דבר יש לי ביטחון במה שהקדוש ברוך ה' יכריע. אבל אנחנו מכירים שבהבנה האנושית הרגילה שלנו הרב הפעמים הדברים נראים רע, אין איזה תעודת ביטוח שהכול יהיה נחמד. אין כזה תעודת ביטחון, ואני לא מכיר דבר כזה".

ראש הממשלה המשיך: "הרצל לא נרתע, גם כאשר בחוגים השונים כאמור צמחה התנגדות עזה לפועלו. וגם כשאנשים אמרו שהוא מוביל את העם היהודי לאסון. הוא נסע לאורכה ולרוחבה של אירופה, במיוחד הצליח לרתום ולהלהיב יהודים בקהילות במזרח אירופה, שהיו באותה תקופה נחשבים פחות בעיני המערב אירופאים, כי הוא ידע איזו חשיבות טמונה באחדותו של עם שמתייצב יחד לקידומו של רעיון. הרצל ששאף תחילה להקים את המדינה היהודית באוגנדה חזר בה", לטענת בנט, מחשש לקרוע את העם היהודי. "בחייו הקצרים, אך עתירי העשייה, הפך הרצל למושא הערצה של ממש. היו שראו בו את משה רבנו המודרני. וממש כמו משה רבנו, גם הרצל לא זכה לראות את הארץ המובטחת", סיכם בנט.

•

ראש הממשלה בנט 'שכח' לציין בנאומו כמה פרטים חשובים, ומי באמת ניצח בראי ההיסטוריה: הרצל ביומנו (13 ביוני 1895) התלבט לגבי בחירת הארץ המיועדת להקמת המדינה היהודית, ארץ ישראל או ארגנטינה, וכן כתב על כך בספרו מדינת היהודים תחת הכותרת "פלשתינה או ארגנטינה?" בשלב מסויים העלה גם רעיון עוועים של "התבוללות המונית" של יהודים כפתרון אפשרי מבחינתו לאנטישמיות, אך בהמשך חזר בו וכינה את הרעיון של עצמו: "מחשבה מוטעית".