הטרור הערבי משתולל ברחבי ארץ הקודש, ונלאו כל מומחי הבטחון וחכמי הפוליטיקאים למצוא לזה מזור ותרופה. מה עושים? איך מפסיקים את מעשי הרצח? כיצד מדכאים את הרצון של המתאבדים המוסלמים לפגוע ביהודים?

זה טוען שיש לזרז את הריסת הבתים, השני מציע לשנות את הוראות הפתיחה באש, והשלישי טוען שאין פתרון צבאי רק פתרון מדיני (ואגב - טענה זו היא ממש "סיוע לאויב בעת מלחמה", כיון שאת זה בדיוק רוצים המרצחים).

הצד השווה שבכולם, שאת הכל כבר ניסו והטרור רק מתגבר והולך. אזרחים ואנשי כוחות הבטחון הרוגים, מאות פצועים, ו"לא רואים לזה סוף". אפילו במרכזי הערים או במקומות המועדים לפורענות שהטרור הכה בהם פעמים רבות, ואשר מוצבים בהם באופן קבוע חיילים ושוטרים, מצליחים המחבלים ימ"ש להוציא שוב ושוב את זממם אל הפועל, ובכל פעם בתעוזה גוברת יותר.

החיים בארץ הפכו לסיוט. כל אחד ואחת היוצאים מהבית, מביטים לאחוריהם ולצדדיהם, אם אין שם "במקרה" ילד או ילדה ערבים, עם אקדח, רובה, סכין או גרזן. הלב נעשה כאבן, וכבר לא מתרגשים כאשר פותחים את הרדיו ושומעים על פיגועי דקירה, דריסה, אבנים ואף ירי. תוארי הפציעה, "קל", "בינוני", "קשה" ו"אנוש", הפכו כבר לחלק משיגרת חיינו. גם ההלויות, ובכיותיהם של ההורים השכולים, הרעיות, הבעלים והילדים, נעשו חלק בלתי נפרד ממרקם החיים. "אי אפשר להציב שוטר ליד כל בית", אומרים הפרשנים בתיקשורת.

•

יש רק דבר אחד שעדיין לא ניסו:

אם תחליט הממשלה להקים מיד, בפועל ממש ולא בהבטחות סרק, ישוב יהודי חדש ביו"ש, או שכונה יהודית חדשה בירושלים, או פרויקט בינוי חדש באחד הישובים הקיימים, על שם כל הרוג מתחילת המאורעות האחרונים, והיא תכריז שכך תעשה גם בעתיד, או אז תעצר האינתיפאדה המטורפת באופן מיידי, כיון שבזה שומטים את הקרקע ומבטלים מעיקרה את המוטיבציה של המחבלים.

תדע כל אם פלסטינית, אשר בנה ובתה היוצאים מהבית עם סכין, מקימים עתה עוד ישוב יהודי חדש ביו"ש. וידע עם ישראל, שדם בניו ובנותיו לא נשפך לשוא.

זוהי הדרך היחידה, החיובית, הבטוחה, הפשוטה וה"ציונית", ואין בלתה. ולמרבית הפלא, הרי ראש הממשלה, השרים וחברי הכנסת, רועדים מקול עלה נידף, ומפחדים לבצע את המוטל עליהם. ולא זו בלבד, אלא שמקפיאים את הבניה באופן שלא היה מעולם, ועיקר פעילותם הבטחונית מסתכמת בכך, מי יציע יותר ויתורים למחבלים, לכבוד חודש הרמדאן.

קול דמי אחינו ואחיותינו זועקים מן האדמה. אחרי כל פיגוע, ראש הממשלה מבטיח שוב ש"לא ישברו אותנו", הנשיא עורך ביקור תנחומין, שר הבטחון מבטיח "ללכוד את המרצחים", מפכ"ל המשטרה מתנצל ש"לא היו התראות ממוקדות", המוסלמים שמחזיקים את הקואליציה מתריעים שכל זה קורה "בהעדר חזון מדיני", והתושבים ממשיכים לשלם בדם יקיריהם.

אין זכות קיום לממשלה אשר נכנעת לטרור ואף מזמינה אותו. כל אחד מהפוליטיקאים, מהראשון עד האחרון, עתיד לתת את הדין, על שלא פעל לחסל את גל הפיגועים, בדרך היחידה הנ"ל.

__________

הרב שלום דובער הלוי וולפא