חסיד סיפר על בעיות שלום בית בין חמיו וחמותו, מה ענה הרבי?
מכתב מענה מהרבי לשאלה בעניני שלום בית, שכתב יהודי על המתחולל בבית חמיו וחמותו. כך השיב לו הרבי:
מאשר הנני קבלת מכתבו . . בו כותב על דבר חמיו וחמותו שיחיו והיחסים [של חוסר שלום בית] שביניהם.
בכלל ב[מקרים] כגון זה לא רגיל לענות למי ששואל בעד אחר, בהביא בחשבון רצינות ענין של שלום בית.
ואין כאן ענין של חוסר אמון וכיוצא בזה, כי אם על פי מה שנאמר "לב יודע מרת נפשו", מה שאין כן [אדם] אחר, אפילו מהקרובים ביותר, שלכן לא תמיד הוא יכול למסור המצב בפרטיות הדרושה.
בכל זאת, על פי תוכן המענה לקמן, אפשר למסור אותו גם על ידי אחר, ובפרט קרוב משפחה.
והוא אשר בכגון זה מנהג ישראל הוא לספר המצב בפרטיות לרב מורה הוראה בסביבתו, בכדי שאם ימצא לנכון יוכל לבוא בדברים עם שני הצדדים ככל הדרוש, והרב יורה להם דעת תורה.
מקור: אגרות קודש חל"א עמ' עא • מוגש ע"י מכון 'אור החסידות' • העתקת המכתב באישור מהוצאת ספרים קה"ת