מאת הרב דוד זקליקובסקי, ארכיון ליובאוויטש

מר זלמן יפה, איש עסקים מנצ'סטר, אנגליה, שהתקרב במהלך השנים לרבי והפך לחסיד נלהב, לא החמיץ את חגיגת יום ההולדת ה-80 של הרבי באביב תשמ"ב. לאירוע המונומנטלי הזה היו נוסעים מאות מכובדים, פילנתרופים ומנהיגי קהילה מכל העולם כדי להשתתף בחגיגות ב-770, מטה העולמי של ליובאוויטש. הרבי היה נושא שיחות למדניות עמוקות, ומעודד לפרקים את השירה של החסידים. בדרך כלל, רבים מהמבקרים היו מעבירים מתנות לרבי, כגון ספרי לימוד עתיקים ונדירים, מפתחות למוסדות חדשים וכרוזים של כבוד והערכה.

במשרדי ליובאוויטש ממנצ'סטר ביקשו להעניק לרבי מתנה ייחודית בליווי ברכת יום הולדת. חבר בקהילה רכש קנקן יין מכסף יפהפה, וחשב שזו תהיה מתנה אידיאלית עבור הרבי. בהתוועדויות היה הרבי מחזיק לצדו בקבוק יין בשקית נייר חומה רגילה, ובקהילת מנצ'סטר הרגישו כי מתאים קנקן מכסף.

מר זלמן יפה לא היה בטוח אם הרבי ישתמש בקנקן, וטלפן לרעייתו של הרבי, הרבנית הצדקנית חיה מושקא, עמה היה בקשר קרוב. הוא הסביר את דאגתו מתגובת הרבי למתנה, וביקש ממנה לברר את הרבי יסכים לקבלה. למחרת, הרבנית התקשרה בחזרה והודיעה לו שהיא מסרה את ההודעה לרבי, אך הרבי שתק.

הקהילה החליטה ששתיקת הרבי מאשרת שיקבל את המתנה. מר יפה כתב לרבנית, הודה לה על שיתוף הפעולה והודיע ​​לה שהם מתכננים להגיש את הקנקן לרבי ביום הולדתו.

זמן קצר לאחר מכן, מר יפה קיבל מכתב מהרבי, עם חותמת המעטפה "משלוח מיוחד, אקספרס". המכתב נפתח עם ברכה, ואחרי כן כתב הרבי:

גברת שניאורסון הזכירה בפניי את השאלה של קנקן יין מכסף. אני בהחלט מעריך את הכוונה והרצון הטוב. אבל משיקולים מעשיים, סוף מעשה במחשבה תחילה. שכן, כעיקרון ופרקטיקה במהלך 30 השנים האחרונות, אני מעדיף להשתמש במיכל זכוכית עטוף ב"שקית" שמסתירה את תכולתו, למרות שיש לי, תודה לק-ל, כלי כסף.

לא אוכל להיכנס כאן לסיבות לאמור לעיל. אבל סיבה אחת, אם זה יספק אותך, היא שאני לא רוצה לעשות הבחנה ביני לבין הסובבים אותי.