מנחם קרביצקי | יום י"ז ניסן ה׳תשפ״ב 18.04.2022

איך מתמודדים עם חרדת נטישה אצל ילדים? תסמינים ודרכי טיפול מומלצות

מהי חרדת נטישה אצל ילדים? מדוע החרדה הזו קיימת, כיצד היא באה לידי ביטוי ומה ניתן לעשות על מנת לטפל בכך? כל התשובות מחכות לכם בכתבה הבאה
איך מתמודדים עם חרדת נטישה אצל ילדים? תסמינים ודרכי טיפול מומלצות
צילום:freepik

חרדת נטישה היא חלק בלתי נפרד מהתפתחותם של ילדים. חרדת פרידה מתחילה לבוא לידי ביטוי בדרך כלל סביב גיל שמונה חודשים, בהם התינוק מתחיל להיות ער ומודע יותר לסביבתו, ומסתיימת בדרך כלל לקראת גיל שנתיים.

במקרים מסוימים עשויה חרדת נטישה להתפתח אף בשנים מאוחרות יותר כגון שנות הגן, בית הספר היסודי ואף מאוחר יותר. מה עושים במקרים כאלו בהם ילדים מפתחים חרדת פרידה? מדוע זה קורה, כיצד ניתן לאבחן ולטפל בחרדה?

מה זה חרדה נטישה אצל ילדים?

באופן כללי, חרדת נטישה הינה חרדה (פחד קיצוני ולא פרופורציונאלי) לאבד אדם משמעותי קרוב, ברוב המקרים הורה, או אף להיפרד ממנו כדי לא לאבד אותו. חרדת פרידה מתייחסת גם לפרידה מבית או מקום משמעותי אחר, ולא רק מאדם קרוב.

למעשה, חרדת נטישה היא, כאמור, חלק בלתי נפרד מהתפתחות תקינה של תינוק אשר מתחיל להיות ער לסביבתו ולהבדיל בין הוריו, הדמויות המשמעותיות בחייו, לבין אנשים נוספים. הקושי מתחיל כאשר הפחד הזה מתבטא באופן קיצוני יותר, ובעיקר מגביל את התינוק או הילד בהתנהלותו היומיות.

מה התסמינים המרכזיים של חרדת נטישה אצל ילדים?

ילד החווה חרדת נטישה חש בכל העוצמה כי הדמות המשמעותית (ברוב המקרים אמא או אבא) הולכים ובאמת לא ישובו. זוהי חרדה קיומית אמיתית, להישאר לבד, שיקרה משהו, שהוא עצמו לא יסתדר, ילך לאיבוד וכו'.

על מנת לקבוע אם מדובר בחרדת פרידה שהינה מעבר לנורמה, יש לאבחן את התנהגות הילד באמצעות איש מקצוע. התסמינים של חרדת נטישה ופרידה עולים ברוב המקרים בזמן הפרידה הפיזית, ועשויים לעורר התנהגויות המבטאות חרדה, בין היתר:

  • התנגדות מוחלטת להיפרד
  • בכי קיצוני
  • קושי להירגע
  • ביטוי פיזיולוגי כגון הקאות, כאבי ראש, כאבי בטן
  • היצמדות קיצונית להורה או לדמות המשמעותית
  • חוסר רצון לתקשר עם ילדים בני גילו
  • סירוב לישון לבד
  • סיוטים

 

קריטי לציין כי לא כל ילד אשר מציג התנהגויות כאלו המפורטות לעיל מאובחן כבעל חרדת נטישה. אלו חלק מהתסמינים ובכל מקרה, האבחון מתבצע על ידי איש מקצוע בלבד.

האם ישנם גורמי סיכון העשויים להגביר את הסיכוי לחרדת נטישה אצל ילדים?

בהחלט. ישנם גורמי סיכון העשויים להגביר את הסיכוי לפתח חרדה נטישה, ביניהם:

·       מעבר לבית חדש, שינוי בית ספר או כיתה, גירושין

·       מוות של אחד מההורים או הדמויות המשמעותיות בחייו של הילד

·       הקפצת כיתה / הישארות כיתה

·       תקשורת ירודה עם ההורים

·       מעמד סוציו אקונומי נמוך וחוסר פניות של ההורים

כיצד ניתן לטפל בחרדת נטישה אצל ילדים?

ניתן לטפל בחרדת נטישה באמצעות תשומת לב ההורים והדמויות המשמעותיות בחייו של הילד, ובאמצעות טיפול מקצועי אצל פסיכולוג או איש מקצוע בתחום זה, כמו טיפול באומנות (הבעה ויצירה). תחילה נציין מה ניתן לעשות כהורים ודמויות קרובות בחייו של הילד, על מנת לסייע לו להתמודד עם חרדת פרידה:

תיווך המציאות ברמות הפשוטות ביותר, תקשורת עם הילד לגבי מה שהולך לקרות – הכוונה ב"מה שהולך לקרות" מתייחסת ממש למה שהולך לקרות עכשיו, וניתן לסגל את ההתנהלות הזו מגיל צעיר מאוד. כלומר, לומר בקול רם לילד מה הולך לקרות, לדוגמא בגילאים הצעירים: עכשיו אנחנו הולכים להתקלח, עכשיו אנחנו הולכים לאכול, עכשיו אנחנו הולכים להתלבש. לנו זה מובן מאליו מה הולך לקרות, אבל באיזו מידה זה מובן לילד צעיר?

תיווך המציאות, ויש יאמרו, תמלול המציאות, מסייע לילד ומעניק לו המון ביטחון, יכולת להבין מה הולך להיות, ובעיקר להכין אותו מראש לשלב הפרידה. אם, לדוגמא, הורה מלווה את ילדו לגן או לבית הספר, ההורה מתווך ומתמלל את הפרידה כבר בבית. אפשר לפני שיוצאים מהבית לומר "עכשיו אנחנו הולכים לגן. כשנגיע, אבא ייתן לך חיבוק חזק חזק ואז אתה מתחיל את היום שלך בגן, ואבא ילך לעבודה. אבא יבוא לקחת אותך כשנגמר הגן". אם חוזרים על כך עוד פעם אחת לפחות בדרך למסגרת, כשמגיעים לגן, הילד לא מופתע, הוא יודע מה הולך לקרות.

הילדים מפחדים מהלא נודע. כשההורים משתפים את הילדים במה שהולך להיות, בתוכניות עתידיות גם לגבי הדברים הפשוטים ביותר, זה מסייע לילדים לייצב שגרה, נותן להם ביטחון, עוזר להם לבנות שגרה ומציאות.

שמירה על לו"ז קבוע – רבות נאמר על היתרונות של לוח זמנים קבוע בחייהם של תינוקות וילדים. זה מסייע להם לשמור על שגרה, יציבות, ביטחון. עבור ילד החושש מפרידה או פיתח חרדת נטישה, שמירה והיצמדות ללו"ז כמה שיותר קבוע, מעניקה לו הרבה יותר ביטחון מלכל ילד אחר, מסייעת לו להתרווח, לשחרר, לא לצפות במודע או לא במודע לרגע הפרידה. קריטי כמובן לעדכן את הילד מראש, במידת האפשר, לגבי שינויים.

פעילות גופנית – פעילות גופנית משחררת אנדורפינים ואדרנלין, מה שבהחלט משפר את מצב הרוח. קפיצה בטרמפולינה, נסיעה על אופניים או קורקינט, וגם "בימבה" בגיל צעיר יותר, משחק בגן שעשועים, כל אלו בהחלט יכולים לסייע לילד.

אהבה, חיבה, חיבוק – גם כאן, זה אולי מובן מאליו לנו המבוגרים, אבל הילדים זקוקים להמון המון חיבה, אהבה, חיבוק, חיזוק, בכל הגילאים. הבעת חיבה ואהבה בהחלט יכולה לסייע לילד המתמודד עם חרדת נטישה.

כל אלו אינם באים "במקום" טיפול מקצועי. במידה ואתם חשים כי ילדכם סובל מחרדת פרידה, או גם אם אינכם בטוחים וחשוב לכם לאבחן את ההתנהגות אצל איש מקצוע, מומלץ לפנות לפסיכולוג המתמחה בעבודה עם ילדים, פסיכותרפיסט או איש מקצוע אחר, אשר יוכל לאבחן את החרדה ולהעניק לכם ולילד

הוסף תגובה
0 תגובות
נצפה באתר
עוד באתר
 
העלאת תמונה
x
גרור תמונה לכאן
או
העלה תמונה
ביטול
תייג
טוען תמונות...
שגיאה!
    אישור
    מעלה תמונות...
    התמונות הועלו בהצלחה
    ויפורסמו לאחר אישורן
    התמונות תויגו בהצלחה
    ויוצגו במערכת התמונות
    המשך
    מתוך
    x
    תודה שנרשמת!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    עדכון הנתונים נשמר בהצלחה!
    מבטיחים לשלוח רק את הדברים הכי מעניינים :)
    x
    קיבלנו את בקשתך, לא נשלח יותר הודעות...
    באפשרותך תמיד להתחבר חזרה ולהינות מהעדכונים המעניינים ביותר.