כך הגיעה חב"ד לחיפה: הנסיונות שלא צלחו והדמויות שנשכחו
כך נוסדה קהילת חב"ד בחיפה | סדרת כתבות חדשה
פרק ראשון:
מהמושבה להר הכרמל
במסגרת סדרת הכתבות על התפתחות קהילת חב"ד בארץ הקודש עד למהפכה שבאה בדור השביעי, נעסוק בכתבות הבאות בתהליך ייסודה של קהילת חב"ד בעיר הצפונית המפורסמת, חיפה. ניתן להקדים ולומר כי למרות שבראשית הדרך נמצאו בחיפה כמה חסידי חב"ד בולטים, לא הבשילו תנאי הקיום של הקהילה החב"דית לכדי יצירת קהילה גדולה ומפוארת כפי שהייתה עלולה להיות, וכפי שאכן קרה במקומות אחרים. במשך עשרות השנים שלאחר הגעת חסידי חב"ד הראשוניים לעיר, הייתה הפעילות החב"דית בעיר יחסית 'על אש נמוכה', להוציא מספר נסיונות, שיוזכרו בפרקים הבאים.
•
חיפה האדומה. זה היה הכינוי לו זכתה העיר הצפונית, ושביטא את אופיה האנטי-דתי. בשונה מערים גדולות אחרות בארץ הקודש, חיפה התקשתה במשך שנים רבות לתת מקום בתחומה ליצירת קהילות חרדיות. למרות זאת, בשנות הפ' והצ', החלו מתפתחות קהילות חרדיות שונות ואף חסידיות, גם בחיפה. כך לדוגמה הוקם בעיר "שטיבל" לחסידי גור, שהיה לאחד הראשונים בארץ. וגור לא הייתה הקהילה היחידה; הגירה עקבית ממדינות אירופה הביאה גם גוונים חדשים לרחובות העיר. דווקא חסידי חב"ד הגיעו טיפין טיפין. ברית המועצות הקשתה על החסידים לצאת מתחומה, ומי שכבר יצא מצא את מקומו בערים אחרות.
המנהיג הראשון
למרות זאת, הגרעין הראשוני ליצירת הקהילה החב"דית בחיפה נזרע בשנת תרצ"ג עם בואו של הרב גרשון חן לעיר. הרב חן היה נצר לשושלת רבני חן המעטירה וגאון חסידי בפני עצמו. בטרם עלה לארץ שימש כרב העיר אלכסנדריה הסמוכה לקרמנצ'וג וניהל את ישיבת תומכי תמימים בעיר. קודם לכן בימי לימודיו בליובאוויטש, זכה כי הוטלה על שכמו עבודת ה"משגיח" בישיבה, במינוי אישי של אדמו"ר הריי"צ, ששימש אז כ"מנהל פועל" של הישיבה.
הרב חן נודע בגדלותו ופקחותו התורנית וזכה ל"סמיכה" משורה מכובדת של רבנים מפורסמים. עם התגברות הרדיפות נגד הרבנים ברוסיה, נמלט הרב חן לארץ הקודש ונכנס בשעריה בתשעה באב תרצ"ג. מיד לאחר מכן התמנה כחבר בבית הדין הרבני של העיר חיפה, אותה איווה לו למושב.
בית הכנסת של הרב קופרשטוך
באותה התקופה הגיע לעיר גם רב חב"די מפורסם אחר, ששמו הלך לפניו ויישר את דרכו לכס אב בית הדין בחיפה, הלא הוא הרב מנחם מענדל קופרשטוך שאודותיו הרחבנו ביריעה משל עצמה. הרב קופרשטוך שימש קודם לכן במשרות רבנות רבות ועתה מצא מנוחה לאחר שהתייגע בנפש ובגוף תחת המגף הסובייטי. בביתו של הרב קופרשטוך הוקם בית כנסת, ולאחר מכן גם מקווה טהרה, ומני אז הפך המקום לאבן שואבת עבור כל אשר בשם חסיד חב"ד יכונה. זה היה בית כנסת חב"ד הראשון ליהודי חיפה. יש לסייג אמנם, שהרב קופרשטוך היה רב השכונה "הרצליה" כולה, ואף שהפעילות החב"דית התנהלה מבית הכנסת שלו, לא היה זה בית כנסת חב"ד באופן רשמי.
שכונת הרצליה עם הקמתה. ברבנות שכונה זו כיהן הרב קופרשטוך
סיפורו של הרב כהן
כפי שכבר נכתב בכתבות קודמות, תקופה זו התאפיינה ביהודים רבים מבני הארץ שאף שלא היו חסידים מובהקים במראם ובמנהגיהם, שייכו עצמם לחב"ד ולחסידיה, והתאפיינו בנפש חסידית בהיותם בנים לחסידי חב"ד או אף תלמידי ישיבות חב"ד ברוסיה וגלילותיה. אחדים מהם התגוררו גם בחיפה, והתארגנות חב"דית זו שהלכה וקיבלה צורה הפיחה רוח בנפשם החב"דית. לא רב המידע שנותר בידינו על אופי הקהילה באותם שנים, רק זעיר פה זעיר שם וחבל על דאבדין.
בין הדמויות העלומות שהתגוררו אז בחיפה ונודעו בחב"דיותם, היו הרב ישראל דב הכהן וחתנו הרב אלתר הילביץ. ניתן לנחש כי מי מבין הקוראים שמע את שמעו של החתן שהיה תלמיד חכם מופלג ומפורסם, ואילו את שמעו של החותן כמעט ולא מכיר איש. בשורות הבאות נעמוד על סיפורו של מי ששימש ברבנות הכרמל, והזכרונות אודותיו קלושים ביותר.
הרב ישראל דב כהן, נולד בסביבות שנת תרל"ז (על פי הכיתוב שעל מצבתו, במסמכים רשמיים מופיעים תאריכים סותרים) בעיר ינובה הסמוכה לפינסק. הרב כהן נולד כבן למשפחת חסידי קוידינוב אך נשלח להתחנך בישיבות סלבודקה ונובהרדוק המפורסמות. לאחר נישואיו, פנה לשמש ברבנות במספר ערים באזור רוסיה. תחילה שימש כרב בעיירה בוגוסלבישקי הסמוכה לעיר קובנה, אך בשנת תר"ע עזב את בוגוסלבישקי לטובת עיירה קטנה ונידחת בשם סהיידק.
במושבה הרחוקה
סהיידק הייתה עיירה, ולשם הדיוק – מושבה – מיוחדת. שמה כמעט ולא מוכר, אך שמותיהם של אחיותיה הגדולות יותר מוכרות וידועות עד היום, ובהם "שדה מנוחה" ו"יעזר". מושבות אלו הוקמו על ידי יהודים ברשות הממשלה הרוסית, בזכות השתדלותו של אדמו"ר האמצעי. סהיידק, על אף היותה מהקטנות שבין המושבות, הייתה אחת מהראשונות שהוקמו באותה תקופה בסביבות חרסון. במשך שנים רבות לאחר מכן שלחו רבותינו נשיאנו שליחים לחזק את יהודי המושבות, בהם התקיימו בהם חיים יהודיים פורחים עד לגדיעתם על ידי הנאצים ימ"ש.
מראה טיפוסי של אחד המושבות החקלאיות היהודיות ברוסיה
הרב ישראל דב כהן הגיע לשמש כרב המושבה סהיידק, והתגורר בה במשך למעלה מ-20 שנה כשהוא משמש כמנהיגם הרוחני של יהודי המקום. מצבם של יהודי המושבה היה בכי-רע ורק הלך והתדרדר ככל שחלפו השנים. עליית המפלגה הקומוניסטית לשלטון דחקה גם את רגלי הרבנים והרב כהן חש כי האדמה בוערת תחת רגליו. דווקא באותה תקופה – השנים הקשות תחת שלטון הקומוניסטים – נחשף הרב כהן לאורה של חסידות חב"ד. על פי עדות חתנו, חוקר החסידות המפורסם, הרב אברהם יצחק בומברג, הרי שבאותם השנים: "דבק בחסידות חב"ד והיה ממקורביו ואנשי סודו של האדמו"ר המנוח ר' יוסף יצחק זצ"ל בלנינגרד". את שהתחולל אז מאחורי חומות הברזל של ברית המועצות איננו יודעים, ורק עדות זו יש בידינו על אופי הקשר שנוצר בין הרב כהן והרבי הריי"צ.
עוד מעט אנו יכולים לנסות ללמוד ממכתבו של אדמו"ר הריי"צ להנהלת כולל חב"ד, שנכתב לאחר שבשנת תרצ"ב הצליח הרב כהן להגיע לארץ הקודש. וכך כותב אדמו"ר הריי"צ: "בזה אני בא בנדון הרה"ג הנכבד ר' ישראל דוב שי' הכהן שהי' רב בעיר סייהאדאק, והרבה שנים עסק בעניני רמב"ן [רבי מאיר בעל הנס, קופת 'כולל חב"ד'. מ.ש.] ועכשו לרגלי המצב הוכרח לנדוד משם ובא לאה"ק ת"ו, ומצבו דחוק מאד בבקשה להשתדל בטובתו ולסדר עבורו איזה תמיכה".
מסהיידק להר הכרמל
כאמור, בשנת תרצ"ב הגיע הרב כהן לארץ הקודש לאחר השתדלותו הנמרצת של הרב קוק למענו. במשך שנתיים התגורר בירושלים, ולאחר מכן, בעצתו והמלצתו של הרב קוק קיבל על עצמו את משרת הרבנות בהר-הכרמל שבחיפה. היה זה באותה התקופה בה הגיעו לעיר גם הרבנים החב"דיים שנזכרו קודם והרב כהן הצטרף במהרה לבני החבורה החב"דית שהתלכדה בעיקר סביב הרב גרשון חן.
שנים מספר לאחר מכן נשא הרב אלתר הילביץ את בתו של הרב כהן, ועבר גם הוא להתגורר בשכנות לחותנו. הרב הילביץ שהיה חסיד חב"ד מובהק הצטרף גם הוא לחבורה החב"דית. מעניין לציין כי הרב ישראל דב כהן נהג לפרסם קונטרסים שונים בנושאים שונים על פי רוח חב"ד בעזרתו של חתנו הרב אלתר הילביץ שסייע לו בעריכתם. את המימון להדפסת הקונטרסים הביא ר' ישראל נח קפלן, מזכירו של הרב כהן, עסקן רב פעלים ובעל נפש חב"דית גם הוא, שעוד ידובר בו בהמשך.
הרב אלתר הילביץ אומר 'לחיים' לרבי
"בקאפוטה מרופטת ונעליים נגררות"
וכך תיאר מר דוד י. זכאי את דמותו של הרב ישראל דוב הכהן, בביטאון המועצה הדתית בחיפה 'ארחות':
"חב"די טיפוסי, מיוחד במינו, היה ר' ישראל ב"ר יהודה ליב ע"ה (רב בשכונת הר הכרמל) שנלב"ע בתש"ח. במשך שנים היה מפרסם דברי חסידות בעלונים, שהפיץ ברבים.
..חתנו ר' אלתר הילביץ, המשכיל והידען - שעמד בקשרי התכתבות הדוקים עם הרבי הקודם, ר' יוסף יצחק זי"ע, שימש עזר כנגדו בהפצת דברה של חב"ד בחיפה.
מהלך היה בקאפוטה מרופטת ונעליים ניגררות ורק זקנו הרחב היורד על פי מדיו פזורי־החוצן והחוכא המלבבת שבעיניו הטובות. הם שחיפו על הילוכו המרושל ואופיו הבוהמי, הייתי אומר - והטביעו את חותמם על דמותו הנלבבת העממית והתמהונית ועל שיחו הנלהב המרקיע־על, תוך קפיצות־הברקות מענין לענין, עד איבוד החוט המקשר ש"נפרם" ונעלם בין חזיזי הרעיונות המאולתרים...
ומה טוב ונעים היה להזדמן אחרי יום עבודה מפרכת - עם יהודי ליובאוויטשי יקר זה, שהיה בן רגע מעלה אותך על כנפי־דמיונו המרקיע שחקים, עד שכל עניני־דיומא שלך מצטנפים־מצטמקים, והיו־כלא היו. משל, ממריא אתה על כנפי־הפלדה של "נץ־הרים" מלאכותי, במטוס ובמסוק, דומה־גואה מעלה־מעלה, עד שהאדמה מעמיקה והולכת, ותבל ויושבי בה כאלו רק "על מים יסדה (הים אינו נעלם לעולם) ועל נהרות יכונניה".
מה נעמו לי, החלוצ'ל הרך והפריך ונתקשח בעמל כפיים מפרך, אותן השיחות החטופות והמכונפות עם יהודים מסוגו של הרב דהר הכרמל שהיו מעבירות אותו באחת מהרווקות אכולת הבדידות אל בית־אמו ואל "חדר" תורתו...".
בעיצומה של מלחמת השחרור – בד' אדר תש"ח – התמוטט לפתע הרב ישראל דוב כהן בלכתו ברחובות שכונתו, והשיב את נשמתו ליוצרה. בני השכונה, יחד עם הרבנים הראשיים לישראל הציעו את משרת הרבנות בשכונה לחתנו - שעבר שנים אחדות קודם לכן לירושלים – הרב אלתר הילביץ, אך הוא החליט שלא לקבלה ונותר להתגורר בעיר הקודש.
בפרקים הבאים נעמוד אי"ה על דמותם של דמויות נוספות מבין בני העיר החב"דיים ונסקור את התפתחות בתי כנסת חב"ד לצד הנסיון להקים בעיר ישיבה חב"דית.
2
0
מאפשרים לכם לקבל
