היה קשה לסדר אחרי פסח? יש מי שלקחו את הסיפור צעד נוסף
רומפלנאכט
למי לא קשה במוצאי חג הפסח? כולנו נאלצים להיפרד מכלי הפסח ששימשו אותנו במשך שבוע שלם, לנקות, לארוז ולקפל במשך שעות ארוכות. רק לאחר שכל הכלים יונחו אחר כבוד ב"בוידעם" או המחסן, אנו יכולים סוף סוף לנשום לרווחה ולטעום מ"חמץ" לאחר שבעה (השנה שמונה..) ימים בהם הוא היה מוקצה מחמת מיאוס.
ואם לנו קשה כל כך הערב הזה, תארו לעצמכם איך חשים ה"ייקים" עם כל המהומה. [למי שעוד לא מכיר – "יקה" הוא כינויו של יהודי יוצא גרמניה]. ה"ייקים" מאופיינים בסדר מוקפד, בדייקנות ובקיצור – בסלידה מכל מה שמזכיר בלגן ומהומה. זה לפחות הדמות שנוצרה להם, ליוצאי גרמניה, במהלך ההיסטוריה. ובכן, מי אם לא אותם אנשי סדר יהיו הסובלים העיקריים מלילה זה של מוצאי פסח?
ליל הבלגן
רוצים להבין עד כמה הם לא אהבו את הבלגן הזה? לא תאמינו, אבל הם ממש העניקו לו שם וציינו אותו כאילו היה עוד אירוע בלוח השנה היהודי. ללילה הזה של מוצאי פסח, העניקו הייקים את השם "רומפל-נאכט", שמשמעו – ליל הבלגן. יהיו מי שיאמרו, "ליל הבלגן" - להבדיל מ"ליל הסדר".
הייקים הולכים ונכחדים למגינת הלב, אבל אם תמצאו עוד מישהו שמשתייך לקהילה הזו, או אפילו בן לאבא "יקה", אתם מוזמנים לבדוק האם גם הוא סובל מטראומת ה"רומפל-נאכט", שנחקק כאחד הזמנים שרק מחכים שיסתיים.
ה'מימונה' של היקים?
הבדלה על בירה
ואיך אפשר מנהג יהודי טוב שלא קשור לאוכל? אז גם הרומפל-נאכט הגרמני אימץ לעצמו מאכל משלו. או אם נדייק – במשקה משלו, במקרה שלנו. הפעם מדובר בירה כמובן. ואם תשאלו למה 'כמובן'? התשובה היא שבירה הייתה משקה נפוץ מאוד במחוזות יהודי אשכנז, ולאחר שבעה ימים בהם נאסרה בשתייה, לא היה מתאים ממנה כדי לציין את השיבה לשגרת ימי החול.
היו אף שהקפידו לעשות את ה"הבדלה" על כוס של בירה. מנהג זה ניתן היה למצוא גם במקומות אחרים, ובהם קהילות חסידיות שהקפידו להבדיל על בירה שנקנתה בחזרה מן הגוי במוצאי הפסח, כביטוי לכך שאנו סומכים על תוקפה של המכירה. מעניין לציין שמטעם זה היה גם אדמו"ר הריי"צ, נוהג להבדיל במוצאי הפסח על כוס של בירה.
מאפשרים לכם לקבל
