המנכ"ל החב"די בן 28 ברשימת 'הדבר הגדול הבא' ב'חרדים 10'
איש ההייטק איציק קרומבי בן 35, תושב כפר חב”ד, שימש עד לאחרונה כמנכ”ל ‘ביזמקס’ וראש תחום תעסוקה במכון החרדי למחקרי מדיניות. בימים אלו עובד על פרויקט חדש ופורץ דרך להכשרת אלפי גברים חרדים להייטק.
קרומבי הוא בעל הסמכה לרבנות, למד מערכות מידע בטכניון, תואר ראשון במחשבת ישראל, ובוגר תכנית המנהלים של אוניברסיטת הרווארד.
אחרי לימודיו בטכניון עבד 7 שנים כשכיר בכמה חברות הייטק, הקים סטארטפ בתחום אופטימיזציית מכירות, ובשנת 2016 מכר את החברה ל-ExecuTech ועבר להקים ולנהל את ‘ביזמקס’.
במקביל היה שותף בחברת Bain Systems שפיתחה מערכות ERP למפעלים, ושותף מייסד בחממה הטכנולוגית בבני ברק שהוקמה בשנת 2015 בשיתוף עם חברת Rachip ורשות החדשנות.
מי ‘הדבר הגדול הבא’?
"אליהו דינוביץ, מנכ”ל ‘ביזמקס’ – מרכז החדשנות החרדי. מנכ”ל ‘ביזמקס’ מרכז החדשנות החרדי בירושלים שם החל את תפקידו מחודש ינואר".
מדוע דווקא הוא?
"לפני כחצי שנה, אחרי חמש שנים שבהם שימשתי כמנכ”ל ביזמקס, הודעתי לוועד המנהל על רצוני להמשיך הלאה ולמנות מנכ”ל אחר במקומי. הבחירה לא הייתה קלה, אבל כשאליהו הציע את מועמדותו היה לנו ברור שהוא האיש המתאים.
"אליהו הוא דוגמא חיה למודל איש ההייטק החרדי, מהנדס תוכנה מוכשר ויצירתי ממכון לב, בעל יכולות ניהול ויצירתיות, שיחד עם זה מקפיד לשמור על אורח החיים החרדי ולשלב בין קודש לחול בצורה מעוררת השראה.
"אין לי ספק שבשנים הקרובות אליהו יוביל את ביזמקס להישגים חדשים ויגיע בעצמו לתפקידי מפתח והובלה בתעשיית ההייטק העולמית".
•
אליהו דינוביץ, בן 28, חסיד חב”ד, מתגורר בגבעת זאב, נשוי ואב לשתיים.
הוא התחנך ב’חיידר’ חב”ד בירושלים. לאחר מכן בישיבה קטנה ‘תומכי תמימים’ באור יהודה ובישיבה גדולה בצפת. לאחר מכן התגייס לצה”ל, שירת בחיל האוויר בתל נוף.
לאחר נישואיו, לפני חמש שנים, החל לעבוד בסטרטאפ, עד שעבר ל’ביזמקס’ לפני שלוש שנים. במקביל הוא סטודנט שנה ב’ למדעי המחשב במכון לב. מאז חודש ינואר הוא מכהן כמנכ”ל ‘ביזמקס’.
“לפני חמש שנים נכנסתי לחברת סטארטאפ. הייתי חלק מהפיתוח, היה לנו צוות מפתחים בהודו – שפיתחו את המוצר. אני לא מעט זמן נמצא בזה. בתקופה של הקורונה, החלטתי שלמרות שאני עובד בתחום ונמצא בעניינים, אני רוצה לעשות תואר במדעי המחשב – וכך עשיתי”.
מה זה ‘ביזמקס’?
“‘ביזמקס’ הקומה ומתופעלת על ידי קרן קמ”ח, הרשות לפיתוח ירושלים, וקרן אחים גלובל. זהו מקום לא רווחי אלא מקום פילנתרופי. המטרה שלנו היא לקדם תעסוקת חרדים באמצעות יזמות. התעסקו עם הכשרות, תארים, בשלבים נמוכים, כי רוב הציבור צריך את העזרה הזו.
“בשנת 2017 חשבו איך ניתן לגעת בתחום היזמות. הרבה בעלי עסקים חרדים, למעשה רוב בעלי העסקים החרדים, אף פעם לא פגשו יועץ עסקי, ולא חושבים שצריכים יועץ עסקי – פחות מחוברים למפגשים, הרצאות או סדנאות איך מנהלים עסק, איך מנהלים את הזמן. מקום שהרבה בעלי עסקים מחובר אליו – וזו הייתה המטרה של המקום.
“יחד עם זה, המקום הוקם יחד עם חללי עבודה משותפים, והוא מיועד לגברים חרדים בלבד, בעלי עסקים תושבי ירושלים. המטרה לקדם את בעלי העסקים שאנחנו פוגשים, אלה שיושבים אצלנו – אנחנו דואגים להם ליועץ עסקי, להרצאות וסדנאות ודברים נוספים. אם זה בעלי עסקים שמגיעים מבחוץ לקורס אקסל, קורס ניהול זמן, קורס דיגיטלי. כל מה שקשור לבעלי עסקים – אנחנו נותנים מענה במקום. תשכור משרד ותלמד איך לעבוד נכון.
“מעבר לזה אנחנו מפעילים חממה של סטרטאפים. זאת חממה הכי טובה והיחידה שקיימת עבור יזמים חרדים, והיא בין הטובות בארץ ברמת התוכן, וההיקף שלה. מדובר על חצי שנה, מגיעים יומיים בשבוע יזמים שגיסו לפחות 250 אלף דולר, יש להם חברה, יש להם צוות, יש להם מוצר. אנחנו מקדמים אותם. שותפים לכך גורמים מעולם הייטק.
“אנחנו עם רגל חזקה על הגז, לקדם יזמי הייטק חרדים. כיום אין הרבה אנשי הייטק חרדים במושגים שדיברתי, יש 40-50 כאלה. אין המון סטרטפים חרדים. המחשבה שלנו היא שכל סטרטאפ כזה מהווה מודל לחיקוי.
“יש לו סביבה, הוא מגיע לבית הכנסת, הוא מגיע לשכונה, ואם אתה עובד בחברת הייטק, אתה מייצר ונותן להרבה צעירים מודל חיקוי, לומר ‘אני רוצה להיות כזה’. אפשר להיות גם חרדי ולהיות במקומות גבוהים. יש הרבה אנשי נדל”ן חרדים כי זה לא דורש תו כניסה גבוה, לעומת מקומות שדורשים תואר. תואר במדעי המחשב, או תואר ראשון בהנדסת תוכנה או לעבוד כמה שנים בחברת הייטק – את האנשים הבודדים האלה שקיימים, אנחנו מנסים לדחוף להצלחה ולתת להם דגש וביטוי כדי למשוך אחריהם את המשק החרדי ועולם התעסוקה החרדי.
“לפני הקורונה עשינו את ‘ועידת ההייטק החרדי’, עם מעל 1000 מוזמנים. הגיעו גורמים מהממשלה, כל מי שמתעסק בתעסוקה, וניסו לפתור את השאלה: איך גורמים לכך שיותר גברים חרדים ישתלבו בשוק ההייטק. היום יש אחוז אחד מהגברים החרדים שנמצאים בהייטק – מדובר ב-3,000 גברים חרדים בהייטק. המטרה היא להראות שזה אפשרי.
“מי שיש לו מיזם וחברה וסטרטאפ – אנחנו מקדמים אותם. אנחנו לא עושים הכשרות, אלא מקדמים חברות. פתחנו חמישה מחזורים. כל מחזור זה שבע חברות.
מה אתה עושה, בעצם, כיום?
“מקדם את היזמים ב’ביזמקס’, לאוו דווקא יזמים של ההייטק. יש מחלקה שמתעסקת רק בהייטק עליה אני אחראי מתוקף תפקידי.
“יש מחשבות להשיק תוכנית יזמות לסטרטאפים מתחילים, אנשים שנמצאים בשלב הרעיון, אבל אין להם שום דבר. יכולים להיות אנשים שהם מתכנתים, ויש להם רעיון. הם עובדים בחברת הייטק והם רוצים להתקדם איתו ולא יודעים שום דבר, לא יודעים כלום מה לעשות הלאה.
“בסופו של דבר, כדי שמיזם יצליח – החלק הראשוני מאוד זה הרעיון, המוצר. אחרי זה יש הרבה תהליכים. זה לבנות צוות, חברה, לעשות שיווק, לצאת לשוק, להביא משקיעים וכו’. כל זה אנחנו עושים גם למתקדמים, וגם רוצים לעשות תוכנית כזו ליזמים מתחילים.
“חברה לא פורצת כל כך מהר. אחרי שחברה מגייסת את הכסף הראשוני, ומאמינים במוצר – למעלה מ-50 אחוז נסגרים בשנה הראשונה. בציבור החרדי עשינו מחקר, למעלה מ-90 אחוז נסגרים בשנה הראשונה, למרות שקיבלו השקעות, למרות שהמוצר שלהם טוב”.
מה הסיבה?
“לא בגלל שהם פחות טובים במוצר, כי לא למדו לימודי ליב”ה. זה לא נכון. כי הוא הגיע למקום שהוא עושה סטארט-אפ והשקיעו בו כסף, הוא גישר על הפערים האלה. הקושי הוא להתקדם לשלב הבא. אין להם חברים או מכרים, הם לא היו ביחידת 8200, אין להם קשרים שיכולים לקשר אותם למשקיעים.
“הם לא מחוברים ולכן אין מי שיכניס אותם למערכת שתעזור להם להתקדם לשלב הבא, למצוא משקיעים נוספים, לעשות שיתופי פעולה, לשמוע מסטרטאפיסטים אחרים את הסיפור חיים שלהם.
“יזם חרדי, כל משפחתו לא מגיעה מעולמות ההייטק, לכן חסר לו ידע וקשרים. גם במה שקשור לניהול החברה, סטרטאפיסטים חרדים יותר מתקשים.
“אברך חרדי, פעם אחרונה שעשה מטלה או כתב סיכום – זה היה בישיבה-קטנה או בחיידר. יש חוסר מיומנות להגיש מטלות, לעמוד בזמנים, להיות חלק ממערכת מסודרת ומאורגנת. חוסר ידע עם מושגים פיננסים, קיים אצל כל יזם, אבל בעיקר בציבור החרדי.
“בתואר אתה לא לומד את זה, מושגים של כסף או ניהול עסק. גם בחור חילוני לא לומד את זה בתואר, אבל בגלל שהוא עטוף בחברה שעובדת ומתעסקת עם כסף ומדברת על כסף, איכשהו הפערים האלה מצטמצמים. בנושאים האלה אנחנו מקדמים.
“מעל 25 יזמים אצלנו עברו את השנה הראשונה ולמעלה מזה”.
יש לזה ביקוש?
“יש מספיק ביקוש, אבל אין מספיק היצע. 3000 גברים חרדים עובדים בהייטק, הם מעדיפים להיות שכירים מאשר לצאת לדרך עצמאית. זה מפחיד. בחור חרדי שעשה תואר, אחרי שעבר את כל הקשיים, נכנס לחברת הייטק, מכניס לאחר כמה שנים 30 אלף שקל נקי – אין לו סיבה באמת ללכת להיות יזם. זה מנוע מבפנים: יש לי איזה רעיון, אני רוצה לכבוש את העולם. יש ייצר, יצר יזמות. זו דרך מסוכנת וקשה.
“אנחנו מבינים שיש מעט מאוד חרדים שנמצאים במקומות חרדיים, ויש חרדים שנמצאים בשלבים הראשוניים ולא יודעים איך להתחיל – הם עובדים בחברה, מפרנסים, אין להם מספיק קשרים, אין להם מספיק אנשים שמכירים מבית הספר שפוגשים אותם ומגלים שגם הוא מתכנת או יזם או יש לו כסף – ויכולים להתחבר ביחד. ככה קורים דברים כאלה.
“כשאתה בבית הכנסת – אתה היחיד שמתכנת, אתה היחיד מהכיתה שלך, אתה נוסע לחתונה – אתה המתכנת היחיד… זה מוריד הרבה מאוד את הסיכוי שלך שתצליח ליצור שיתוף פעולה שיגרום לך בסוף לעשות סטרטאפ.
“לעומת זאת בחור חילוני, שיש לו חברים מהצבא, וחברים מ-8200, וחברים מהילדות, וחברים מבית הספר, ומגמת בגרות במחשבים – יש לו הרבה יותר סיכויי שהוא יצליח ליצור שיתוף פעולה ולצאת לדרך עם מיזם. לכן האתגר שלנו למצוא דווקא את האנשים שהם בהתחלה, ואנחנו עובדים על זה בימים אלה”.
מה התוכניות לאחר התואר?
“אני בהחלט אחרי התואר רוצה ללכת להשתלב בחברה, ללמוד ולהרגיש את ההייטק מבפנים”.
להיות יזם?
“אפשר, אבל סיכויי הצלחה נמוכים יותר, אם אתה לא מגיע מבפנים. צריך רקע. יש לי הרבה ידע אבל לא מספיק. אני אוהב לתכנת. באיזה שלב אני אכנס לעבוד כמפתח. המטרה היא לא כל החיים להיות מתכנת, אלא גם לעבוד עם אנשים ולנהל”.
מאפשרים לכם לקבל
