׳באוען זי גוט׳ - תבנו טוב, זה מה שמאחלים היהודים הייקים, בני אשכנז, זה לזה לפני ליל הסדר. זהו מנהג עתיק, שלדעתי רוב יהדות העולם לא שמעה עליו, וחבל.

במשך שנות מגוריי בשוויץ למדתי להבין, שלכל מנהג כאן יש מקורות עתיקים, מדובר על קהילות בנות מאות שנים. אם נתייחס לאיחול המוזכר, הרי שיהודי אשכנז בקהילות אלזאס איחלו זה לזה ׳באוען זי גוט׳ עוד לפני שהבעל שם טוב נולד.

אז מה זה ה׳תבנו טוב׳ הזה?

מקורו (כך הסביר לי ידידי ההיסטוריון דר׳ סימון ארלנגר) בתרגום מימי הביניים של הפזמון ׳אדיר הוא יבנה ביתו בקרוב׳ המובא לפי כמה נוסחאות בהגדה של פסח, כשהדגש בשירה הוא על המילה ׳יבנה׳.

ידידי המלומד אדוארד זליג זכרנו לברכה הוסיף ולימד אותי, שאצל יהודי גרמניה לפני מאות שנים לא הייתה קערת סדר, אלא היו בונים מהמצות ושאר סימני הסדר כמין ׳טירה׳, ומכאן האיחול ׳תבנו טוב׳.

כך או כך, האיחול הזה מתקבל בעצם בתור סגולה שאומרת: בעשותך את סדר פסח כהלכתו, אתה בונה בזאת את בית המקדש, כלומר מזרז את ביאת המשיח הכולל את בניין בית המקדש.

•

אם תשאלו אותי, אני חושב שכל בית ישראל צריכים לאמץ את האיחול הנפלא הזה - באוען זי גוט!

חברים, אם לא הספקתם לאחל זה לזה ׳באוען זי גוט׳ בליל הסדר, יש לכם הזדמנות שניה בשבת הקרובה, באחרון של פסח.

אם יהודי אשכנז בונים את ביהמ״ק בסעודה הראשונה של פסח, הרי שהבעל שם טוב עושה זאת בסעודה האחרונה. הבעל שם טוב קבע את סעודת אחרון של פסח להיות סעודת משיח, שכן ביום זה מאיר אורו של משיח בעולם.

רבונו של עולם, ׳משיח נאו, או ׳באוען זי גוט׳, תבחר לך אחד מהשניים, אנחנו מוכנים!

חג שמח,

הרב זלמן וישצקי