גיסי הנכבד הרה"ח ר' שניאור וינפלד מחשובי אנ"ש בעיר ביתר ישב באחת הלילות בבית הכנסת כאשר הקרינו מראות קודש מהרבי לצידו של א' מאנ"ש העונה לשם ר' משה מיימוני. הוידאו שהוקרן על גבי המסך היה של פורים תשמ"ח בביתו של הרבי לאחר הסתלקות הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא ע"ה.

תוך כדי ההקרנה סיפר לו ר' משה את הסיפור דלהלן:

"אני הייתי אצל הרבי בפורים שנה לפני כן בשנת תשמ"ז. נסעתי עם רעייתי ובני הקטן אל הרבי לקראת יום הפורים.

ביום שלפני הפורים חשקה נפשי מאוד לתת לרבי משלוח מנות. אני ורעייתי שהיינו עדיין טריים בחב"ד לא חונכנו על הרתיעה הגדולה מהרבי ועל הנוהג לשמור מרחק מהתקרבות כלשהי אל הרבי. סברנו לתומנו מרוב אהבתנו לרבי כי יהיה זה מעשה נכון להביא אל הרבי משלוח מנות. בצרפת מקום בו גדלנו נהגנו תמיד לתת משלוח מנות לרב וגם עתה התאים לנו לשלוח מנות לרבי הצדיק והקדוש.

הלכנו איפוא לרחוב קינגסטון וחיפשנו סלסלה מכובדת אל תוכה יצקנו מיני מתיקה מכובדים ויחד עם מנות המאכל חשבתי כי כדאי לצרף גם ספר מתנה. נכנסנו לחנות הספרים של 'משולובין' ורכשנו ספר תניא מהודר עם כריכת עור משובחת וצרפנו אותו למשלוח המנות.

ביום הפורים לאחר שהסתיימה תפילת מנחה בבית הכנסת נתתי את משלוח המנות לבני ואמרתי לו שיגיש זאת לרבי. ואכן בני ניגש אל הרבי ומסר לו את הסלסלה יחד עם ספר התניא. הרבי נטל את ספר התניא ואילו את הסלסלה נטל המזכיר המזכיר המשב"ק הגרי"ל גרונר ע"ה. אני ורעייתי חשנו סיפוק רב שהצלחנו במשימתנו לתת לרבי משלוח מנות.

•

ספר התניא המהודר היה מונח כמה ימים על שולחנו של הרבי שכנראה גם השתמש בו.

לאחר כשבוע הרבי שוחח עם המזכיר הרב גרונר כשנכנס לחדרו. הרבי הראה לו את התניא והצביע על כמה דפים שהיו ריקים ולבנים מחמת תקלה בהדפסה כפי שקורה לעתים. הרבי שאל אותו אם אפשר להביא זאת אל מי שנתן אותו במשלוח מנות כדי שילך לההוצאה לאור ויבקש מהם שיחליפו את התניא לספר מתוקן ללא פגמים.

הרב גרונר שהבחין שהתניא היא מההוצאה לאור "שי למורא" של חמי הרב וינפלד שליט"א, אמר לרבי כי בנו של הרב וינפלד נמצא כאן ולומד בישיבה ואפשר אולי לתת לו את הספר שישלחהו לאביו לבית הדפוס בירושלים.

הרבי השיב: " נכון הדבר [=א גלאייכע זאך] אם כך תן הספר לבנו של וינפלד. הוא ישלח לאביו ואביו ישלח ספר חדש".

•

גיסי הרב קלמן וינפלד, כיום רב בית כנסת "בית אליעזר", למד באותם הימים ב-770 והוא נקרא אל הרב גרונר. כשהגיע למשרדו סיפר לו הרב גרונר את אשר אירע עם ספר התניא קדישא שניתן לרבי כמשלוח מנות ואשר נמצאו בו דפים פגומים והרבי מבקש להחליפו לספר אחר.

הרב קלמן מספר: "באותו ערב לאחר תפילת ערבית כאשר הרבי חזר לחדרו מהתפילה קרה לי הרב גרונר לגן עדן התחתון וביקש שאמתין. הוא נכנס לחדר הרבי ויצא עם ספר התניא המהודר ומסר לי אותו כמסוכם.

הודעתי לאבי שליט"א על מה שאירע ועל פי פקודתו נחפזתי מיד לחנותו של משולובין, שם רכשתי ספר תניא אחר מהודר עם כריכת עור כמובן והבאתי אותו אל הקודש כתחליף לספר שהרבי ביקש להחליפו.

כך זכיתי לקבל אוצר יקר עליו אני שומר מכל משמר, ספר תניא שהרבי השתמש בו והיה מונח על שולחנו בחדרו ולמד בו. בספר זה אני לומד בכל הזדמנות וכמובן בלימוד החת"ת.

אגב: כשקיבלתי התניא מהרבי הסימניה היתה נתונה בפרק של 'להשכילך בינה'".

•

גיסי הרב קלמן וינפלד לא היה אמור לדעת לעולם מיהו הנותן לרבי את ספר התניא כמשלוח מנות לולי זה שאחיו הרב שניאור וינפלד מביתר ישב לצידו של ר' משה מיימוני שהסיח לפי תומו את סיפורו הנדיר ואף הוא לא ידע את המשך סיפורו של ספר התניא לולי שהרב שניאור יספר לו את השתלשלות העניינים והחלפת הספר לפי בקשת הרבי עצמו.

•

מדהים לחשוב על כך שהרבי עצמו שדאג להדפיס מליוני ספרי תניא במשך השנים ובודאי לא חסרו לו ספרי תניא מהודרים וממקומות מיוחדים ומשמעותיים, בכל זאת כאשר קיבל מאדם שנתן בתמימותו ספר תניא כמתנה, נטל אותו להשתמש בו.

כמו כן היה חשוב לרבי שספר שנמכר בטעות ולא הבחינו בדפים הפגומים שבו, הרי יש כאן תקלה בשוגג עבור מוכר הספר והמדפיס, ויהיה זה לנכון לתקן את הדבר לתועלת כולם.

רבינו הקדוש שעתה מלאו מאה ועשרים שנה להולדתו, במקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו. יחד עם כל פעילותו המסועפת החובקת עולם ומלואו, מוצא לנכון לעסוק ולטפל בדבר שאולי לנו נראה כזניח והוא מתעניין בו ובודק כיצד לתקנו כדי שנתינת משלוח המנות תהיה מושלמת.