לחג הפסח יש מספר שמות, אולם החג ידוע בעיקר בשמו: חג האביב. באביב הבריאה כולה מתחדשת. זאת לאחר החורף שעבר והביא איתו גשמי ברכה שהניבו יבולים נאים. כעת מגיע  עת הפריחה והלבלוב. עצי הפרי מתחילים להראות ניצני פרי, וכל הצומח בכללותו מציף את האוויר הנעים בריחות משכרים של פריחה אביבית.

חכמי ישראל שמים דגש על כך שעם ישראל יצא ממצרים דווקא בחודש האביב. אלוקים סידר את גאולת העם בדיוק בעונה הנעימה ביותר בשנה, לא כשחם מידי בקיץ ולא בחורף כשקר, גם לא בסתיו הסגרירי והאפור, אלא דווקא בחודש האביב.

רבים שואלים, כיצד זה שחג הפסח הוא החג שמסמל התחדשות והתחלות, כשלמעשה ראש השנה הוא ההתחלה של השנה. אך למען האמת, חודש ניסן הוא החודש הראשון בתורה. וחג הפסח הוא בעצם ראש השנה של החגים, אם אנחנו מתחילים למנות כאמור מחודש ניסן. ולכן אומרת התורה "ראשון הוא לכם לחודשי השנה". אם כן, זו לא רק סמליות כי אם מציאות אמיתית, שבחג הזה אנחנו מתחילים משהו חדש.

רבים מאיתנו מחדשים את הבית והרהיטים לכבוד החג הזה - חג הפסח, אבל לא רק בגלל זה החג הזה הוא חג משמעותי ויסודי בעם ישראל.

ייחודיותו של החג היא לא רק בגלל היציאה מעבדות לחרות, אלא בגלל שחג הפסח סימן את התחלת ההתהוות שלנו כעם. התהליך הזה הושלם בקבלת התורה למרגלות הר סיני.

זאת אומרת שלולא יציאת מצרים והניסים הגדולים, לא היינו מגיעים למעמד הר סיני וקבלת התורה ולא היינו נעשים לעם. אלו אירועים שלא רק עיצבו את ההיסטוריה, אלא הפכו אותנו למה שאנחנו – עם נבחר.

נקודה נוספת שראוי לתת עליה את הדעת היא משמעותה המילולית של המילה 'פסח'. המילה פסח היא מלשון פסיחה-דילוג. כמו שאנחנו יודעים מהסיפור בחומש 'שמות', שאלוקים ירד בחצי הלילה במכת בכורות, דילג ופסח על בתי היהודים והיכה רק את בכורי מצרים. כך החלה למעשה גאולת העם.

אז נכון, זה חג שעובר מדור לדור כבר יותר משלושת שאלפים ושלוש מאות שנה, אבל החג הזה הוא בעיקר בכדי להזכיר לנו שהוא לא רק נחלת העבר ופיסקה בהיסטוריה שלנו, אלא חג ׳מתגלגל׳ שמתרחש בכל שנה מחדש.

כולנו מכירים את אמרת חז״ל הידועה: ״בכל דוד ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". 

למה חשוב כל כך לזכור את יציאת מצרים? במה הוא שונה ומיוחד משאר החגים במעגל השנה שעליהם אין חובת זיכרון כמו יציאת מצרים. אלא שהחג המרומם הזה משליך גם על חיינו האישיים בכך שהוא מלמד אותנו גם שההתהוות שלנו מתחילה מהחג הזה, וגם מלמדת אותנו לדעת לפסוח על הלא נכון והלא רצוי בחיים.

כל אדם חווה בחייו רגעים קשים ואף לתקופות ממושכות מיצר וקושי איתם הוא מתמודד, התורה רוצה לחנך אותנו, להכיר בעובדה שיש לנו היכולת לפסוח גם משוכות גבוהות לו רק נתמיד ונרצה בכך באמת.

לסיכום, לא די להסתכל על העבר, אלא למעשה הרבה יותר חשוב להסתכל קדימה, לצעוד ולהיות בתנועה מתקדמת. הקפיאה על השמרים היא אם כל חטאת. תנועה מסמלת חיות ואילו דריכה על המקום מסמלת היעדר חיות וחיים. כל אחד יכול לצאת ממצרים האישי שלו וכל אחד מצווה לעשות זאת, עלינו להשכיל לעשות זאת בצורה נכונה שתדגיש את היותנו בני חורין אמיתיים ולא אנשים שמשועבדים רק לחומר.

חג פסח כשר ושמח לכל בית ישראל.

הרב יעקב גלויברמן