אחת התלמידות של רעייתי היקרה דבורה, נערה חכמה ומעניינת שאלה אותה השבוע: ׳איזה בן את?׳

הן למדו את ההגדה של פסח, למדו על ארבעת הבנים המצויינים בהגדה, החכם והרשע, התם וזה שאינו יודע לשאול. גם על הבן החמישי של הרבי, זה שכלל לא מגיע לשולחן הסדר הן למדו. ואז, נתנה הנערה את עיניה במורתה ושאלה: איזה בן את?

דבורה, שעונה תמיד רק את מה שהיא באמת מזדהה איתו, לא ידעה מה לענות.

חכם, אינני מתיימרת לומר שאני. רשע, דומני שאינני. תם, כן לפעמים אני תמימה, לא יודעת. שאינו יודע לשאול, לא חושבת. החמישי, ודאי לא, תמיד ישבתי בשולחן הסדר.

׳לא ברור לי׳ ענתה ומיד שאלה: ואת? איזה בן את?

הנערה חשבה קצת ואמרה: אני חושבת שאני קצת מכל אחד מהם. לפעמים, ואת כמורתי יודעת ואף מציינת שאני כמו החכם ששואל לענין, אבל את גם זו שיודעת שלא פעם אני מתריסה כמו הרשע. לא פעם אני ממש נאיבית ותמימה, ויש בהחלט מצבים בהן איני יודעת אפילו מה לשאול.

•

התשובה הבוגרת, האמיצה והמיוחדת הזאת מפי התלמידה החביבה, עוד הייתה עמנו בשיחות השקטות של הבוקר המוקדם או הערב המאוחר. למען האמת, היא גרמה לחשוב ולראות גם בעצמנו קצת מכל אחד מהבנים שבהגדה.

ואתם?

איזה בן אתם?

עצרו רגע כשתקראו את ההגדה השנה ונסו לבחון עצמכם לאורה. זה עשוי להיות מענין.

שבת שלום וחג פסח כשר ושמח.

הרב זלמן וישצקי