10 עובדות על
י"א ניסן

1

במשך שנים רבות לא ידעו החסידים מהו תאריך הולדתו של הרבי. רק בשנת תש"ז, כאשר נסע הרבי לקבל את פני אימו שהגיעה לפריז, התגלה להם סודו של היום. היה זה כאשר הרבנית חנה הציעה להם לבקש מהרבי להתוועד באמרה שבנה בוודאי יסכים, מפני שזהו יום הולדתו.. אכן, הרבי נענה להצעתם, ומאז התפרסם היום הבהיר.

2

במשך שנים רבות, גם לאחר קבלת הנשיאות, לא נהג הרבי בפהרסיא מנהגים מיוחדים ביום זה שיכולים היו להעיד כי זהו יום הולדתו. יוצאים מן הכלל היו השנים תשי"ב, כאשר מלאו לרבי חמישים שנה, אז אמר בחדרו בפני קהל קטן מאמר חסידות מיוחד; וכן שנת תשכ"ב, כאשר מלאו לרבי שישים שנים, אז ערך התוועדות ברבים לרגל יום ההולדת.

3

נוהג ייחודי לי"א ניסן, החל בסביבות שנת תשל"ב – שנת השבעים להולדת הרבי – כאשר זקני החסידים (בשנים האחרונות החזיק בתפקיד הרב שניאור זלמן גוראריה) היו נוהגים לברך את הרבי ב"ברכת חסידים", ובה היה אחד מזקני אנ"ש עומד לפני הרבי ומברכו בשם כל אנ"ש בברכות לרגל יום ההולדת.

4

במשך השנים תשל"א-תש"נ נהג הרבי לקיים התוועדות ביום זה או בסמוך לו, ובחלק גדול מהשנים היה עורך בשעת ההתוועדות "סיום" מסכת באמירת שיחה מענין סיום המסכת ופתיחתה.

5

מידי שנה לקראת חג הפסח היה הרבי מפרסם "מכתב כללי" לבני ובנות ישראל, ובו לימוד הוראות מימי ניסן וחג הפסח, וברכות לקראת החג. התאריך הקבוע בו היה הרבי מוציא את המכתב היה יום הולדתו י"א בניסן (ברוב השנים משנת תשל"ב ואילך, כתב הרבי "מכתב כללי" גם בראש-חודש ניסן).

6

לקראת י"א ניסן תשל"ב – במלאות שבעים שנים להולדת הרבי, עסק ר' שלוימקה מיידנצ'יק בהכנת "ספר הברכות לשנת השבעים", בו כינס ברכות רבות שנכתבו לרבי לרגל יום הולדתו על ידי גדולי הרבנים בארה"ק, שרים, חברי כנסת ואישי צבור. הספר כלל מאות ברכות ונשלח לרבי לקראת י"א ניסן.

7

כבר מראשית ימי נשיאותו של הרבי, היו החסידים מנגנים בעת ההתוועדויות ניגונים הלקוחים מפרק התהילים האישי של הרבי. החל משנת תש"ל, קיבלו הדברים צורה מסודרת יותר, וחסידים מוכשרים לכך התאמצו לחבר בין ניגוני חב"ד ולהתאימם למילים מהפסוק, וכך ליצור ניגון מיוחד לכבוד יום ההולדת. רק החל משנת תשמ"ב החלו להלחין ניגון חדש לכבוד יום ההולדת, מתוך מילות פסוקי הפרק של הרבי.