תניא במהדורה מיוחדת: החלוקה שהסתיימה רק בשעה 6 בבוקר
י"א ניסן תשמ"ב
שמונים שנה להולדת הרבי
לרגל יום הולדתו השמונים של הרבי – בי"א ניסן תשמ"ב, הודפסה מהדורה מיוחדת של ספר התניא. בסופה של הוצאה זו נדפסו צילומי השערים של כל הוצאות ספר התניא ותרגומיו עד לשנה זו, וכן פקסימיליות של כתבי-יד התניא מהדורה קמא.
ב'פתח-דבר' שהודפס בשער המהדורה, נכתב: "בהתוועדות דמוצאי שבת קודש מברכים החדש אלול ה'תשל"ח ביקש כ"ק אדמו"ר שליט"א להדפיס את ספר התניא בכל קצוי תבל, ומאז נדפס בעשיריות מקומות בעולם" (מאז אותה התוועדות בשנת תשל"ח, ועד לשנת תשמ"ב -שנת הדפסת המהדורה המיוחדת – הודפסו עוד כשמונים מהדורות חדשות של ספר התניא).
הקהל בהתוועדות י"א ניסן תשמ"ב
חלוקה נדירה
הפסקאות הבאות נכתבו על ידי אחד המשתתפים באותה התוועדות מיוחדת, לאחר שעברו עיבוד קל:
הפתעה גדולה ציפתה לאלפי המתכנסים הרבים שהגיעו מכל קצווי תבל כדי לחוג את יום הולדתו השמונים של הרבי בבית חיינו. בסיום התוועדות י"א ניסן, לאחר שעות רצופות בגילויים ועניינים נפלאים, אמר הרבי: "היות שיש צורך למהר ולזרז עוד יותר את ביאת משיח צדקנו – הועלתה הצעה נוספת: להדפיס את כל ספרי התניא שהודפסו בכל קצוי תבל – בכרך אחד... להדפיס צילומים מכל 'דפי השער' של כל ספרי התניא שהודפסו בכל קצוי תבל... בנוסף למה שדובר עד כה, הרי ניתן לכל אחד תניא שיש בו את עמוד השער של כל התניא׳ס שהודפסו בכדי שילמדו בהם ויקרעו, ועוד מעט יצטרכו להדפיס תניא'ס חדשים כי אלו יקרעו מרוב לימוד".
הרבי הסביר ש"בכך תהיה הכרת תודה לאלו שהגיעו לכאן - אף שבאו לסיבות אחרות, אבל סוף כל סוף יש בזה מפני כבוד של פלוני... - ולכן אתן לכל אחד ואחד שרוצה תניא וכן דולר לצדקה, ולאחר שיקבלו האנשים יקבלו גם כן הנשים כי גם הן מחוייבות בידיעת האלקות וכו'".
החלוקה נפסקת
הרבי סיים את ההתוועדות בשעה 3:00 והכריז כי מי שמחויב בברכה אחרונה - יאמר ברכה אחרונה. לאחר שבירך ברכה אחרונה, בירך הרבי "בורא פרי הגפן". בשלב זה אמר שילכו לפי סדר, כלומר שיעברו מצד אחד לצד שני, ומבקשים שלא ידחפו מפני שכולם יקבלו בסופו של דבר. הרבי הבהיר שכל אחד יקבל תניא ודולר ואין זה משנה אם יקבל את התניא מוקדם יותר או מאוחר יותר, אין נפקא מינה בזה. "שלא יהיו בלבולים שזהו היפך "כי לא בחפזון תצאון"" אמר הרבי, "ואין משנה שזה יקח כמה דקות, ואני אחכה עוד יותר עד שיבא לקחת אחרון שבישראל הנמצא כאן".
הרבי בהתוועדות י"א ניסן תשמ"ב
הרבי החל בחלוקה, ולאחר שנתן כמה תניא׳ס הפסיק את החלוקה, ואמר שאם ידחפו אזי יפסיקו (לחלק), ולכן יותר טוב שיירגעו. למרות דבריו הברורים והחריפים של הרבי, עוד לא השתרר סדר מוחלט. לאחר אמירת דברים אלו התיישב הרבי על מקומו והודיע ש"כל זמן שלא יפסיקו לדחוף לא יחלקו תניא׳ס". רק כשנהיה סדר מוחלט ואף אחד לא דחף נעמד הרבי שוב והמשיך בחלוקה. [לפני שהחלה החלוקה, שאל הרבי את מזכירו הריל"ג בנוגע לחלוקה: יוכלו לעבור? - כן.ושוב שאל הרבי: יוכלו לעבור?! האם מצד השני ג״כ יוכלו לעבור?! בלי סכנה?! בלי סכנה!!!] הרבי עמד מלא קומתו וחילק תניא לכל אחד ואחת, לקח בידו הימנית את הספר, העבירה לשמאלית ונתן למקבל. בשיחה שקדמה לחלוקה, אמר הרבי שיקבלו את התניא בסבר פנים יפות כפי שנותנים זאת בסבר פנים יפות; ובאמת היה אפשר לראות על פני הרבי מבע מיוחד. היו כאלו שהרבי ממש חייך אליהם.
רגעים מיוחדים
כאשר עברו ילדים קטנים, הרבי העביר את התניא מול עיניהם כדי שיבחינו בספר ויקחו אותו. היה ילד קטן שהרבי קרב אליו את התניא ובתגובה, באופן טבעי הוא נתן לספר נשיקה. חיוך עלה על פניו הקדושות של הרבי למראה נשיקת הילד. כשניגש ד"ר וייס הרבי לחץ לו יד ודיבר עמו, כשחיוך מיוחד נסוך על פניו הקדושות. היו עוד כמה בין העוברים שהרבי נתן להם את ידו הקדושה.
בהתוועדות נכח ספורטאי, וכאשר ניגש לקבל תניא הורה הרבי בידו להגברת השירה. קודם לכן אמר הספורטאי לרבי כמה מילים, ולאחר מכן החל הרבי לעודד כדרכו הקדושה למחות כפיים ולהסתובב לעבר הקהל ובידיו להמריץ את הקהל ואד"ש המשיך בידו להגביר השירה.
עד אור הבוקר
הרבי התיישב על מקומו בשעה 3:45 לפנות בוקר, והמשיך לחלק עד השעה 4:55. לאחרי שנגמר התור של האנשים קם אד"ש ממקומו בחיוך והורה בידו הקדושה שכולם יצאו (העביר ידו מצד ימין לשמאל), והתחיל לשיר "כי בשמחה תצאו" כאשר בידיו הקדושות הוא מורה להגברת השירה. אנשים רבים נעמדו לשיר, ואז החווה הרבי שוב בידו שיצאו.
לאחרי שיצאו כמעט כולם התחיל הרבי לחלק ספרי תניא לנשים, כאשר החלוקה מתנהלת בינתיים בעמידה. לאחר חלוקה שנמשכה כחצי שעה, התיישב הרבי שוב והמשיך לחלק את הספרים בישיבה עד השעה 6:10. הריב איחל לכל אחת ואחת מהעוברות 'פסח כשר ושמח'.
בשעה 6:20 יצא לשמוע "קריאת התורה" (בשעה זו היה הרבי לבוש עדיין בבגדי המשי, ורק כשיצא לאחר מכן מ-770 כדי לנסוע לביתו לבש את הסירטוק של ימי החול). לאחר קריאת התורה, נכנס לחדר הרבי ד"ר וייס ובדקו. רק בשעה 7:25 בבוקר, לאחר לילה שלם של גילויים נפלאים, יצא הרבי לביתו, כאשר הקהל מנגן "הרנינו לאלקים" והרבי מניף את ידו הקדושה להגברת השירה.