שיחה שלא נענתה

שבעים ושש שנים מלאו בי"א ניסן של שנת תשל"ח מאז הולדתו של הרבי. כמדי שנה, גם באותה שנה הוגיעו החסידים המסורים את מחשבתם בנסיון למצוא רעיון מיוחד שיגרום לרבי נחת רוח מיוחדת לקראת יום ההולדת.

אחד החידושים הגדולים שהונהג באותה שנה, ומאז הפך לנוהג קבוע מידי שנה בשנה, הוא הכרזת יום הולדתו של הרבי על ידי הקונגרס של ארצות הברית כ"יום החינוך והשיתוף".  ההכרזה קובעת כי ביום זה יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור הנשיא ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. הרבי הודה על ההחלטה וביאר בעת התוועדות י"א ניסן את משמעותה.

פגישה בשביל "ראביי שניאורסון"?!

מאורע מעניין נוסף ופחות מפורסם אירע באותה השנה, וקשור גם הוא עם ה"בית הלבן" והנשיא ג'ימי קרטר. האחראי על הקשרים בין ליובאוויטש והבית הלבן הוא כידוע השליח הרב אברהם שמטוב, שהיה כבר אז דמות מוכרת במסדרונות הבית המפורסם. לקראת י"א ניסן הוא היה מעורב בתקרית שיצאה משליטה, אך הסתיימה לבסוף בכי טוב. וכך סיפר הרב שמטוב בראיון ל'כפר חב"ד' שנים רבות לאחר מכן:

בשנת תשל"ח, בתקופת נשיאותו של קרטר, ניסיתי לארגן פגישה עם הנשיא עבור משלחת של שלוחים. דיברתי עם מזכירת לשכתו של הנשיא והסברתי לה במה מדובר. יום אחד התקשרה אלי המזכירה ואמרה לי: "ראביי, קבענו ריאיון עם הנשיא מחר בשעה 11:30 בשביל ראביי שניאורסאהן ובשבילך".

הנשיא האמריקאי ג'ורג' בוש חותם על הצהרת "יום החינוך"

מכיוון שמדובר בחוגי השלטון, לא יכולתי כמובן להגיד "לא" בלי לשאול תחילה את הרבי. אבל כדי שלא יהיו טענות ויגידו שהרבי סירב להיפגש עם הנשיא, היה חשוב לי כבר מראש להסביר להם שהרבי אינו נוהג לצאת מד' אמותיו. המזכירה הוכתה בתדהמה כששמעה שיש בעולם מישהו שלא יסכים לבוא לוושינגטון להיפגש עם הנשיא, אבל היא הבטיחה לדבר שוב עם הנשיא ולהחזיר לי תשובה. בינתיים צלצלתי למזכיר הרב חדקוב וסיפרתי לו על אי-ההבנה שנתהוותה. כעבור זמן התקשר אליי הרב חדקוב ואמר שעניתי טוב.

שיחה שלא נענתה

עבר זמן קצר והנה אני מקבל שוב טלפון מהמזכירה והיא מספרת לי בהתרגשות שהנשיא הבין שהרבי לא נוסע ולכן היא סידרה שביום ההולדת הנשיא קרטר יטלפן לרבי לאחל לו "מזל-טוב".

שוב נקלעתי למבוכה ביודעי שהרבי אינו מדבר בטלפון. אבל גם הפעם לא יכולתי לקחת על עצמי את האחריות ואמרתי למזכירה שאצטרך לבדוק את העניין עם משרדנו בניו-יורק ולראות אם זה אפשרי. הוספתי והסברתי לה שביום הזה הרבי מתפלל ב'ציון' חמיו, וזה אצלו יום של התבודדות ותפילה, ולכן אינני בטוח שיש אופן להתקשר אתו ביום זה.

הנשיא קרטר עם הרב אברהם שמטוב בהדלקת נרות חנוכה 

"מה?!", הגיבה המזכירה כלא-מאמינה, "אתה רוצה לומר לי שיש אדם בעולם שלא ירצה לקבל שיחת טלפון מנשיא ארה"ב?!". עניתי לה שבכל אופן זה נושא שאני חייב לבדוק אותו. התקשרתי שוב לרב חדקוב, סיפרתי לו על ההצעה החדשה ושוב הוא התקשר אחר-כך ואמר לי שעניתי טוב, ומיד מסרתי למזכירה את התשובה.

מאוחר יותר אמרה לי מזכירת הנשיא שהם מתפעלים ומתרשמים מאוד מכך שלרבי יש דברים רוחניים חשובים שדוחים גם שיחת טלפון מהנשיא... אמרתי לה: "ואני מתפעל מהבוס שלך, שיודע להעריך כראוי למה הרבי לא יכול להיפגש איתו ולשוחח איתו". סופו של דבר הנשיא אכן קיבל את העניין בהבנה מוחלטת, ויתרה מזאת, המבט שלו על הרבי ודרך-הארץ שלו כלפיו רק גברו, וכתוצאה מכך גם הקשרים בין ליובאוויטש ללשכת הנשיא התהדקו.