הרב אליהו וולף

בחג השבועות של שנת תרצ"ב אדמו"ר הריי"צ נ"ע אמר לרבי: "איך וועל דיר געבען א מתנה" (אתן לך מתנה).

אדמו"ר הריי"צ נתן לרבי מתנה, תיאור של חזיון-לילה שהיה לו מאביו כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב, הסבר חדש לפסוק מהפטרת 'מרכבת יחזקאל'.

*

י"א ניסן מאה-ועשרים שנה, מה זה אומר לנו?

מאה-ועשרים שנה להולדתו של הרבי, מאה ועשרים שנה ליום בו נולד משה שבדורנו, ליום בו "נתמלא הבית כולו אורה" – מה אומר לנו המספר הזה?

פעמים רבות הרבי הזכיר את דברי חז"ל אלו שבעת לידתו של משה רבינו "נתמלא הבית כולו אורה", ובאחת השיחות הרבי הסביר שמשמעות הדברים היא שגם "בית", שבעיקרו בנוי מאבנים, מסוג הדומם, וגם העצים שבו הם לא בהגדרה של צומח אלא הם נכרתו וירדו לרמת הדומם –

וכשנולד משה, אזי גם "הבית", יהודים שחשים עצמם כאילו מעמדם הרוחני הוא מסוג של דומם – "נתמלא הבית כולו אורה", גם הם נעשים מוארים מאורו של נשיא הדור, של משה רבינו.

ואם כך הם הדברים בעת לידתו של משה רבינו, ובכל שנה ביום הולדתו, הרי וודאי כאשר מלאו מאה ועשרים שנה, כאשר מתחילים לומר את פרק קכ"א בתהלים, יש לדברים אלו יתר-משמעות.

מה יום זה אומר לנו?

*

"מאה ועשרים שנה" זו הגדרה של תקופה, או בלשון הפסוק "והיו ימיו מאה ועשרים שנה". מקובל לאחל "עד מאה ועשרים שנה", כי זה פרק של תקופת חיים.

וכשמגיעים לגיל מאה ועשרים, מתעלים לרמת חיים גבוהה יותר. לא עוד חיים של הגדרה גשמית מוגבלת, אלא עוברים לרמה נעלית יותר, חיים מרוממים יותר. יותר דגש על חיי הנשמה והרוח, פחות על חיי הגוף והגשם.

"מאה ועשרים שנה" אומר; להתעלות, להתרומם, לעמוד במקום גבוה יותר.

*

בחג השבועות קוראים את הפטרת 'מרכבת יחזקאל', הנביא יחזקאל ראה את ה'מרכבה' העליונה של הקב"ה, והפסוקים שם עוסקים גם בתיאור מעמדם של המלאכים העליונים, 'חיות הקודש' וה'אופנים'.

והנביא מתאר: "ובהנשא החיות מעל הארץ, ינשאו האופנים". כאשר המלאכים הנקראים בשם "חיות" מתנשאים ומתעלים ממקומם, גם המלאכים הנקראים "אופנים" מתנשאים כנגדם.

ובחזיונו של אדמו"ר הריי"ץ באותו חג שבועות, אמר לו אביו אדמו"ר הרש"ב (שהסתלק שתים-עשרה שנה לפני כן) משמעות חדשה ועמוקה בפסוק זה, ואת ההסבר הזה נתן הרבי הריי"ץ לרבי במתנה, ובלשונו: "הנני נותן זה במתנה רק לך לבד".

אדמו"ר הרש"ב ביאר את הפסוק כך: "חיות" משמעותו גם במה האדם חי, מה החיות שלך. ועומק הפסוק הוא, "בהנשא החיות מעל הארץ" - יש לנשא ולרומם את החיות, את החיים, מהארציות, מענינים ארציים מוגבלים,

וכאשר יהיה כך, כאשר "בהנשא החיות מעל הארץ", התוצאה תהיה "יינשאו האופנים", גם אופני ודרכי המשכת הברכה יהיו מרוממים ונעלים יותר.

*

כולנו זקוקים לברכות, לאופנים נעלים וגבוהים יותר של שפע מלמעלה, כולנו מייחלים ל"יינשאו האופנים", שאופני הברכה יהיו מרוממים יותר –

מסתבר שהדבר תלוי בנו, כאשר מצידנו יהיה "ובהנשא החיות מעל הארץ". עלינו להתרומם קצת, לא להיות שקועים בארציות, בחומר, במגבלות הגשמיים. נדרש מאיתנו קצת להתעלות, שהחיים שלנו יהיו מונחים בדברים מנושאים יותר, מרוממים יותר, "ובהנשא החיות מעל הארץ, יינשאו האופנים".

*

עד מאה ועשרים, אלו חיים של מגבלות גשמיות, חיים בתחום של "הארץ".

כאשר מגיע יום הולדת מאה ועשרים שנה, כאשר נכנסים לתקופה שבה יש יותר דגש על חיי הנשמה ופחות על חיי הגוף – נדרש מאיתנו "ובהנשא החיות מעל הארץ", להתעלות קצת מהעיסוק השגרתי הרדוד והנחות בו אנחנו עסוקים כל הזמן, להתרומם מהשגרה, ולעסוק בדברים מרוממים יותר,

"ובהנשא החיות מעל הארץ".

בי"א ניסן נתחיל לומר את הפרק החדש של הרבי, פרק קכ"א: "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים".

כשמתחילים לומר את הפרק הזה, כשמגיעים למאה ועשרים שנה, נדרש מאיתנו "אשא עיני". להרים את העיניים, להביט גבוה, לשאוף למעלה, למקד את המבט במקום מרומם יותר, "אשא עיני אל ההרים".

להתרומם קצת, להיות גבוהים יותר, לעסוק יותר בדברים של תוכן ומהות, פחות בשטויות השגרה של היום יום. להתעלות "א טפח העכער", להתרומם טפח מעל הארציות.

ש"הבית" שלנו, החיים הגשמיים שלנו, העיסוקים שלנו, יהיו מלאים באור, "נתמלא הבית כולו אורה". שנהיה מלאים באורו של הרבי, באור נעלה ומרומם.

*

על הפסוק "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" אומרים חז"ל: "אורה, זו תורה".

כשמגיע יום י"א ניסן, היום בו נולד משה שבדור, היום בו "נתמלא הבית כולו אורה", נתרומם קצת, "אשא עיני". עלינו לעסוק יותר בדברים מרוממים יותר, נמלא את עצמינו, את "הבית" שלנו, את חלק הדומם שבנו, "נתמלא הבית כולו - אורה", נמלא את עצמינו ב"אורה זו תורה", בתורתו של הרבי.

וכאשר נהיה מרוממים יותר, כשהחיים שלנו יהיו פחות עיסוקים של חומריות וגשמיות, יותר עיסוק עם תוכן ומהות, יותר "אורה זו תורה" של הרבי, יותר ברוח ותוכן של נשמה, של מאה-ועשרים –

כאשר "בהנשא החיות מעל הארץ", בעזרת ה' יהיה גם "יינשאו האופנים", נזכה לאופני ברכה מרוממים יותר, ל"עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ", ולכל ההבטחות של פסוקי הפרק החדש.