מה למדנו מהפרשה? רעיון חסידי מרתק מתוך פרשת שבוע מצורע
הפרשה החסידית
פָּרָשַׁת מְצֹרָע
כְּשֶׁשְּׁנֵיאוֹר הִתְיַשֵּׁב עַל-יַד שֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת, הוּא עֲדַיִן הָיָה נִרְגָּשׁ מִן הַנֵּס הַגָּדוֹל שֶׁקָּרָה לוֹ הָעֶרֶב בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת.
"רֶגַע לִפְנֵי-כֵן עָמַדְתִּי עַל-יַד הָאֲרוֹן הַזֶּה וְחִפַּשְׂתִּי לִי סִדּוּר אַחֵר, כִּי בַּסִּדּוּר שֶׁלִּי הָיָה דַּף אֶחָד קָרוּעַ. וְאָז, מַמָּשׁ בְּנֵס גָּלוּי, אַבָּא קָרָא לִי וְהֶרְאָה לִי שֶׁמָּצָא עֲבוּרִי סִדּוּר. לְרֶגַע חָשַׁבְתִּי לְהִתְעַכֵּב עוֹד קְצָת עַל-יַד הָאֲרוֹן כְּדֵי לִמְצֹא לִי חֻמָּשׁ לְמָחָר, אֲבָל בְּנִסֵּי-נִסִּים, הֶחְלַטְתִּי שֶׁזֶּה לֹא דָּחוּף וְחָזַרְתִּי לִמְקוֹמִי עַל-יַד אַבָּא.
הָאֲרוֹן כְּאִלּוּ הִמְתִּין לִי שֶׁאֶעֱזֹב, כְּאִלּוּ הִסְתַּכֵּל מִסָּבִיב לִרְאוֹת שֶׁאֵין עוֹד אַף אֶחָד בָּאֵזוֹר הַזֶּה שֶׁל בֵּית-הַכְּנֶסֶת, וְאָז פִּתְאוֹם בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל נָפַל קָדִימָה וְנִתְקַע בַּאֲלַכְסוֹן בָּאֲרוֹן שֶׁמּוּלוֹ. כָּל הַסְּפָרִים נָפְלוּ עַל הָרִצְפָּה, זֶה הָיָה נִרְאֶה אָיֹם וְנוֹרָא..."
אִמָּא הִקְשִׁיבָה לַסִּפּוּר בַּחֲרָדָה וּשְׂפָתֶיהָ מִלְמְלוּ: "אֵיזֶה נֵס, אֵיזֶה נֵס..."
"בָּרוּךְ ה', הָעָם הַיְּהוּדִי מְלֻמָּד בְּנִסִּים" – אָמַר אַבָּא.
"זֶה נָכוֹן" – אָמַר מוֹטִי – "אֲבָל הַסִּבָּה הִיא גַּם, מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ הַיְּהוּדִים יוֹדְעִים 'לִמְצֹא נִסִּים', גַּם בְּמִקְרִים שֶׁבָּהֶם אֲנָשִׁים לֹא-יְהוּדִים, לֹא הָיוּ מַרְגִּישִׁים בִּכְלָל שֶׁקָּרָה לָהֶם נֵס.
"לְמָשָׁל אֶת הַסִּפּוּר שֶׁל שְׁנֵיאוֹר אֶפְשָׁר הָיָה לְסַפֵּר בְּצוּרָה לְגַמְרֵי אַחֶרֶת, אֶפְשָׁר הָיָה לוֹמַר שֶׁבְּמִקְרֶה אַבָּא קָרָא לְמוֹטִי בְּדִיּוּק בַּזְּמַן, וּבְמִקְרֶה מוֹטִי הֶחְלִיט לֹא לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְעַכֵּב עַל-יַד הָאֲרוֹן, וּבְמִקְרֶה לֹא הִסְתּוֹבֵב שָׁם אַף אֶחָד, וּבְמִקְרֶה הָאֲרוֹן הִתְמוֹטֵט בְּדִיּוּק בַּשְּׁנִיָּה הַהִיא וְלֹא כַּמָּה דַּקּוֹת מֻקְדָּם יוֹתֵר...
"הַסּוֹד שֶׁל שְׁנֵיאוֹר, זוֹהִי הָעֻבְדָּה שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לְעַם שֶׁל מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים. הַ'נֶּשֶׁק' שֶׁלָּנוּ, זוֹהִי הָאֱמוּנָה בַּה' יִתְבָּרֵךְ, שֶׁהוּא בּוֹרֵא הָעוֹלָם וְהוּא יָכוֹל בְּכָל רֶגַע לְשַׁנּוֹת וּ'לְשַׂחֵק' עִם הַטֶּבַע כִּרְצוֹנוֹ.
גַּם הַגּוֹי לִפְעָמִים, מַכִּיר בָּעֻבְדָּה שֶׁהָאֱלֹקִים הוּא בּוֹרֵא הָעוֹלָם, אֲבָל חֲסֵרָה אֶצְלוֹ הָאֱמוּנָה. הָעוֹלָם עֲבוּרוֹ הוּא כְּמוֹ גּוּף נִפְרָד שֶׁחַי עַל-פִּי כְּלָלִים קְבוּעִים, בְּלִי קֶשֶׁר מַתְמִיד עִם ה'.
"לָכֵן, כַּאֲשֶׁר קוֹרֶה אֵרוּעַ נִסִּי, לַגּוֹי מְאוֹד קָשֶׁה לַחְשֹׁב שֶׁהָאֱלֹקִים קָשׁוּר לָזֶה. הַגּוֹי יְנַסֶּה לִמְצֹא כָּל מִינֵי סִבּוֹת וְתֵרוּצִים לְהַסְבִּיר שֶׁהַכֹּל קָרָה בְּ'מִקְרֶה'. רַק כְּשֶׁיִּקְרֶה מַשֶּׁהוּ מַמָּשׁ לֹא טִבְעִי, אָז יַסְכִּים הַגּוֹי לִרְאוֹת שֶׁיֵּשׁ כָּאן נֵס אֱלֹקִי.
"אֲבָל הַיְּהוּדִי רוֹאֶה אֶת הַדְּבָרִים בְּצוּרָה לְגַמְרֵי הֲפוּכָה. יְהוּדִי מַאֲמִין בַּקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּכָל רֶגַע. לָכֵן, גַּם כַּאֲשֶׁר יִתְרַחֵשׁ עִם הַיְּהוּדִי אֵרוּעַ שֶׁלִּכְאוֹרָה בֶּאֱמֶת אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אוֹתוֹ כְּ'מִקְרֶה' טוֹב וְלֹא יוֹתֵר. הַיְּהוּדִי מִיָּד יַבְחִין וְיַצְבִּיעַ עַל כָּךְ שֶׁהָיְתָה כָּאן הִתְעָרְבוּת יְשִׁירָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהָיָה כָּאן נֵס.
"הַיְּהוּדִי בְּכוֹחַ אֱמוּנָתוֹ, מְחַפֵּשׂ נִסִּים בְּכָל פִּנָּה, וְלָכֵן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אָכֵן גּוֹמֵל לוֹ בְּהַנְהָגָה נִסִּית וּבְאֵרוּעִים נִסִּיִּים".
*
"הוֹ, עַכְשָׁו מוּבָן לִי לָמָּה כָּתוּב שֶׁ'בִּזְכוּת הָאֱמוּנָה נִגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם'" – אָמַר אַבָּא – "אֱמוּנָתָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ בַּקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּבִשְׁלִיטָתוֹ עַל הַטֶּבַע, הִיא שֶׁעוֹרְרָה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לַעֲשׂוֹת לָהֶם נִסִּים גְּדוֹלִים וּלְהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם".
"עַכְשָׁו גַּם מוּבָן לָמָּה דַּוְקָא בַּבָּתִּים שֶׁל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, הָיָה מוֹפִיעַ נֶגַע הַצָּרַעַת עַל לָשׁוֹן הָרַע" – הוֹסִיף שְׁנֵיאוֹר. "כִּי בְּנֶגַע הַצָּרַעַת הָיָה נֵס בָּרוּר וְגָלוּי, הֲרֵי הוּא הוֹפִיעַ תָּמִיד בְּעִקְּבוֹת אֲמִירַת לָשׁוֹן הָרַע. נֵס כָּזֶה מִן הָרָאוּי שֶׁיִּתְרַחֵשׁ רַק בְּבָתֵּי יִשְׂרָאֵל, כִּי רַק הֵם יֵדְעוּ לִלְמֹד מִמֶּנּוּ לְגַבֵּי שְׁאָר הָאֵרוּעִים שֶׁקּוֹרִים לָהֶם בָּעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל, הַכֹּל הוּא בִּבְחִינַת נֵס".
"יֹפִי לָנוּ" – סִכֵּם אַבָּא. "הַנֵּס שֶׁקָּרָה לִשְּׁנֵיאוֹר, נָתַן לָנוּ הַרְבֵּה חֹמֶר לְמַחְשָׁבָה, וְגַם דְּבַר תּוֹרָה שֶׁמַּתְאִים לְעֶרֶב חַג הַפֶּסַח, בּוֹ יָצְאוּ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְהֵן לַפָּרָשָׁה הַשְּׁבוּעִית".
מתוך "תורתך שעשועי"
מאפשרים לכם לקבל
