האם יש לך בבית את הספרים שהרבי חיבב? 
י"א ניסן, מאה ועשרים שנה - 

"כרטיס כבר קנית?"... מן הסתם שכן. מי שמתכנן לנסוע לבית חיינו לי"א ניסן בוודאי כבר רכש כרטיס, וגם מי שמתכנן לנסוע היום לכינוס הגדול בוודאי כבר קיבל כרטיס (לא לשכוח להביא אותו לאולם!).  

אלא שהכרטיס הוא חד-פעמי, ומן הראוי שי"א ניסן ישאיר רושם נצחי בבית הפרטי ובבית הכנסת האזורי. ברשימה הבאה מספר ספרים שהיו חביבים אצל הרבי במיוחד, ומי שמחפש להשאיר רושם נצחי מי"א ניסן המיוחד הזה – כדאי שירכוש ספר או שניים מהרשימה הבאה, לביתו הפרטי או לבית הכנסת שבמקומו, ויציין עליהם באותיות יפות: "נרכש ונקנה לכבוד י"א ניסן מאה ועשרים שנה". 

*

כשהיה הרבי נכנס לבית הכנסת בשבת בבוקר, היו בידו סידור, תניא וחומש. איזה חומש היה הרבי מביא עמו? היה זה חומש מהדורת 'תורה תמימה'. 
למה דוקא 'תורה תמימה'? ניתנו על כך כמה סברות והשערות. לכאורה, המסתברת שבהן היא פשוט - משום שכך נהג הרבי הריי"צ. 

[וכך מצאתי ביומן של המזכיר הרב יהודה לייב גראנער ע"ה, מפורים תשכ"ח:  

"חסיד אחד הביא את הספר 'תוספת ברכה' עה"ת, והעיר הרבי על זה: דאס איז דאך פון א מתנגד, אבער ער איז געווען א גלאטער. כך שמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר כשראיתי ספריו אצלו ושאלתיו על זה, ואמר: דער טאטע פלעגט קוקן אין עם און געזאגט אז ער איז געווען א גלאטער. 

ואמר החסיד: כעת מבין למה הרבי משתמש בחומש 'תורה תמימה' של הנ"ל, ואמר הרבי: אזוינע זאכין איז גרינג נאכצוטאן"].

סביר להניח, שהרבי לא רק שמע את קריאת התורה מתוך אותה מהדורה, אלא הוסיף ועיין בדבריו של מחבר ה'תורה תמימה' שנכתבו כפירוש. ואכן, בהגהותיו של הרבי ל'לקוטי שיחות' ניתן לראות שבאופן יחסי הוא מרבה לציין לדברי ה'תורה תמימה', אם כי לא בכל מקום הוא מסכים לדבריו, כמובן. 

עוד ראוי לציין, כי רק בשבת שומע היה הרבי את הקריאה מתוך 'תורה תמימה', ואילו בשני וחמישי – ברוב השנים – לא היה הרבי נכנס עם חומש לבית הכנסת אלא אחד מתלמידי התמימים (בכל פעם מישהו אחר) היה זוכה להניח חומש על מקומו של הרבי והרבי היה פותח אותו ושומע מתוכו את קריאת התורה. 

לא היתה הקפדה על מהדורה מסויימת, ומשכך כל תלמיד הביא חומש מהמהדורה שמצא. מעניין שגם בהתוועדות של שבת, כשהיה הרבי מדבר על רש"י בפרשת השבוע והביא עמו חומש כדי לקרוא את הרש"י מבפנים, לא הביא את 'תורה תמימה' אלא מהדורה אחרת (איזה באמת? איני זוכר). 

*

ומ'תורה תמימה' – ל'תורה שלימה'. לשני החיבורים הללו מגמה זהה – להביא בפני לומד הפרשה לקט מתוך דברי חז"ל על הפסוקים. כמה פעמים דיבר הרבי בשבחם של החיבורים הללו, שבאמצעותם אפשר להגיע בקלות לדברי חז"ל הקשורים לפסוק מסויים, ואף הביע צער ופליאה על כך שלא מנצלים דרך קלה זו. 

המחבר של ה'תורה תמימה' חי באירופה לפני כמאה שנה, אולם המחבר של 'תורה שלימה' חי לאחר מלחמת העולם השניה והביע דיעות אקטואליות שלא עלו בקנה אחד עם השקפת הרבי. כמה פעמים דיבר הרבי בחריפות כנגד דיעותיו, ויחד עם זה לא נמנע מלשבח את חיבורו 'תורה שלימה' ועוד חיבורים. 

פעם הביא אחד מהרבנים – שהיה מקורב לרבי – ספרים אל הרבי, בשליחותו של בעל ה'תורה שלימה', כשהוא אומר כמתנצל: "יודע אני שהרבי אינו גורס את השיטה שלו..." על כך הגיב הרבי: "הנני מביא את ספריו תכופות – והנכם אומרים שאני איני גורס אותו... אני מציין ל'תורה שלימה' פעמים רבות"!

*

ובאיזה סידור הרבי השתמש? בסידורי 'תהלת ה'' החדשים, או באלו מהסוג הישן? – לא בזה ולא בזה. הרבי החזיק תמיד סידור 'תורה אור' (ייזכר לטוב הרב יהושע מונדשיין ע"ה שהקדיש פעם סדרת מאמרים למעלתו של סידור זה). 

אז האמת שלא קל להשתמש בסידור הזה באופן יומיומי, כי צריך הרבה לדפדף ממקום למקום. אבל לכל הפחות שיהיה בבית... 

*

ואם אני רוצה לכבוד י"א ניסן לתרום סדרה רצינית של כארבעים ספרים לבית הכנסת... אז ההמלצה שלי היא על 'אנציקלופדיה תלמודית'.

מכתבים רבים של הרבי מוקדשים לעידוד וזירוז של העוסקים במלאכה, ובראשם הגאון המופלא הרב שלמה יוסף זוין ע"ה. הרבי מתבטא בביטויים רבים ונפלאים על ה'אנציקלופדיה', ומפציר ומבקש שיזדרזו בהכנתה ככל האפשר (יצויין כי למעשה העבודה נמשכת ונמשכת, ועדיין אוחזים בערכים המתחילים באות מ', כך שנמצאים בערך באמצע העבודה...).

עם זאת, הביע הרבי פעם הסתייגות מהשם הלועזי 'אנציקלופדיה', וכשהחלה להופיע הסדרה של 'האנציקלופדיה החסידית' – שעליה הופקדו חברי מערכת 'אוצר החסידים' ובראשם הרה"ג הרה"ח ר' יואל כהן ע"ה – הורה הרבי שלא לתת את השם 'אנציקלופדיה' אלא לקרוא בשם 'ספר הערכים חב"ד'. כמובן שגם הסדרה הזאת של 'ספר הערכים' מתאימה מאוד להנצחתו של י"א ניסן בספרייה.  

עוד ספרים שהיו חביבים מאוד על הרבי הם ספרי 'צפנת פענח' של הגאון הרוגוצ'ובי. מחבר אחד הוציא לאור ספר מתורתו של הרוגוצ'ובי ורצה להביאו אל הרבי ביום מסויים. הרבי משיב לו שבאותו יום הדבר לא מתאים, והוסיף עוד: "על פי הערכתי תורת הרוגצ'ובי אינו מתאים כלל שכשמופיע ספר חידושי תורה שלו ימהרו להביא הספר אלי, כי אם להיפך – שאמהר לשלוח שליח לקבל הספר. ובלי נדר כשיודיע לאן – אעשה כן"!  

*

'הסדרה' בה"א הידיעה! שהרבי הדפיס בעצמו חלקים ממנה, ובכלל ניכר שהיתה אצל הרבי יקרה מאוד מאוד - היא הסדרה הענקית של 'אור התורה' מכ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק'. כפי שניתן לראות בעובדה הבאה:  

זכור לטוב שמו של החסיד המפורסם ר' שניאור זלמן גוראריה ע"ה, שכאשר הורה הרבי להתחיל בהוצאת והדפסת כתבי רבותינו נשיאינו לדורתיהם, נחלץ ונתן את הכסף הנחוץ לכך, ואכן בספרים רבים מופיעה 'הקדשה' מיוחדת לזכותו ולזכות כל בני משפחתו (ראה לדוגמא בסדרת ה'אגרות קודש'), והרבי אף הזכיר זכות זו ברבים בהזדמנויות שונות (ראה בספר 'בכל ביתי נאמן הוא'). 

יחד עם זה, כשהגיעו להדפסת ספרי 'אור התורה' – כתבי החסידות של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק – אמר הרבי שסדרה זו הוא לא מוסר לאחרים אלא מימן אותה בעצמו!!! 
ר' זלמן הנ"ל לא וויתר כל כך בקלות... הוא טען, כי יש לו זכות בהדפסת ספרי כל רבותינו נשיאינו, מהבעל-שם-טוב ועד הרבי – ואיך 'ידלג' לפתע על ה'צמח צדק'? לבסוף נמצא פתרון לבעיה, אך לא זהו הנושא שלנו... הנקודה שרצינו להוציא היא עד כמה חיבב הרבי את סדרת 'אור התורה'. 

 *

זכורני שמיד לאחר ג' תמוז נפגשתי עם חסיד יקר שליט"א שחזר מבית חיינו וסיפר בהתרגשות על כך שזכה בפעם הראשונה להתפלל בחדרו הקדוש של הרבי ואף 'להעיף מבט' על הספרים שעומדים במדפים שם. 

אחד הדברים שהוא ציין במיוחד הוא שהבחין במדף עמוס ב'ספרי פולין'. איני זוכר כעת איזה ספרים בדיוק, אך מכל מקום הכוונה היא לספרי צדיקים שאינם נכללים בקטגוריה המצומצמת של ספרי חב"ד. 

בענין זה כדאי להזכיר מה ששמעתי מספרים על הרה"ח הנגיד ר' בערל ווייס ע"ה, שפעם היה אצל הרבי וסיפר שקשה לו להתחבר עם הסגנון המיוחד של ספרי חב"ד. הורה לו הרבי שילמד 'קדושת לוי' (להרה"ק ר' לוי יצחק מבארדיטשוב נ"ע), ואכן בכל מוצאי שבת קודש היה לומד 'קדושת לוי' בחברותא עם השד"ר הרה"ח ר' שמואל דוד רייטשיק ע"ה. 

*

ולפני סיום, יש את השיחה הידועה (מוגה) שבה מאריך הרבי בדבר החובה והזכות לרכוש ספרים בכל מקצועות התורה ובפרט ספרי הלכה – שיחת ה' טבת תשמ"ח. 

באותה שיחה העלה הרבי על נס את ספריו של מרן ה'בית יוסף' – טור ושולחן ערוך, וכן את שולחן ערוך אדמו"ר הזקן ו'משנה ברורה'. הרבי אז קרא למוכרי הספרים לעשות 'הנחה' על ספרים אלו במיוחד, וכמובן כל חסיד שרואה דברים מפורשים כאלה - שחור על גבי לבן - בוודאי בודק לכל לראש בספרייתו הפרטית שאכן לא נעדרים ממנה ספרים אלו, ופשוט.